מה סוכני AI באמת יכולים לעשות למען שימור ידע?

במבט ראשון, התשובה נראית פשוטה: לא מעט.

אבל אני מזהה שלוש משפחות מובחנות של סוכני AI, שכל אחת מהן לוקחת את הידע הנשמר צעד אחד קדימה.

🔹 סוכנים המסייעים בחילוץ ידע
הם מלווים עובדים ומומחים בתהליך מובנה של התבוננות, חשיבה ושאלת שאלות, ומסייעים להציף ידע שלעיתים קשה לבטא במילים.
כך, ידע שנמצא עמוק בתודעה שלנו הופך לידע גלוי ומתועד.

🔹 סוכנים המסייעים לארוז את הידע
הם הופכים את הידע שנאסף לחוויות למידה מעניינות ואפקטיביות: יחידות למידה חכמות, חומרי הדרכה, סרטונים ופורמטים נוספים.
כך, הידע עובר מטקסט לחוויה עשירה ורב־חושית הכוללת קול, תמונה ותנועה.

את שני סוגי הסוכנים הראשונים אפשר לפתח פעם אחת, על בסיס מתודולוגיה מקצועית מבוססת, ולאחר מכן להשתמש בהם שוב ושוב במגוון תהליכי שימור ידע.

אבל המשפחה השלישית שונה.

🔹 סוכנים שהופכים ידע שנשמר ליכולת ארגונית
כאשר הידע שאנו מבקשים לשמר כולל פתרון בעיות, קבלת החלטות מורכבות, שיקול דעת מקצועי או תהליכי חשיבה אחרים, ייתכן שתיעוד בלבד אינו מספיק.

אפשר לבנות סוכן AI שמיישם את הידע שנשמר מהמומחה כאשר מתעורר מצב חדש: מסייע לאנשים לנתח בעיה, להתחשב בגורמים הרלוונטיים, לבחון חלופות ולקבל החלטות טובות יותר.

כאן הידע אינו הופך רק לטקסט.
הוא גם אינו הופך רק לתוצר למידה עשיר יותר.
הוא הופך ליכולת ארגונית.

וזו אולי אחת ההזדמנויות המרגשות ביותר שהבינה המלאכותית מביאה לתחום שימור הידע: המעבר משימור הידע של המומחים לשימור, לפחות במידה מסוימת, של מה שהארגון מסוגל לעשות בעזרת הידע הזה.

עם זאת, חשוב לזכור הסתייגות אחת:
סוכן AI טוב רק כמו המתודולוגיה המקצועית שעליה הוא מבוסס. התחכום אינו טמון רק בטכנולוגיה, אלא בעיקר ביכולת לחלץ את הידע בעל הערך, להבנות אותו ולתרגם את דרך החשיבה של המומחה ליכולת שניתן להשתמש בה שוב ושוב.

ייתכן שדווקא כאן המומחיות שלנו כמנהלי ידע הופכת לבעלת ערך רב אף יותר בעידן ה-AI.

אנחנו כבר לא רק משמרים ידע.
אנחנו הופכים אותו ליכולת ארגונית.