top of page
  • תמונת הסופר/תאבי פרידמן

הערכת שווי חברות בעידן הי טק

משחר נעורי "החברה" מנסים בעלי נכסים, אנשי כלכלה וחשבונאות, משפטנים וסתם חולמים לפצח את הכללים לפיהם ניתן להעריך שוויה של חברה.

מאז ומתמיד נעשו ניסיונות להפעיל היבטים ויישומים שונים. כמעט תמיד, להכעיס, בא והתערב הגורם האנושי הבלתי צפוי והבלתי מדיד. זה, המונע בידי קנאה, נחישות, ראיה מרחיקת טווח או להבדיל טיפשות.

מטרת הכותב הינה לנסות להסב את תשומת הלב, להאיר ולהצביע על אפשרויות נוספות להערכת שוויין של חברות, בתקופה הנקראת כיום "עידן היי טק". זאת, במקום שמודלים מסורתיים מתקשים לתת מענה ובאופן שיאפשר מדידות רלבנטיות ומובנות.


"לקנות או לבנות"

נתונים רבים מאששים את ההנחה לפיה, בעל הון המבקש להשקיע את כספו ומחפש אפיק מתאים לאופיו נוטה לרכוש "עסק חי" ומוכן לשלם תוספת פרמיה מול הסיכון שבהקמה. סיכון, הרווי באי ודאות ונתקל גם בקשיים להעריך את ההשקעות הדרושות ולחזות את התוצאות הצפויות. מאחר ונתוני רכישת "עסק חי" זמינים בשוק יותר מאשר נתוני עסק גם אם השלים תהליכי הקמה והגיע לבגרות פירותית. את גובה הפרמיה ניתן למדוד בדרך כלל בהשוואה לעסקאות דומות.


החברה הקונבנציונלית והערכת השווי

בשם זה, מכנים היום חברה אשר מרבית רכיביה ניתנים לכימות למעט כמובן הגורם האנושי. חברה כזו אינה נכנסת להגדרות של עתירות ידע. לביצוע הערכות שווי של חברות כאלה, קיימים מודלים רבים וטובים בארץ ובעולם. בהם, מודל הדיבידנדים של קורצין, מודל ה- CAPM של ליטנר ושארפ (חתני פרס נובל), פיתוחים של של מודל האופציות שיטות ה- EWA ואחרות. עיקר המודלים המסורתיים מונים דרכים לטפל בערך הנכסי (ASSET VALUE ), בהיוון תזרימי מזומנים (DISCOUNTED CASH FLOW ) וכן מכפילים והשוואות לחברות דומות. במסגרת הרחבת המודלים וצמצום הסטיות, מוסיפים הערכות לגבי מצב המניות ושיקולים שונים כגון סחירות, פרמיית שליטה ואחזקות מיעוט.

האמור לגבי החברה הקונבנציונלית הינו בהנחה, שבעת ביצוע ההערכות, מביאים בחשבון גורמים נוספים ספציפיים לסוג החברה לגביה נעשית ההערכה, ובהם, תחומי י פעילותה ומאפייניה.

הערכת השווי מביאה בדרך כלל בחשבון גם ערכי נכסים בלתי מוחשיים

ו(intangible assets) שהידוע שבהם היה עד לאחרונה המוניטין – תחום שנוי במחלוקת שנים רבות בעת ביצוע ההערכה לגביו.

גם לאחר ביצוע הערכה נכונה וטובה של שווי הנכס, עדיין יביא בעל ההון בחשבון שיקולים נוספים כגון זמינות ועלויות הכסף וכן שיקולי מס.


חברת ה"היי טק" - האם המודלים המסורתיים תקפים ?

בעשור האחרון מרבים להשתמש במונח "השווי הינו כמה שמוכנים לשלם". לכאורה נראה כי התפתח סוג של מסחר וירטואלי, בו נסחרים ונמכרים עסקים בעלי "עמוד שדרה שקוף", הממתינים להצעה גבוהה כדי להחליף בעלות. ההצעה הגבוהה החדשה מייצגת בעצם שוק של ציפיות, לעיתים בלתי ברורות.

מה שברור היא העובדה כי תוצאה כזו שוברת ומייתרת חלק מהכלים הרגילים בהם משתמש עולם המימון, החשבונאות והכלכלה. לפתע, המאזן אינו מאוזן עוד והפער בין שווי הנכסים להתחייבויות, הופך להיות בלתי מובן, עד שאוטומטית נוטים להגדירו כוירטואלי. זאת, בהעדר הסבר מוחשי אחר.


היכן האנליסטים ?

נתונים רבים המשמשים להערכות שווי מגיעים מהמסחר בנאסד"ק. בשנים האחרונות, נטען, כי זהו המגרש של הגדולים. הלהיטים הראשונים להמראה היו חברות הנקראות בסלנג המקצועי "דוט נקודה קום". רובן חברות בעולם האינטרנט מבוסס מחשבים אישיים נייחים. טיפוח הציפיות היה כה נועז עד שמכפילים אופטימיים ביותר של פי עשר המריאו במהלך התקופה והמסחר באופוריה למכפילים של פי מאה. ההתפכחות מחברות אלה החלה בשנת 1999 – להלן "שנת הבאג שלא היה", אשר הכניסה את העולם העסקי להסטריה של השקעות הנאמדות במאות מיליארדי דולרים וציננה את האופטימיים שבחבורת המשקיעים.

גם על התלהבותם של משקיעים רבים בחברות כמו אינטל, אפל, יו.אס.רובוטיקס, דל, קודאק ואחרים נוצקו מים קרים ושוויין צנח במיליארדי דולרים.

בניסיונות לספק הסברים לתופעות כאלה, הולכות ומתגבשות מספר הנחות, אשר הבולטות שבהן טוענות כי שוק התקשורת הנייחת הגיע לרוויה ועודף הייצור בחברות ההיי טק מוריד את הרווח ואת השווי. להערכת גורמים אלה צפוי השוק העתידי להתרכז בתקשורת ניידת ולפיכך על שוק ההיי טק להתאים עצמו בהשקעות ובצפיות הרווח.

נתונים, מצביעים כיום על תחזיות לשנתיים הבאות מתבססים על 300,000,000,000 (שלוש מאות מיליארד) פעולות סחר אלקטרוני בעולם, על 550,000,000 (חמש מאות וחמישים מליוני) גולשי אינטרנט במחשבים אישיים מול 600,000,000 (שש מאות מליוני) גולשים באמצעות טלפונים סלולריים וכן 1,200,000,000 (מיליארד ומאתיים מיליון) משתמשי טלפון סלולרי - פוטנציאל נוסף לשירותי תקשורת ממוחשבים ניידים.


"מודל נכסי ידע" להערכת שווי – יש דבר כזה?

פערים בהערכות שווי של מאות מיליוני דולרים בין שווי השוק לשווי המאזני יצרו את, ההכרח בחיפוש אחר כלים ומודלים נוספים. יש המציעים לכלול במאזן כמו גם בהערכות השווי החדשות, סעיף כולל תחת השם "נכסי ידע".

את סעיף "נכסי הידע" מוצע לחלק כדלקמן:

ו하나.הון אנושי (human capital ) - אשר יכלול כישורים וידע של פרטים וקבוצות בפירמה העומדת לבחינה. יחושבו עלויות שנות לימוד והכשרה, נסיון ויצירתיות אישיים, יכולות אישיות וקבוצתיות שונות.

ו하나.הון מבני (structural capital ) – כולל "ידע מקודד", פטנטים, בסיסי נתונים, קבצי אסטרטגיות, ציוד אלקטרוני מתקדם לרבות ציוד רחב פס ותוכנות ייעודיות.

ו둘. הון לקוחות (customer capital ) – כולל ערכים של קשר מתמשך, מאגרי נתוני מאפייני לקוחות, שיתוף הדדי של ידע עם לקוחות, פילוחי מידע אסטרטגי, קבוצות יעד לשיווק, חישובי שווי פילוחים אסטרטגיים לחשיפה לפרסום.

ו셋. הון ציפיות (expectation capital ) – כולל ניתוח וצפיות לצורכי שוק עתידיים, יכולת התאמה של מוצרים להרגלי צריכה ופרמיה מקונה חדש עבור "עסק חי". הון זה הינו שייר או תוספת לסכום המתקבל מחישוב שווי הארגון בערכי מכפיל ובתוספת הון אנושי, הון מבני והון לקוחות. הון הציפיות מבטא את ההפרש כאמור המתקבל בעת מכירה בפועל או המיוצג בערכים של המסחר בבורסה במקרה של חברה נסחרת. רכיב זה הינו גם "הנפגע" הראשון והמיידי במקרה של "אזהרת רווח". לאחרונה, נושא פופולרי בפני עצמו.


רכיבים הראויים להיכלל במודל

במסגרת הון האנושי, ניתן לכמת:

1. כישורים וידע על פרטים וקבוצות בארגון.

1.1 פירוט תפקידים עפ"י נתוני השכלה והכשרה מקצועיים בערכים של עלויות. 1.2 שנות נסיון של ממלאי התפקידים השונים. 1.3 דרוג יצירתיות, כושר ניתוח, חזון ותרומה מוכחת בכל שנה. 1.4 בכל יחידת עבודה (צוות) ניתן לבחון ניתוח של ייזום ופיתוח רעיונות חדשים, יכולת קידומם בלו"ז קצר. 1.5 מיון של כישורים מקצועיים בכל צוות או קבוצת עבודה. בחינת האינטגרציה של כישורים אלה ויישומם. 1.6 איחוד מושגים – השימוש בכל חלקי הארגון במדינת הפיתוח ובכל העולם, באותם מושגים מקצועיים תורמת למקדם יעילות. 1.7 הכרת הארגון ויכולות ניווט ואיתור של מידע ותהליכים בארגון. 1.8 שביעות רצון העובדים – דירוג מאחד עד עשר.


במסגרת הון מבני ניתן לכמת:

1. בסיסי נתונים לתפעול שוטף של הארגון.

1.1 מחסני נתונים וידע או צברים אקראיים. (האם נעשה שימוש תדיר). 1.2 אחוז המקום למחסנים וקביעת אחוזי השימוש מתוכו. 1.3 מיון ל"אחסון מפותח" ול"אחסון עקר". יחס בין סוגי המידע מהווה אחד המדדים ליעילות. מחסן עקר יכול להצביע בי היתר על מגמה להתפוצצות מידע ופגיעה במידע מועיל. 1.4 קיום מיפוי מוכר וידוע לנתונים השונים.


2.ציוד מתקדם – ניצול ושימוש

2.1 ציוד אלקטרוני מתקדם. מערכות ומנועים מהירים. טכנולוגיות וטכניקות חדישות לתנועת מידע. 2.2 ציוד רחב פס. קווי נל"נ. קווים סלולריים. קווים אופטיים. תקשורת לווין. שרתים תואמים. תוכנות ייעודיות רלבנטיות. יכולת תפעולית שוטפת. יכולת תפעול קצוות. 2.3 נוחות ומהירות גישה למשתמש הפנים ולמשתמש החוץ. יצירת מדד חשיפה ומהירות חשיפה למעונינים פוטנציאליים. מדד נוחות כקריטריון להגדלת פוטנציאל המשתמשים. 2.4 שליטה על דרכי זרימת מידע, דרכי ומקומות אחסון. 2.5 שיתוף פעולה והחלפת מידע עם ספקים. 2.6 הגדרות ברורות ומתבצעות של יעדים ומטרות. 2.7 ניתוח מתמיד של תכנים, מבנה וצרכים והתאמתם ליעדים ולמטרות.


במסגרת הון לקוחות ניתן לכמת:

1. מאגרי נתוני לקוחות.

1.1 רשימות של לקוחות פעילים. 1.2 רשימת לקוחות אקראיים. 1.3 מעקב אינטראקטיבי של שביעות רצון לקוחות.


2. שיתוף פעולה עם לקוחות אסטרטגיים.

2.1 החלפת ידע. 2.2 איתור צרכים. 2.3 מינוף וקידום מטרות באמצעות לקוחות.


3. ניתוח אסטרטגי.

3.1 מערכת ייחודית לניתוח של מאפייני הלקוחות – גיל, יכולת כספית, עיתוי ביצוע הוצאות, סוגי חשבון, הוצאות בארץ ובחו"ל, מקום מגורים, מאפייני בעלות על רכוש (רכב, דיור), הרגלי והיקף זמן פנוי, מסעדות וכיו"ב . 3.2 הרגלי צריכה – מיקום, היקף וסוגי מוצרים. 3.3 איתור קבוצות יעד לשיווק מוצרים. 3.4 איתור קבוצות חשיפה. (לפרסום). 3.5 פילוח משקלם של מקורות מידע.


במסגרת הון ציפיות ניתן לכמת:

1. ניתוח צרכי שוק עתידיים.

1.1 אורך חיי המוצר המוביל. 1.2 מוצרים "בקנה". 1.3 פיתוח מוצרים חדשים.


2. יכולת התאמה של מוצרים להרגלי צריכה.

2.1 התאמת מוצרים קיימים להרגלי צריכה. 2.2 יצירת וטיפוח הרגלים חדשים. 2.3 יכולות וסיכויי הרחבת חשיפה. 2.4 איתור שיתופי פעולה אסטרטגיים.


3.פרמיה מקונה חדש עבור "עסק חי".

3.1 הוכחת יכולות הארגון לרווחים עתידיים. 3.2 הוכחת יכולות הארגון לאיתור צרכי שוק. 3.3 הצגת ייתכנויות וכדאיות של איחודים אסטרטגיים לשליטה בשווקים. 3.4 איתור יכולות ליצירה של שווקים שבויים זמניים.


הון ציפיות - כוכב "נכסי הידע"

סוף המילניום הקודם ותחילת החדש מספקים לנו מספר דוגמאות ליישום אפשרי של מודל נכסי הידע.

עפ"י הפרסומים, כשנוהל המו"מ למכירת מיראביליס היו לקונספט 12,000,000 משתמשים. ככל הידוע, שימש נתון זה כאחד הרכיבים ביצירת הון הציפיות אשר הוערך עפ"י אומדני הצטרפות של 40,000,000 משתמשים. בפועל, בתום שנה מביצוע העסקה נמסר דיווח בשם החברה הרוכשת, על 70,000,000 משתמשים.


הון "נכסי ידע" גם בעסקאות חברות כרטיסי אשראי וסליקה

לעומת עסקת מירביליס (היי טק במיטבו), הרי מכירה של עסק מעורב כגון ויזה כאל מצביע על שילוב של מספר מרכיבים מתוך הון נכסי ידע. אחד המאפיינים החשובים בעסק מסוג כזה הינו הון מבני.

המידע שפורסם הינו מזערי למעט המחיר המשקף יחס של כחצי דולר ללקוח רשום. בהעדר נתונים כאמור, קשה לדעת מה היחס בין ההכנסות של מערכת הסליקה לבין הכנסות אחרות כגון חשיפה למפרסמים, עמלות מכירות ועוד.

אין ככל הידוע מידע באשר לתכניות להפעלת תשתית לניתוח וניצול אסטרטגי של המידע הצרכני. נתונים אלה, שמשו גם את הבנק הבינלאומי ברכשו 20% מהחברה כמעט בלא שינוי ממחיר הקניה ע"י דיסקונט. המחיר ששולם כאמור מצביע כי הון הציפיות טרם מומש.

חברת ויזה אלפא נכנסה לשוק ו"אספה" כ 300,000 משתמשים. החברה נרכשה בידי בנק לאומי אשר דיווח כי בכוונתו לעשות שימוש בעקר במערך הסליקה. בחברה קיים הון מבני בצורת פוטנציאל תשתית לניצול אסטרטגי הכולל רשימת לקוחות. (בהסתייגות השימוש לפי חוק מאגרי מידע), לא ידוע עדיין על תכניות מבוססות הון ציפיות נוסף כגון אתור מרכזי סליקה בארגונים, פילוח מכירות לפי הרגלים אישיים וכיוב'.

הערת עורכי העיתון: למתעניינים בנושא ראוי להזכיר את מודל סקנדיה הקיים בנושא, שפותח ע"י לייף אדבינסון. לפרטים נוספים ניתן לעורכי העיתון.



Bình luận


bottom of page