סיכוני ידע – למה ארגונים ממשיכים לפספס אותם

כשארגונים מדברים על סיכון, המיקוד לרוב ברור: רגולציה, פיננסים, סייבר, מוניטין.

סיכוני ידע מזוהים פעמים רבות רק אחרי שהנזק כבר התרחש.

הבעיה אינה חוסר מודעות – אלא בעיית נקודת מבט.

כדי לזהות ולנהל סיכוני ידע בצורה נכונה, ארגונים צריכים לבחון אותם משלוש זוויות משלימות:

1️⃣ דרך התוצאות (השלכות)

השאלה אינה היכן הידע נמצא, אלא מה קורה כשלא מנהלים אותו נכון:

• אי־עמידה ברגולציה

• דליפה של ידע רגיש

• חוסר יעילות קיצוני שחוזר על עצמו

אלו אינם תקלות תפעוליות. אלו השלכות עסקיות.

2️⃣ דרך אירועים (טריגרים)

רוב סיכוני הידע אינם מופיעים בן־לילה. הם מופעלים בעקבות אירועים כגון:

• סילואים וחוסר שיתוף בין יחידות

• עזיבה של אנשים מרכזיים

• מיזוגים ורכישות

• צמיחה לא־ליניארית

• בינה מלאכותית (נתונים; הטיות מודלים; שימוש לא נכון)

האירוע הוא רק הטריגר. הפגיעות כבר הייתה קיימת.

3️⃣ דרך אנשים (הזווית האנושית)

כאן מצויים הסיכונים השקטים ביותר:

• מומחים בעלי ידע ייחודי

• תפקידים חד־פעמיים

• תלות בספקים חיצוניים

כאשר ידע קריטי “גר” אצל אדם אחד – הוא כבר סיכון, גם אם הכול נראה מתפקד היטב היום.

המסקנה העסקית:

סיכוני ידע אינם בעיית ניהול ידע.

הם בעיית רציפות, חוסן וביצוע.

מודעות היא הצעד הראשון לשיפור

ארגונים שמזהים סיכוני ידע מוקדם נמצאים בעמדה טובה בהרבה לצמצם אותם לפני שהם הופכים לכשלים גלויים.