top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

כי יופי מוסיף לאיכות

עודכן: 10 בינו׳ 2023

אל תתבלבלו מהכותרת. אני לא חסידה של טיפוח אינסופי של הגוף והמראה, ואני לא משקיעה את זמני או כספי במכוני קוסמטיקה למיניהם. ובכלל, פוסט זה אינו עוסק ביופי של אנשים.

על מה אני כן מבקשת לדבר? על הדרך שבה אנו מגישים את המוצרים והשירותים שלנו. על הדרך בה אנו פונים ללקוחותינו, לעובדינו, ואפילו לעצמנו.

אני השתניתי. לפני שנים, סירבתי להשקיע בחברת מיתוג כדי לייצר לוגו, כרטיסי ביקור וכל שאר התוצרים הנלווים לחברה. חשבתי כי מי שאין לו תוכן ואיכות משקיע בכשכאלה, ואילו אנחנו המוכשרים / נבונים / חכמים / ברי המזל, שיש להם מה להציע- מסתפקים בקו נקי, ואנו עושים זאת מסיבות "אידיאולוגיות". יש מי שיש לו תוכן, ויש מי שיש לו עטיפה.

ואז הגיע סטיב ג'ובס והתחיל ללמד את כולנו, ובוודאי אותי, שיעור חשוב בעיצוב. יופי שווה איכות, אמר סטיב ג'ובס. ואחרי שראיתי את המוצרים שלו, החל מה- Macintosh ומאוחר יותר עת פרץ בסערה אל מחוץ לנישה סגורה עם ה- iPhone, התחלתי גם אני להאמין בכך. המוצרים שלו כל כך יפים, וכל כך נעימים לשימוש, שאכן בזכותו יש משמעות למושג של חוויית משתמש. חוויית משתמש, תמיד נהגתי לאמור, יש במסעדה, עם אוכל טוב. מול מכשיר אלקטרוני, ובוודאי מול מחשב, הכי טוב שאפשר להגיע זה שלא נתרגז. אך חוויה? קצת הגזמה. סטיב ג'ובס הצליח לשנות את דעתי. הוא הרגיל אותי לדברים יפים, והתרגלתי. הוא טיפח אצלי טעם טוב יותר. התחלתי לדרוש מעצמי יותר.

קצת קודם נכנעתי גם ללחצים במשרד והשקעתי במיתוג (ואכן זו השקעה כספית לא מבוטלת).

הופתעתי מהתוצאה. אנשים הגיבו מאד בחיוב לכרטיס ביקור מעודן, מעוגל ובעל צבעים חדשים. הבנתי שמשהו בתיאוריה שפיתחתי לעצמי בעבר כנראה לא נכון.

יש אנשים אמנותיים. אני לא כזו. לא נולדתי עם הכישרון המתאים, ואפילו, כנראה לא עם היכולת להבין מה יצליח ומה לא כאשר מתכננים מסך, מסמך או אפילו מצגת.

אבל כיום, גם אנחנו, ה"לא אמנותיים", יכולים.

כדי להגיש תוצרים יפים, ולהבטיח שיפור מתמיד אני משקיעה:

קודם כל משקיעה בלמידה. לומדת עקרונות וטכניקות, ולומדת מגמות. לשם כך אני קוראת לא מעט ספרים בנושא (אפשר למצוא דוגמאות למי שמבקש ללמוד - אתר).

בנוסף, אני נעזרת באלו שמסביבי שאכן כישרוניים יותר. בכל משרד ובכל חברה כמעט יש מישהו כזה;

אני נעזרת באינטרנט. יש כיום אינסוף מאגרי תמונות ו- icon-ים שאפילו בחינם;

אני מסתכלת סביבי בהסתכלות חקרנית. בוחנת אתרים, בוחנת פרסומות, בוחנת מצגות של אחרים. כל הזמן מנסה ללמוד. לאחרונה רכשתי לעצמי iPad רק כדי שאוכל לראות וללמוד מהעיצוב החדשני שכבר הגיע לשם, וטרם הגיע לערוצים אחרים.

ובסוף, אני משקיעה זמן ודורשת מעצמי. כאשר אני צריכה להציג משהו, גם אם כבר הצגתי אותו בעבר, כאשר אני עוברת על ההרצאה ומרעננת אותה, אני בוחנת אותה ויזואלית ומנסה לשפר. כאשר אני צריכה להגיש מסמך הצעה ללקוח, אני בוחנת האם ניתן לקחת את המסמך צעד אחד קדימה.

האם כל זה כדאי ומשתלם? לא יודעת בוודאות, אך חשה שכן. אולי אני לא בדעה של ג'ובס שיופי שווה איכות, אך בטוח מאמינה בכך שיופי מסייע לאיכות, ועוד יותר, שכיעור פוגע באיכות.

חכמינו, זיכרונם לברכה, דיברו על יופיין של האימהות. שרה תוארה כ" אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה" (בראשית פרק י"ב). על רחל נאמר " וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה" (בראשית פרק כ"ט).

ויחד עם זה נאמר בספר משלי בפרק ל"א: "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי".

כיצד ניתן להבין את הסתירה? האם היופי חשוב או שהוא שקר?

ועל כך אומרים- היופי הוא כמו אפס: אם בא לפני המספר, הוא אינו שווה מאומה; אם בא אחריו- הוא מחזקו ומכפילו.

אסור להשקיע רק בעטיפות יפות. צריך קודם שיהיו לנו שירותים ומוצרים איכותיים המוסיפים ללקוח ואכן נותנים לו ערך מוסף. אך אם נצליח להוסיף עליהם גם את שכבת היופי- דרכנו תצלח יותר.

לא לכך אנו מייחלים?



שלכם, מוריה

bottom of page