top of page
  • תמונת הסופר/תקרן הראל

אפקט ההוצאות האבודות בפרויקט BI

עודכן: 12 בדצמ׳ 2022

דמיינו את התרחיש הבא (מבוסס על סיפור אמיתי): בוקר שישי ושמשי של חודש מרץ. החלטתם לטייל ברחובות תל אביב ולהיכנס לארוחת בוקר באחד מבתי הקפה המבוקשים בעיר. כאשר אתם מגיעים למקום, אתם רואים תור ארוך של אנשים משתרך במורד הרחוב וממתין להיכנס. המארחת אומרת לכם שתיאלצו להמתין כחצי שעה, אתם מחליטים להמתין (בכל זאת מקום מבוקש). עוברת חצי שעה, עוברות כבר ארבעים דקות. לאחר חמישים דקות של המתנה (להזכירכם אתם עומדים באמצע הרחוב תחת השמש הקופחת) אתם ניגשים למארחת ושואלים כמה זמן עוד תיאלצו להמתין. המארחת החייכנית אומרת שלהערכתה תיאלצו להמתין עוד כרבע שעה. אתם מלבטים אם להמתין או לא ומחליטים להמתין, הרי כבר המתנתם חמישים דקות, מהן עוד 15 דקות לעומת החמישים שכבר המתנתם? עוברת רבע שעה ועדיין לא מתפנה מקום, ושוב אתם מתלבטים אם להישאר או ללכת, הרי עכשיו כבר המתנתם שעה וחמש דקות, אתם כבר בראש הרשימה ובוודאי ממש עוד כמה דקות יתפנה שולחן. מה תעשו עכשיו? סיטואציות שכאלה קורות לנו מדי יום ואנו לא שמים אליהן לב- בתור לבנק, בתור לרופא, בתוספת תקציב לשיפוצים (כבר השקענו 10,000 ₪ בשיפוץ מה זה עוד 1000 ₪ לעומתם?) תופעה זו נקראת אפקט ההוצאות האבודות (Arkes & Blumer 1985). לפני שנבין מהו אפקט ההוצאות האבודות וכיצד הוא משפיע על חיינו, חשוב להבין מהן הוצאות אבודות. המונח הוצאות אבודות מגיע מעולם הכלכלה. הוצאות אבודות מוכרות גם בשמן עלויות שקועות (sunk costs), אלה הן אותן העלויות שכבר הוצאו ואין דרך "להשיבן", לכן הן אינן משפיעות על תזרים המזומנים העתידי של הפרויקט ועל החלטות לגבי העתיד. דוגמה קלאסית להוצאות אבודות בפרויקט טכנולוגי כדוגמת פרויקט BI, היא השקעת משאבים במחקר ופיתוח. כאשר חברה עומדת בפני החלטה האם להטמיע מערכת טכנולוגית זו או אחרת, בדיקת הכדאיות של הפרויקט תתייחס לערך שיתקבל מהטמעת המערכת (חיסכון בעלויות, קיצור זמן תגובה, ייעול תהליכים וכיו"ב). עלויות הפיתוח ש"יצרו" את אותה טכנולוגיה כבר הוצאו, בין אם הפרויקט יתממש ובין אם לא, לכן הן הוצאות אבודות ומבחינה רציונאלית עלינו להתעלם מהן כאשר אנו עוסקים בשאלת כדאיות הפרויקט.

אם כך, מהו אפקט ההוצאות האבודות? אפקט ההוצאות האבודות הוא הקושי שלנו להתעלם מאותן הוצאות אבודות, שמבחינה רציונאלית עלינו להתעלם מהן, מכיוון שהן אינן רלוונטיות לקבלת החלטות עתידיות. אם נחזור לדילמת ההמתנה בבית הקפה, הזמן שכבר המתנתם אינו רלוונטי להחלטה האם להמשיך להמתין (לא תוכלו להשיב את הזמן, וגם לא תקבלו פיצוי על ההמתנה הממושכת), מה שרלוונטי זה כמה זמן עוד תצטרכו להמתין. כבר הוכח שאנו יצורים לא רציונאליים ולכן קשה לנו להתעלם מהעובדה שעמדנו 50 דקות תחת השמש הקופחת. לכן אנו אומרים לעצמנו:"כבר חיכינו כל כך הרבה זמן, אנחנו כבר מעדיפים לחכות עוד כמה דקות..." היכן אנו פוגשים את אפקט ההוצאות האבודות בפרויקט BI? בבדיקת הכדאיות של הפרויקט: בדיקת כדאיות של פרויקט נעשית על סמך תזרים המזומנים החזוי לפרויקט. מבלי להיכנס לחישובים, ייתכן מצב שבו אם ניקח בחשבון הוצאות אבודות בחישוב הכדאיות, הפרויקט לא יהיה כדאי לביצוע, למרות שהדבר לא נכון. במקרה זה גם לא נרוויח מביצוע הפרויקט וגם נפסיד את ההוצאות האבודות. כאשר העלויות הן עובדה מוגמרת, וההחלטה על הפרויקט אינה מוסיפה ואינה מורידה בעבורן, אין להביאן בחשבון בתזרים המזומנים. בתכנון הפרויקט: לעיתים ארגון יעדיף לשדרג מערכות קיימות במקום לרכוש מערכות חדשות ומתקדמות יותר על מנת "לחסוך בעלויות" ("כבר הושקעו משאבים במערכות הקיימות, חבל להשקיע במערכות חדשות"). בפועל ייתכן כי לאורך זמן שדרוג מערכות קיימות יעלה יותר מרכישת מערכות חדשות, ואף ייתכן כי לאחר השקעת משאבים בשדרוג, המערכות הקיימות עדיין לא יענו על הצרכים הארגוניים, ויוחלט לרכוש את המערכות החדשות. במהלך הפרויקט: לעיתים פרויקט יוצא לדרך, ובמהלכו עולים כשלים ובעיות שלא היו ניתנים לחיזוי. אפקט ההוצאות האבודות יבוא לידי ביטוי בנטייה להמשיך בפרויקט כושל לאחר שכבר הושקעו בו כסף, מאמץ או זמן, ולנסות להצדיק את ההשקעה בו. הנטייה להמשיך בפרויקטים מפסידים וכושלים נובעת מהרצון לא להיראות בזבזנים וטועים, ודרוש אומץ רב להודות בטעות ולהפסיק פרויקט כושל. שם נוסף לאפקט ההוצאות האבודות הוא אפקט הקונקורד (Arkes & Ayton, 1999), על־שם המטוס היקר, שכבר עם תחילת ייצורו היה ברור שהפרויקט יסתיים בהפסד גדול, אך המשיכו להשקיע בו סכומי־עתק, ולבסוף קרקעו אותו. דבר דומה קרה בארץ עם פרויקט ה"לביא".

לסיכום אפקט ההוצאות האבודות פוגש אותנו בכל היבט בחיינו ולרוב גורם לנו להפסדים. במקרה הטוב נפסיד חצי שעה מחיינו בתור לרופא או בהמתנה לנציג שירות, ובמקרה הפחות טוב נפסיד סכומים גדולים של כסף (ואם מדובר בכסף שאינו שלנו, אז ייתכן שנפסיד גם את מקום העבודה...). חשוב להיות מודעים לקיומו של האפקט, במיוחד כשאנו מובילים פרויקטים גדולים כדוגמת פרויקט BI, ולהבין שהודאה בטעות אמנם אינה נעימה לרגע, אך לאורך זמן עשויה למזער נזקים באופן משמעותי. בהצלחה,

תזרים מזומנים הוא תנועת המזומנים של ישות כלכלית בתקופה חשבונאית. באופן כללי הוא מחולק לשלושה חלקים: תזרים המזומנים מפעילות שוטפת (למשל, תזרים מזומנים שנבע ממכירה ללקוחות או תזרים מזומנים ששימש לתשלום ספקים), פעילות השקעה (למשל, תזרים מזומנים ששימש לקניית מניות במטרה להחזיקן לזמן ארוך או תזרים מזומנים ששימש לקניית מבנה) ופעילות מימון (למשל, תזרים מזומנים שנבע מקבלת הלוואה לזמן ארוך).

bottom of page