האם אנחנו מכינים את הידע לבינה מלאכותית, או חושבים בקטן מדי?

אני שומעת שוב ושוב שבעידן הבינה המלאכותית מנהלי ומנהלות ידע צריכים להשקיע רבות בהפיכת הידע הארגוני ל״מוכן ל-AI״: לנקות אותו, לאצור אותו, לתייג, לבנות לו מבנה ולשפר את המטא־דאטה שלו...

אני ספקנית.

ההנחה שלי היא שבינה מלאכותית תלמד להתמודד טוב יותר ויותר גם עם ידע מבולגן. ועד שזה יקרה, נוכל לעזור לה. אפשר להנחות אותה להעדיף גרסאות חדשות על פני ישנות, להצביע על סתירות במקום לבחור בשקט בין מקורות, ולהביא בחשבון את סמכות המקור, ההקשר ועדכניות המידע. את ההנחיות האלה ואחרות אפשר לשלב באופן שבו מערכות ה-AI שלנו פועלות.

חשבו על גוגל. כבר לפני 20 שנה היא הצליחה לספק תוצאות שימושיות להפליא מתוך אינטרנט מלא בתוכן מיושן, כפול, סותר ולעיתים פשוט גרוע. הבינה המלאכותית תשתפר מאוד ביכולת לעשות זאת.

אז למה זה מטריד אותי?

כי אם מנהלי ומנהלות ידע יגדירו את עתיד המקצוע סביב ניקוי, תיוג והכנת תוכן לבינה מלאכותית, אנחנו מסתכנים בשני דברים:

1️⃣ בהערכת חסר של הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה עצמה.
2️⃣ בצמצום ניהול הידע לתפקיד מתוחכם של תחזוקת תוכן.

אני מאמינה שהעתיד שלנו גדול הרבה יותר.

כן, ניהול הידע צריך להמציא את עצמו מחדש בעידן ה-AI. אבל לא באמצעות הפיכתנו לטכנאי תוכן טובים יותר. עלינו לחשוב מחדש על התפקיד שלנו ברמה אסטרטגית הרבה יותר, ולהשתמש בבינה מלאכותית כדי לעשות עם הידע הארגוני דברים שלא היו אפשריים בעבר.

איך?

אין לי תשובה אחת מסודרת. אבל אני בהחלט רואה כמה כיוונים מרגשים. ומגיע להם סדרת פוסטים, ולא פוסט אחד ארוך מאוד 😊

כי הידע הוא גם החמצן וגם היהלומים של כל ארגון מצליח. בעידן ה-AI, זה נכון אפילו יותר.

ההזדמנות של ניהול הידע עצומה. אנחנו רק צריכים לכוון גבוה מספיק.

המשך יבוא. הישארו איתי.