top of page
  • תמונת הסופר/תמערכת רום

סקירות וחידושים

עודכן: 30 בינו׳ 2023

לכבוד גיליון הכסף, פנינו למספר מנהלי ידע בישראל, וביקשנו לשמוע מחזונם: מה הם חושבים על ניהול ידע, לאן יובילו הדברים. אנו מביאים אוסף דעות מפי מנהלי ידע ישראליים, דברים שנכתבו לכבוד העיתון:


ניהול הידע לאן? – חזון ניהול הידע בעידן הגולבליזציה

מאת : דוד כהן, מנהל מחלקת ידע ארגוני, חברת בזק


שלום רב למנהלי הידע בארגונים השונים ולאלו המתעניינים בתחום מרתק זה,

כ- "New Comer" שזה עתה נכנס לתפקיד מנהל הידע הארגוני של חברת בזק באגף לפיתוח מנהלים והדרכה, ברצוני לאחל לכולנו מעל דפי העיתון המתוקשב 2Know שחוגג בימים אלו מחצית יובל להופעתו, שנה טובה של בטחון ושלום, בה נממש את היעדים העסקיים והאישיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

על אף מה שחווינו במהלך השנה הנוכחית בקריסה של "תעשיית ה- DOT.COM", הכניסה למאה ה- 21 עדיין תישאר בצילם של שלוש מגמות-על:


  1. הטכנולוגיה- התקשורת הנייחת והניידת הכלל עולמית המבטלת גבולות של מקום וזמן.

  2. הגלובליזציה- העולם הוירטואלי של שווקים, מוצרים, שירותים וכוח אדם.

  3. כלכלת המידע- למעלה מ- 70% (US/EUR) מכוח העבודה מוגדר כעבודת מידע או ידע.

לכל אחת ממגמות אלה יש חלק נכבד בחשיפה של "ניהול הידע" ויצירת מכניזם שהחל לתפוס תאוצה הן בארגונים והן באקדמיה.

נאחל כי בשנה החדשה, תהיה פריצת דרך משמעותית בה נהפוך את המונח "ניהול ידע" על מגוון הגדרותיו המופיע בספרות הרבה המצויה היום בתחום,להשגת היעדים העסקיים של הארגון לתועלת לקוחותיו, עובדיו ומנהליו, ניטרול מחסומים של "ידע הוא כוח" בכל רבדי הארגון (אם קיימים כאלה…) באשר לשיתוף הידע. גודש בהגדרות (Working Definition) מהו "ניהול ידע" רק ממחיש את המורכבות של הנושא. מחד, נתפס הוא כברור מאליו בבחינת "מי רוצה להמציא את הגלגל כל פעם מחדש…?";

ומאידך, הפרספקטיבה בה רואים בארגונים השונים את התנעת התהליך, הגדרת היעדים, התוכניות האופרטיביות לשינוי התרבות הארגונית, הובלה ומתן חסות של ההנהלה והתרומה שלו להשגת היעדים העסקיים של הארגון. יצירת מנגנונים של לכידת ידע בין אם בגלוי, בין אם בסמוי, והיכולת למנף את הידע כיתרון תחרותי בשוק גלובלי, שמשתנה בקצב מסחרר ועם לקוחות חכמים.

האתגר שלי יהיה להטמיע תפיסה ארגונית של ניהול ידע בחברת בזק, בראיה של ארגון לומד ומלמד המונע ע"י עובדים ומנהלים. מתוך שותפות, אחריות אישית ומחוייבות ניהולית ומקצועית בכל רבדי החברה.

לסיום, ברכותי למוריה לוי ולאנשי צוות ROM Knowledgeware, העושים מזה כשנתיים ימים, במלאכה חשובה זו של העלאת המודעות ומיצוב תחום "ניהול הידע" במקום הראוי לו, בהפקת העיתון המשלב מגוון מאמרים מתחום ה- HR ומתחום ה- IT, פלטפורמה טכנולוגית שצריכה לתמוך בניהול ידע כחלק אינטגרלי מתהליכי העבודה, טיפים למתחילים ומתקדמים, ספרות, אירועים, כנסים ואתרים מומלצים.

בהצלחה בהמשך הדרך,

דוד כהן, מנהל מחלקת ידע ארגוני, חברת בזק


ניהול ידע – שילוב מנצח בין אדם ומכונה

מאת : אלי אורן, מנהל ידע, חברת Comverse


השבוע נזכרתי שוב בבדיחה "כיצד מזהים מעבד תמלילים פולני?" (למי שלא זוכר – לפי סימני הטיפקס על המוניטור...). הבדיחה , ששורשיה בימי "איינשטיין" ו-"איריוורד" העליזים, אולי שחוקה ופחות מצחיקה, אבל הרעיון העומד מאחוריה תקף בימים אלו באותה מידה שהיה תקף אז.

חוזקה של מערכת אדם-מכונה אינו עולה על חוזקה של החוליה החלשה בה. בעוד הטכנולוגיה העומדת לרשותנו מתפתחת בצעדי ענק, יכולתנו, כבני אדם, "לעכל" אותה נותרה מוגבלת. ב- 1965 חזה גורדון מור כי היכולת הטכנולוגית לשלב טרנסיטורים במעבד תוכפל מדי 18 חודשים , אולם גם הוא לא העז "למתוח" תחזית זו מעבר לשנת 1975. בפועל , מתקיים כלל זה גם היום ומעבד "פנטיום 4" כולל היום מעל 42 מיליון טרנסיסטורים (בהשוואה ל- 2250 במעבד הראשון של "אינטל" שיוצר ב- 1971).


מול נתון מדהים זה , כדאי לזכור כי פרק הזמן הנדרש לתלמידים ללמוד שפה זרה לא השתנה מהותית במאות השנים האחרונות..

ההסטוריה הקצרה (כעשור ומחצה בלבד) של תחום ניהול הידע ידעה התפתחות עצומה בכל הקשור בפיתוח פתרונות טכנולוגיים תשתייתים וייעודיים. אלו נתמכו בהתפתחות מטאורית ביכולות איחסון, עיבוד , איחזור ותקשורת - מעל ומעבר לנדרש (כמה סיכומי דיון ניתן לאחסן על דיסק קשיח בנפח 20 ג'יגהבייט ?..).

במספר תחומים , נקבעו גם "סטנדרטים" טכנולוגיים הנתפסים כתשתית הכרחית (גם אם לא מספקת) לניהול ידע בארגון – מעבדי תמלילים, דואר אלקטרוני, רשתות תקשורת, אינטראנט, מנוע חיפוש וכד'.

מול כל אלה , התקדמו הפתרונות ה"התנהגותים" בצעדים זהירים ומדודים ובעיקר בדינמיקה המזכירה ריקוד סלוני – שני צעדים לפנים – צעד לאחור – צעד הצידה... נסיונות כנים לבנות מודל אב תיאורטי לניהול ידע בארגון לא הניבו עדיין תורה אוניברסלית סדורה .

במצב עניינים זה, בו ההתפתחויות הנראות לעין בתחום ניהול הידע הנן בעיקר במסלול הטכנולוגי, הופך הממשק בין האדם למכונה למרכיב מרכזי בהצלחתו או בכשלונו של כל פרוייקט לניהול ידע . ממשק זה מספק למנהל הידע הארגוני שני אתגרים מרכזיים:

  • התאמה – האם הפתרון הטכנולוגי המוצע אכן נותן מענה הולם / אופטימלי לבעייה אמיתית ? לבעייה הרלוונטית ?

  • הטמעה – באיזה ניתן להטמיע את הפתרון בארגון ? מה נדרש לשם כך ? מה המשמעויות הנגזרות מכך ?

משימתו של מנהל הידע הארגוני אינה מסתיימת בבחירת הכלי הטכנולוגי (משימה נכבדת לכשעצמה, המצדיקה בהחלט, לפחות, מאמר אחד נוסף..) . מבחנו האמיתי הוא בשלב ההטמעה, ובמבחן זה, אין מועד ב'...

שתי דוגמאות שתוכלנה להמחיש כיצד הטמעה לא שלימה עלולה להפוך את כל התהליך על פיו:

  • דואר אלקטרוני – פתרון נפלא לתקשורת פנים ארגונית (במיוחד כשמשולבות בו גם יכולות לניהול יומנים, העברת מסמכים וכד') - בארגונים רבים מתלוננים משתמשים על עומס בלתי נסבל של "דואר זבל" (כולם מפיצים לכולם, הכל וכל הזמן...), עד כדי כך שחלק מההודעות פשוט לא נקרא. זוהי לא ספק בעייה התנהגותית ולא טכנולוגית.

  • אינטראנט "דור א' " - בן דמותו הפנים-ארגוני של האינטרנט – הרבה רצון טוב ומשאבי זמן וכסף הושקעו בבניית מערכות אינטראנט שעד מהרה "צברו" דפים לא מעודכנים וקישורים "מתים" . אין יותר פתטי מדף "מה חדש בחברה" המציג חדשות בנות למעלה משנה בחתימתו של הסמנכ"ל שעזב כבר לפני שלושה חדשים לשדות זרים...רק עובדים חדשים ומזוכיסטים ידועים יטרחו לשוב ולגלוש בין דפיו של אינטראנט כזה...

כשלים בהטמעת טכנולוגיות לניהול ידע עלולים לגבות מחיר כבד גם לאחר זמן –במקרים אלו הזכרון הארגוני עלול להסתבר כארוך להפליא ולהוסיף לקשיים וההתנגדויות הקימים ממילא בכל תהליך שינוי בארגון.


אז מה לכל זה ולעתיד תחום ניהול הידע ?

תחום ניהול הידע יצא זה מכבר מעידן הינקות. עברו הזמנים בהם מפתחי תוכנה זריזים עשו "הסבה מקצועית" של תוכנות קיימות (לניהול מסמכים, למידה מרחוק וכד') וניסו לשווקן כ"פתרונות אולטימטיביים לניהול ידע".

קהילת מנהלי הידע בארץ ובעולם התרחבה , התמקצעה והפכה ליותר ביקורתית ובררנית בבחירת פתרונות. מנגד, התחרות בשוק היישומים לניהול ידע הביאה לפיתוחם של פתרונות יצירתיים המתחשבים יותר ויותר בהיבטים ההתנהגותיים של צרכני הקצה ומקלים על הטמעתם בארגון.

שתי מגמות אלו תלוונה אותנו כנראה גם בעתיד הנראה לעין, בד בבד עם שילוב הולך ומעמיק בין התחום ההתנהגותי והתחום הטכנולוגי. הכרות והבנה טובה של שני תחומים אלה, יחסי הגומלין והממשקים בינהם יהוו ללא ספק "מכפיל כח" ייחודי ומתכון להצלחה של תהליכי ניהול הידע בשנים הקרובות.


מה בארץ ?

המודעות לניהול ידע בארץ הינה עדיין מצומצמת, המשאבים הארגוניים (בכסף, כח אדם ובמשאבי ניהול) המוקצים לנושא זה אף בדרך כלל צנועים למדי ומספרם של אלה שניהול ידע הינו עיסוקם היחיד או העיקרי אף הוא אינו רב. למרות זאת, המגמה המסתמנת בשנים האחרונות הינה מעודדת – יותר ויותר ארגונים מגלים עניין בנושא , מספר המאמרים המתפרסמים , הכנסים והפורומים המקצועיים (והאקדמיים !) גדל באופן משמעותי ותרומתם לקידום המודעות והפצת הידע אודות ניהול ידע, חשובים מאין כמותם.

בנוף הפורומים והפרסומים המקצועיים, שמור ל- 2Know מקום של כבוד, כמגשר בין האתגרים והפתרונות הטכנולוגיים לניהול ידע בארגון.


למה מנהלי הידע ממשיכים בתפקידם? – חזון מנהלי הידע בעולם

כתב : שמעון ברק, מנהל הידע, אמדוקס


בספרם WORKING KNOWLEDGE , DAVENPORT ו- PRUSSAK מחלקים את האנשים המוכנים להחליף ידע ל-3 קבוצות:

  • הקבוצה הראשון – האנשים שמבינים שכידאי להם כי הם יקבלו ידע בחזרה מאחרים.

  • הקבוצה השניה – האנשים שמבינים שייצא להם משהו מזה, יכירו ויוקירו אותם, ואזי יוכלו להתקדם.

  • והקבוצה השלישית – קבוצה של אנשים מוזרים שמשתפת פעולה בגלל ALTRUISM או בתרגום חופשי "אהבת הזולת". כן, תתפלאו, אנשים כאלו קיימים!

רוב מנהלי ידע נמצאים עמוק בקבוצה השלישית. רק אנשים מסוג זה, יכולים להלחם במלחמה קשה זו: לעזור למנהלים ולעובדים לעזור לעצמם.

העבודה היא קשה: לרוב האנשים ברור שצרים לעשות משהו בכיוון אבל כשהם מתבקשים לבצע את הצד הראשון אז אין "ז.א.ת" – זמן, אנשים, תקציב.

זהו השלב בו יש להוכיח שניהול הידע חוסך כסף, מקדם את החברה ושבלי ניהול ידע מתאים, התחרות מול החברות אחרות שכן מנהלות ידע היטב, קשה יותר, אם לא אבוד מראש:

Gartner Group: “By 2005, your enterprise will be a collaborative… or it won’t exist at all”.


אז למה בכל זאת אנחנו ממשיכים לבצע את עבודה של ניהול ידע? זאת עבודה מרתקת, עם עליות וירידות אבל תמיד מעניינת.

הקשר עם האנשים שמבינים את החשיבות ומעודדים, ההצלחות הקטנות (ולפעמים גם גדולות), כל זה דוחף אותנו קדימה וגורם לכך שאנחנו רואים במשימה של ניהול הידע, אחד הנושאים המרתקים ביותר ונמשיך להתעסק בו באותה התלהבות.

ושוב מ- PRUSSAK LAURENCE :

“Push, Push, Push! Don’t give up! Show your enthusiasm!”

אנחנו רואים שינוי חיובי ביותר בהתייחסות של החברות בנושא ניהול ידע ולכן יש עתיד טוב לנושא ולמתעסקים בו.

מצפה לנו שנה מעניינת, אז... שנה טובה!

מסע אל הארגון הלומד ומנהל הידע – חזון ניהול הידע בישראל בשנים הקרובות

כתב : יגאל חמיש , מוביל פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל , ומנהל הידע בחטיבת הנדסה ותכנון בחברת בזק

בשם מנהלי הידע בארגונים בישראל החברים בפורום - ברכות למוריה לוי ולחברת Rom Knowledgeware ולכל קוראיו של 2Know , אשר עימם אנחנו חוגגים מלאת שנתיים להופעתו של תקופון חשוב ומלמד זה.

אנחנו , מנהלי הידע בארגונים , נמצאים כעת בעיצומו של מסע.זהו מסע ארוך , מורכב ,מסובך אך מאוד מאתגר ותכליתו , להביא לכך שהארגונים שלנו יהיו ארגונים לומדים ומנהלי ידע , על מנת לממש בצורה מיטבית ומקסימלית את ייעוד הארגון שלנו.הרציונל ברור: אם הארגון רוצה להיות המוביל בתחומו , הוא צריך להשתנות , וניהול ידע היא מצע מועיל לתהליך הישתנות כזה: הוא מביא ל Effectiveness - לעשות את מה שהארגון עושה - טוב יותר (ובכך יעלה את ההון) ולאפשר (Enabling) לארגון לעשות דברים שלא ידע שהוא יכול לעשות (ובכך להעלות ערך קיים וליצור ערך חדש).

זו בתמצית המטרה המרכזית של כל ארגון בצאתו למסע זה ,אשר יש לו התחלה , יש בו קשיים רבים אך גם הצלחות מרתקות , בדרך אל היעד.

הנה מעט מתוך החזון אותו אנחנו מנסים לשרטט ואליו מנסים למקד את פעילותנו בפורום ניהול הידע: ה - Mission שהצבנו בתחילת הדרך היה :להוות מקור ורשת ידע מקצועיים המובילים ב "ניהול ידע" עבור העוסקים בניהול ידע בארגונים בישראל – ולכיוון זה אנחנו הולכים בשנה האחרונה. המטרות של ניהול הידע לתפיסתנו מבטאות את רוח החזון אותו אנו רואים והוא :

  • להוות קהילה מקצועית לפתוח מנהלי ידע

  • לפתח את תורת ניהול הידע

  • לפעול לקידום מקצוע ניהול ידע כמקצוע מוכר

  • לפעול לקידום ניהול הידע והלמידה הארגונית בתוך ארגונים בשילוב עם מקצועות עמיתים

  • לקיים קשרים עם מסגרות עמיתות בארץ ובעולם לצורך לימוד ולמידה , חילופי ידע המבוססים על הדדיות

  • קיום ניהול ידע ולמידה ארגונית הלכה למעשה

אני צופה שבשנה הקרובה ובשנים הבאות חלקים נכבדים מחזון זה שכבר נבטו השנה ימשיכו להתפתח; הדרך ארוכה היא ורבה , וזה אינו רק ציטוט משיר – בעיננו , מנהלי הידע בארגונים – זו מציאות מוכרת , יומיומית וקשה. הדרך תובענית ולעתים טובענית , מנהיגות מנהלים היא תנאי הכרחי שבלעדיו לא נגיע אל הארגון הלומד ומנהל הידע. אנחנו – פורום מנהלי הידע – אתכם – לאורך כל הדרך. בשבילנו : "ניהול הידע – כאורך חיים" (ערן רז – VisaCAL).


Comments


bottom of page