החודש עלתה קהילת מנהלי הידע בישראל מדרגה.

ב- 7/12/04 נפתח מועדון ניהול הידע הישראלי. במפגש עמוס קהל (קרוב ל- 100 איש) שהתנהל בכפר המכביה, החל מועדון ניהול הידע את פעילותו בחסות אנשים ומחשבים, המנהלים, כעשרה מועדונים מקצועיים. לועדת ההיגוי, האחראית על התכנים המקצועיים, שותפים סמנכ"ל בטיחות ואיכות הסביבה בטבע מר יהודה ארד, הגב' דורית כספי מנהלת ידע בארגון בטחוני גדול, הגב' עידית אילת מנהלת הידע בנטפים, סא"ל חיים דרור ראש תכנית ניהול הידע בצה"ל ומנהלת אותה הח"מ (מוריה לוי). מתכונת פעילות הקהילה, עיסוק בתכנים מקצועיים על פי רשימה שהוגדרה מראש. אחת לחודשיים מתקיים מפגש בנושא המוגדר, לצורך מפגש זה מוגדר מנחה מקצועי לו ניסיון רב בנושא. המפגש כולל בעיקר Case Studies מהשטח על הנושא, ולאחר מכן רב שיח בהשתתפות נציגים מהקהל לגבי סודיות הקשורות לאותו נושא. לסיום, מכינה קבוצה קטנה של שותפים לנושא, מאמר על הנושא. מאמר זה מהווה בסיס לניהול הידע לטווח הארוך של המועדון עצמו.

המפגש הראשון נפתח בנושא קהילות ידע. הנחתה אותו מנהלת הידע מבנק לאומי, הגב' אירית אשכנזי, והרצו סמנכ"ל טבע מר יהודה ארד, מנהל הידע ברפאל מר יאיר דמבינסקי ומר יגאל חמיש. המפגש הבא שייערך בפברואר יעסוק בנושא פורטלים ארגוניים.

מעט באיחור..אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא

ב- 20 לאוקטובר התקיים בשפיים היריד השלישי לניהול ידע ולמידה ארגונית של משרד הרווחה.

יריד זה התקיים במסגרת התוכנית לניהול ידע ולמידה ארגונית הפועלת במשרד משנת 1998, ומנוהלת על ידי האגף למחקר, תכנון והכשרה במשרד בשיתוף עם מכון ברוקדייל ועמותת אשלים. בתוכנית זו נוטלים חלק שירותי רווחה, המצויים בפיקוח המשרד, או מסגרות המעניקות שירות לאוכלוסיות היעד של משרד הרווחה .

מטרתה של התכנית להבטיח את הלמידה הארגונית של סוכנויות רווחה כך שהעובדים יהפכו את הפרקטיקה שלהם לזירה של למידה מתמדת, היוצרת ובוחנת ידע לפעולה לשם השגת שתי מטרות מרכזיות: שיפור השירות ללקוח ובניית "זיכרון ארגוני" בו נצבר ידע זה ומופץ ממנו אל קהילות מקצועיות שכנות.

במסגרת התכנית מתקיים אחת לשנה יריד שבו מציגים הצוותים הלומדים את תהליכי העבודה והתוצרים אליהם הגיעו במהלך פיתוח הידע על פי המתודולוגיה של התכנית.

היריד כלל במקביל שני ערוצים:

יריד דוכנים במסגרתו היו 34 מציגים, כאשר 22 מתוכם הינם של צוותים הלומדים בתכנית ניהול הידע ו-12 מהם של שירותים שאינם נוטלים חלק בתכנית, אך בתוצריהם יש אלמנטים של עשייה חדשנית ולמידה.

יש לציין כי קירות הדוכנים עוצבו בדרך ססגונית ואטרקטיבית, אשר בטאה את תכני העשייה השונים שעובדו במהלך הלמידה הארגונית לידע ושיקפו דרכי חשיבה שונות במסגרת הפרופסיה של העבודה הסוציאלית ונהלי הפעולה של העובדים הסוציאליים במסגרות השונות. הנושאים שהוצגו בדוכנים השונים נגעו בשלבים בתהליך הטיפולי, היבטים ארגוניים ותפקודיים בסוכנויות השירות ותהליכי למידה של עובדים.

ערוץ הכנס אקדמי, אשר התקיים במקביל ליריד הדוכנים. הכנס כלל בתוכו שלושה נושאים מרכזיים:

1. פרופסיה בשינוי:

2. תפקיד העו"ס בשינוי.

3. למידה בשינוי.

קבוצות הנוטלות חלק בפרויקט הציגו במסגרתם של הפנלים המקצועיים את עבודתן כאשר המטרה הייתה לקשר את סוגיית הלמידה לנושא הפנל ולהגדיש את השינוי שנעשה בכל אחד מתחומים אלו. לכל אחד מנושאים אלו היה מנחה מן האקדמיה ומגיב מן האוניברסיטה העברית בירושלים. דברי המגיבים מן האוניברסיטה הצביעו על הצורך לקשר בין השדה לאקדמיה ועל הנחיצות בתכנון קורס לניהול ידע במסגרת האוניברסיטה שתכללנה בו גם תשומות תיאורטיות.

האירוע הדגים עשייה מקצועית המבוססת על התנסויות של אנשים מן השטח. קהל המבקרים, אשר כלל בתוכו כ-2000 איש, גילה התעניינות רבה במה שהוצג וקיים דיאלוגים עם המציגים על מנת להפיק לקחים לתחומי הפעילות של השירותים בהם הם עובדים.

במסגרת היריד אף הוענקו שני סוגים של פרסים: האחד- פרס של צוות שופטים מן האקדמיה ומן המגזר העסקי שהוענק על פי קריטריונים שנבנו על ידי צוות הפרויקט. השני- פרס של בחירת הקהל. מעמד חלוקת הפרסים התנהל בהשתתפותם של המנכלי"ם של הארגונים השותפים בפרויקט: משרד הרווחה, מכון ברוקדייל ואשלי"ם.

לרוב הארגונים מצטיירת ROM Knowledgeware כחברה העוסקת אך ורק בייעוץ בנושא ניהול הידע. אמנם כן, זו עיקר פעילותה, אך חברת ROM גם מפתחת מוצרים ייחודיים הקשורים לניהול ידע ומסייעים בקירוב הידע לעובד והעובד לידע. החודש, רכש Unitronics את מוצר ה- Ask-It מבית ROM Knowledgeware ואילו תע"א החלה בהטמעה רחבת היקף של מוצר ה- Tag-It של ROM שנרכש אף הוא השנה. ה- Ask-It הנו מוצר המשלב מקטעי ידע במסמכי MS Word. ה- Ask-It יודע לעבוד בסביבה של מסמכים רגילים ו/או של תבניות, והוא נותן, עבור כותרת או מחרוזות מילים מוגדרות, מקטעי טקסט רלוונטיים ועדכניים, היכולים להשתלב במסמך הנכתב. הוא שימושי למסמכים בעלי מאפיינים קבועים, דוגמת הצעת מחיר. אם קרה בארגונכם, שהעתקתם מההצעה הקודמת, אך לכן הצעתם Feature מגרסא קודמת, או שמישהו הציע תנאים עסקיים שאינם מדוייקים, או שסתם אילתרתם וקיבלתם ניסוח בינוני ליכולת יפה- הרי ש- Ask-It יכול להתאים לארגונכם.

Tag-It, לעומתו, עוסק בנושא שיתוף מסמכים. הוא מאפשר, ללא רכישת מוצר, שרת ו- DB לניהול מסמכים, ליהנות משיתוף ידע ועבודה אחידה בעת התיעוד והאחזור. הוא מאפשר לארגון להגדיר מאפיינים אחידים למסמכים, הנשמרים כחלק מהמסמך (בכל מקום בו נשמר המסמך); הוא מאפשר לאכוף עבודה לפי עצים אחידים (לפרוייקטים, ניהול מידע על לקוחות ועוד); והעיקר: הוא מאפשר לארגון להגדיר לעצמו חוקים עסקיים, המקצרים הן תהליך האפיון של המסמך הבודד (על בסיס ברירות מחדל וקשרים בין ערכי מאפיינים) וחוקים עסקיים הממליצים על מיקום השמירה בעץ על פי המאפיינים שהוצעו. בשלב מאוחר יותר, ניתן כמובן לבצע גם חיפושים, המבוססים על חיפושי מערכת ההפעלה, או כל מנוע אחר, אך משלבים בתוכם סינון לפי המאפיינים הארגוניים. כאמור; שיתוף מסמכים על הרשת, ללא צורך בכלי לניהול מסמכים.

כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.

  לקישור לחץ כאן

"היינו יכולים להיות ארגון נהדר, אילו רק ידענו את מה שאנחנו כבר יודעים"

-- מנכ"ל חברת SIEMENS (באדיבות אורטל שמלץ).