top of page
  • תמונת הסופר/תהדס גיל

נעים להכיר: טכנולוגיה (ותודה לקורונה)

עודכן: 31 בינו׳


ישיבה וירטואלית

כבר שנים שהטכנולוגיה נמצאת בכל מקום, שכולם מבינים שפתרונות דיגיטאליים הם העתיד וצורך בלתי נמנע. ובכל זאת, פתרונות שכאלה דשדשו, היו כפתרונות מגירה, עמלו ושקדו עליהם שנים עד שאפשר היה לצאת עם פתרון העונה על הצורך שלנו כאזרחים וכצרכנים.

משבר הקורונה, שכולנו חווים לראשונה, מטלטל את כולנו ומשנה היבטים רבים ברמת המיקרו (חיי היומיום) וברמת המאקרו (חברה, כלכלה, תרבות). אך למרות המשבר, נוצרה פה הזדמנות גדולה ושינוי מגמה חיובי בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה.

סוף סוף הטכנולוגיה יוצאת החוצה במלוא הדרה, ארגונים ומשרדי ממשלה מוציאים את התכניות מהמגירה והחשיבה המסורתית השמרנית מחשבת מסלול מחדש על מנת לצלוח את המשבר ואולי גם על מנת להתחיל להתנהל אחרת במאה ה 21 (חברות טכנולוגיה עוברות לעבוד במודל ענן, הבנקים שוקלים "כסף מהליקופטרים" ועוד).

בנוסף, אפליקציות מתקדמות לאיתור מוקדי קורונה פותחו ברחבי העולם (גוגל ואפל אף חברו יחדיו לפיתוח אפליקציה שכזו), יותר חברות מאפשרות עבודה מאובטחת מהבית, חברות יוצרות שיתופי פעולה ואף משתפות קודים עליהם שקדו רבות על מנת להירתם כולם למאמץ, לימודים הופכים למקוונים, רפואה נגישה מרחוק, מבנים מוסבים במהירות למותאמים לחולים, עולם השליחויות (על כל חסרונותיו בהתמודדות עם עומס שמעולם לא חווה) מקבל ביטוי לצורך הגובר בעולם מהיר וטכנולוגי וכמובן... טכנולוגית ZOOM שהשתלטה על כולנו במהירות האור.

כשרואים את היכולות האלה סופסוף באות לידי ביטוי, אני שואלת את עצמי - מה נוכל אנחנו לאמץ ולהטמיע בארגון שלנו מכל הטוב הזה?

  1. למידה מרחוק. הנגשת המידע הארגוני והמערכות הייחודיות לעובדים, הנדרשים למילוי התפקיד בשוטף באופן המיטבי. ארגונים צריכים להבין שיש לפתח את התשתית המותאמת ללמידה ועבודה הן מהמשרדים והן מרחוק (ערוצים משלימים). תשתית ללמידה מרחוק תאפשר גמישות ויעילות גבוהות יותר, במיוחד בימים בהם אין אפשרות אחרת, כולל השתלטות על המחשב מרחוק במידת הצורך.

  2. שיתוף וסנכרון פעילויות. עבודה מרחוק עדיין משאירה את הצורך בעבודת צוות וסנכרון ועל כן מומלץ לבחון כלי משותף לניהול משימות, המאפשר תיאום מקסימלי ע"י שיתוף מידע, ריכוז מידע ומסמכים במקום אחד הנגיש לכולם, ניהול משותף של הפרויקטים ואבני הדרך המרכזיות. דוגמאות לכלים כאלה: MONDYA, NOTION, ASANA ועוד.

  3. שיח מקוון. הצלחתה של ZOOM מוכיחה כי המודל נכון, מצליח ומבוקש ומאפשר גמישות רבה לצד סיפוק תחושות נוכחות ושייכות. פלטפורמות וידאו מרובות משתתפים יכולות להוות מנוף לפרוייקטי שימור ידע, פיתוח ידע ושיתוף ידע בדרכים חדשות ומרעננות יותר. הכשירו את אבטחת המידע ופעלו לפתוח גישה (במידת הצורך) לפלטפורמות חיצוניות המאפשרות פונקציונאליות זו.

  4. שיתוף ידע בין יחידות. מיקוד וטיוב ממשקים יעילים בין גופים / יחידות/ גורמים ששיתוף וסנכרון המידע ביניהם הוא קריטי. משבר הקורונה לדוגמה הכשיר את הקרקע לגופים גדולים, שעד עתה המערכות שלהם התנהלו בנפרד, לפתח ממשק המאפשר זרימת מידע חיונית בין המערכות, כך שהסנכרון בתקופה זו יהיה רב ככל האפשר ומתואם עם כל הגורמים ההכרחיים.

כל אלה הם רק דוגמאות לכלים שכבר דובר בהם רבות ואני מאמינה שארגונים שיאמצו אותם ירוויחו יעילות ושביעות רצון. יחד עם זאת, המשבר הזה הביא לפתחנו את הצורך לחשוב על פתרונות דיגיטאליים בכל צעד שאנחנו עושים. הנגשת ידע באמצעות שירותים מקוונים מותאמים לצד שירותים מסורתיים כפעולות משלימות, פיתוח פתרונות אוטומטיים, תכנון ממשקים חכמים יותר, סקרי שוק לכלים נדרשים בעבודתנו והטמעת הפתרונות הנכונים לכל ארגון ועוד, יובילו אותנו לניהול ידע דיגיטאלי נכון, מעניין, שיתופי וכזה שישאיר את הארגון מתפקד טוב יותר גם במשבר הקורונה הבא.

Comments


bottom of page