top of page
האם יש אצלכם מומחה אחד, כזה שמכתב ההתפטרות שלו עלול להשאיר אתכם ערים בלילה?
לרוב המנהלים יש.
זה אותו אדם שמחזיק את ה״סוד המקצועי״ של הארגון – הידע שלא כתוב בשום מקום.
המציאות היא שאין לזה פתרון קסם, ובוודאי שאין כפתור ״העתק-הדבק״ למוח האנושי.
ניסיון לפתור את זה באמצעות בונוס שימור או העלאת שכר הוא בדרך כלל פתרון זמני בלבד: הוא קונה זמן, אבל לא פותר את הסיכון הבסיסי.
מניסיוני, הדרך המעשית היחידה קדימה היא גישה ממוקדת:
זיהוי, לכידה, תיעוד ו־שיתוף של הידע הקריטי – הכלים, השיטות וה״Know-How״ שנמצאים כיום רק בראש של המומחים שלכם.
המטרה אינה לגרום לאנשים להרגיש שהם ניתנים להחלפה.
המטרה היא להבטיח שכאשר מישהו ימשיך הלאה, המחלקה לא תיתקע. כך הופכים משבר פוטנציאלי למעבר מנוהל ובר־שליטה.
ניהול ידע הוא ניהול סיכונים – ובסופו של דבר, גם הדרך לישון טוב בלילה.
bottom of page