מה אם השינוי האמיתי אינו בניהול סיכונים, אלא באופן שבו אנו מנהלים אותם?
במפגש השלישי של קורס האסטרטגיה של רשת ניהול הידע הגלובלית (KMGN), פרופ’ סוזאן דורסט מתאילנד עסקה בסיכונים מבוססי ידע.
אחד המסרים שמצאתי מעוררי מחשבה במיוחד היה ההזמנה שלה לאמץ נקודת מבט ניטרלית על ידע בעת הערכת הסיכונים הכרוכים בו 🔍.
כאנשי ניהול ידע, אנו נוטים להתייחס לידע כאל דבר חיובי מטבעו – משהו שיש לטפח, להרחיב ולמנף.
אך ידע יכול גם להטעות בקבלת החלטות, לחזק הטיות, להגביר תלות, לדלוף מעבר לגבולות המיועדים לו, או לשחוק בשקט את שיקול הדעת.
הוא דינמי, תלוי הקשר, ולעיתים שברירי. גם תופעות כמו תחלופת עובדים או שכחה יכולות לייצג בו-זמנית הזדמנות ואיום.
בעיניי, נקודת המבט הניטרלית הזו אינה צריכה להיות מוגבלת לידע בלבד. היא מאתגרת אותנו לבחון מחדש את האופן שבו אנו ניגשים לניהול סיכונים באופן רחב יותר. לכן, ניהול סיכוני ידע אינו עוסק רק בצמצום נזקים, אלא גם באבחנה. בהבחנה בין מה שמחזק יכולות לבין מה שמחליש אותן.
ולדעתי, בעידן ה-AI הבחנה זו הופכת לקריטית עוד יותר, ומדגישה את חשיבותם של מומחי תוכן ומנהלי ידע באימות, בהקשר ובהצבת אתגר בונה לתוצרים שמייצרות מערכות חכמות 🤖.
בשלות אסטרטגית מתחילה כשאנו מפסיקים להניח ערך כמובן מאליו, ומתחילים לתכנן במכוון להשפעה ✨
תודה לווינסנט ריבייר על שהכיר את סוזאן דורסט לקהילת ניהול הידע שלנו 🙌🏻