מיפוי ידע אינו עוסק במלאי ידע, אלא במה שבאמת חשוב כדי לפעול כאן ועכשיו.

המפגש השני בקורס Strategy to Impact של רשת ניהול הידע הגלובלית (KMGN) הונחה על ידי מנפרד בורנמן, והתמקד באופן שבו ניתן להפוך תובנות מתהליך הגילוי להבנה משמעותית של מצב הידע הארגוני באמצעות מיפוי ידע.

במפגש הודגשו ארבעה שלבי חשיבה מרכזיים:

⭐️1 - להתחיל מהמטרה

מה אנחנו באמת רוצים להבין באמצעות מיפוי ממצאי הגילוי? תיעדוף, השוואה, חשיפת סיכונים, תקשורת עם הנהלה? בהירות המטרה היא שקובעת את ערך המפה.

⭐️2 - להמשיך בבחירת הנתונים

לא מה ניתן היה לאסוף אם היינו מתחילים מאפס, אלא כיצד לבנות בצורה חכמה על מה שכבר קיים. אילו נתונים כבר נאספו בתהליך הגילוי? האם הם מספיקים להתקדמות, ואילו נתונים נוספים - אם בכלל - יש לאסוף?

⭐️3 - לבחור מבנה מושגי

ההחלטה כיצד לארגן את הנתונים - לפי קטגוריות של הון אינטלקטואלי, מרכיבי ISO, שלבי תהליך או היגיון אחר - היא בחירה אסטרטגית שמעצבת את הפרשנות.

⭐️4 - ולא פחות חשוב: היגיון ההמחשה החזותית

לבחור את צורת הוויזואליזציה שתומכת באמת בהבנה ובשכנוע. לא זו שנראית הכי יפה, ובוודאי לא כזו שמסכנת פישוט יתר או עיוות המסר 🎯.

כצפוי במציאות של היום, המפגש הדגים גם כיצד בינה מלאכותית יכולה לתמוך בכל אחד מהשלבים הללו 🤖 - לא רק כקיצור דרך לתובנות, אלא ככלי להעמקת הניתוח, חיזוק המבנה והבהירות.

מפת ידע חזקה אינה רק עניין של ידיעת המטרה. היא תוצאה של בחירה מודעת, מדויקת ומכוונת, באופן שבו נבנית ההבנה וכיצד היא מועברת ✨.