מדברים כיום על כך שאנחנו בדור השלישי של ניהול ידע. את שעסקו בדור הראשון, אך שכלל זאת לתצורת פורטלים, שם נוסף, מעבר לניהול המסמכים ה"חדשני", גם ניהול של ידע לא עוד ניהול ידע ברמה תשתיתית המשותפת לכולם, אם כי התמקדות בקבוצת יעד מוגדרת, תוך הגדרת מטרות עסקיות/

הנגשת ידע לעיוורים משלבת כתב ברייל, טכנולוגיות מישוש ופתרונות דיגיטליים כדי לאפשר גישה שוויונית למידע תקינה וטכנולוגיה מחייבת השקעה באוריינות, אחידות סטנדרטים וחדשנות, והופכת את הנגישות למרכיב מרכזי בניהול ידע כיום קיימות מדפסות שיכולות להדפיס גרפיקה מובלטת, המאפשרת הנגשה מוחשית של תמונות, מפות וכדומה, ע"י שימוש הסבר קיימים מספר גופים בעולם המהווים את האורים והתומים בתחום הנגשת ידע עבור עיוורים ובעלי לקויות קריאה דוגמה בולטת לגוף כזה היא ספריית פרקינס בניו-אינגלנד, ארה"ב, המהווה מאגר ידע בינלאומי במגוון נושאים, כגון

הקריטריונים המומלצים לבחירת כלי לחוות ידע אפשרות הכלי לעבוד על מאגר עצמאי מנוהל (ישמש ל- Controlled Documents פריטי ידע מאוחסנים על פי רוב, באחד מארבעה סוגי מקורות: מסמכי רשת (Word, Excel, Adobe Acrobat, PPT,..) ניתן כמובן להוסיף גם פריטי ידע הקיימים על נייר ובראש, אך לא ברור כמה כלים תומכים במקורות אלו.. יכולות שילוב של Pull עם Push לדחיפת הודעות על עדכונים בפריט ידע במאגר. יכולת ניהול קהיליות ידע ויישומי ניהול ידע משלימים (דוגמת FAQ) באותה מערכת. תמיכה בעברית.

ישנה נטייה לחשוב שניהול ידע נחוץ רק בארגונים גדולים. בארגונים גדולים הרבה ידע מפוזר בקרב ראשים רבים. בארגון כזה עלות של הכנסת טכנולוגיה והקמת מאגרי ידע לטובת ניהול ידע עלולה להיות יקרה מדי. שילוב של מס' דוגמאות יחד יכול בהחלט להוות פתרון זול יחסית לניהול ידע: שימוש ביישומי ה- ( office השוניםword סקרנו כאן איך ניתן להיעזר בכלים המצויים בכל מחשב לצורך ניהול ידע, תוך שימוש בטכנולוגיה המאפשרת גם שימוש

כאשר אנו מנהלים ידע אנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שלעובדים אין זמן לחפש את הידע ולא תמיד הם יודעים לאיזה ידע הם זקוקים והיכן למצוא אותו. לפתרונות אלו המאפשרים הפצת הידע אנו קוראים דגלוני ידע (PUSH Flag). את דגלוני הידע ניתן לשלב בכלים ותהליכי העבודה השגרתיים של העובד, לדוגמה: בתוך ה-outlook לשלב ידע על הלקוח הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: לחבר את הנקודות פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי צומת ידע, כשמו, כן הוא. ידע יכול לנתב למגזין או מאגר; צומת ידע יכול להפנות למסמך עם תשובות. אז מיהו אותו צומת ידע בארגון? ישנם כמה פרמטרים שיכולים להצביע על צמתי ידע פוטנציאליים: ותק: כדי להפוך לצומת ידע, נדרש לצבור ותק בארגון סקרנות : סקרנות היא תכונה הכרחית לצומת ידע.

קבוצה אחת של בעלי ידע, מקומם נפקד, לעיתים רבות. אלו צמתי הידע (Knowledge Junction). לכאורה, ברגע שמתחילים לנהל ידע ולנהל מומחים, תפקידם מיותר. אלא שאין הדבר כך. איך מנהלים צמתי ידע? מטפחים אותם, ומכירים בהם כמו שמטפחים ומכירים במומחים.

אחד האתגרים העומדים בפני מנהלי פרוייקט ניהול ידע הנו תחזוקת התכנים. אופן ההתמודדות עם האתגר הנו ע"י יצירת משאבות ידע (Knowledge Pumps): משאבות אוטומטיות - הגוזרות את הידע ללחוץ במסך שלפניו על שני כפתורי Enter: אין לו תקורה לבחור בימני או בשמאלי, אך בעצם הבחירה, הריהו תורם ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אמון פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

יחידת ידע (Knol -Unit of Knowledge) הוא פרויקט של חברת Google, אשר מציע מאגר מאמרים במגוון נושאים, ללא לטענת Google גולשים ישתמשו בתוכן האינטרנטי בצורה טובה יותר אם הם ידעו מי כתב אותו, והעובדה שהשם הטוב לראות שמאמרים אשר תוכנם הועתק ממקורות אחרים זוכים לתגובות שליליות (לדוגמא, התגובות ל-knol בנושא ניהול ידע מחדל, ניתן לצטט את הכתוב ב-knol, כל עוד מאוזכר שם המחבר, אך כל מחבר יכול לבחור להשתמש בסעיף בחוק המונע שימוש

קהילות ידע (Communities of Practice) הנן פתרון ניהול ידע המוקם בין בין בעלי הידע, אנשים העוסקים/מתעניינים פתרון ניהול ידע אופטימלי לקהילת ידע כולל רכיב פרונטלי (מפגשים בין אנשים) ורכיב וירטואלי (קהילה ממוחשבת שם נרדף: Communities of Interest רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע במגזר השלישי קהילות דיגיטליות, מה זה ואיך עושים את זה?

כיצד גורמים לקהל בכלל ולעובדים בפרט להתקרב אל נושאי ידע חדשים אותם אנו מבקשים לקדם? זוהי שאלה שאנו חוזרים ודנים בה במהלך התנעת פעילויות ניהול ידע (ואפילו לעיתים גם בתחזוקתם). האתגר- לגרום להעלאת העניין והעיסוק בתחום ידע מסוים בארגון. שאלונים וחידונים נושאי פרסים יגדילו את הפעילות והשימוש בכלי (בעיקר אם מדובר על פורומים או קהילות ידע) ניתן לממש בקהילות ידע, או בשילוב כל מנגנון אחר לניהול ידע בארגון.ֿ רוצה ללמוד עוד על משחוק?

מאגר ידע של תובנות מרכז לקחים והמלצות מעשיות שנלמדו בארגון, ומאפשר שימוש חוזר מושכל בידע קריטי. פיסות ידע אלו, מהוות את הזיכרון הארגוני והן פסגת הידע אותה אנו מבקשים לנהל. להלן מספר עקרונות חשובים להקמת מאגר ידע של תובנות: כל פריט ידע יקוטלג לפי מספר מאפיינים ארגוניים שהוגדרו באופן זה יקל על המחפש לאתר פריטי ידע רלוונטיים. לכל פריט ידע יוצמד תג של מחברו ובמידת הקיים של מסמך מלווה.