פברואר 2014

ירחון ROM

גיליון מס׳ 173

פברואר

2014

לגירסת הדפסה

Get Bold - סיכום ספר

הספר Get Bold: Using Social Media to Create a New Type of Social Business נכתב ע"Sandy Carter בשנת 2012 ודן בתפיסות ובכלים הנדרשים להפוך...

ד"ר מוריה לוי

מאת:

להמשך קריאה

דקות

זמן קריאה:

7

מיומנו של מנחה קבוצות למידה: דינאמיקה ותהליכים בפעילותן של קהילות לומדות

נכתב בשיתוף עם נגה צ׳יפמן אחד התחומים המרתקים בעבודתו של יועץ ארגוני בכלל, ויועץ ניהול ידע בפרט, הוא הנחיה של קבוצות וקהילות לומדות....

טלי הלמן מור

מאת:

להמשך קריאה

דקות

זמן קריאה:

4

כתבות מקצועיות

חדשות וידיעות

חדשות- פברואר 2014

1. ב20/02/2014 ייפתח מחזור נוסף של קורס ניהול ידע מבית רום.

2. ב 06/03/2014 יתקיים כנס ניהול הידע השנתי של פורום ניהול הידע בישראל ברמת אפעל, פרטים נוספים בהמשך
3. בימים אלו מוקם פורום חדש של מנהלי פורטלים ואתרי אינטראנט. הפורום מיועד למנהלי פורטלים, מנהלי אתרים, אחראי תקשורת ארגונית וכן למובילי פעילות בIT . המפגש הראשון ייערך ב19.3 בין השעות 09:30-12:00 בחברת טבע.

4. חברת רום משיקה בימים אלו יוזמה חדשה, לקש רבין ארגונים/עמותות ללא כוונת רווח (מלכ"ר) הזקוקים לסיוע בתחום, לבין מתנדבים מתחום ניהול הידע, בהתנדבות.

כנס KM World 2013- סיכום שיחה עם Jay Liebowitz

מאת: ד"ר מוריה לוי

בעולם ניהול הידע יש שני סוגי שחקנים: אנשי ה- business ואנשי האקדמיה.
Liebowitz נמנה עם הקבוצה השנייה, אחד מיני כ- 30 אנשי אקדמיה המובילים בארה"ב את התחום. יתרה מכך, הוא נחשב למספר אחד או שניים בעולם כולו, מבחינת מספר פרסומים וספרים שהוא מפיק בתחום.
אך אין ספק, ש Liebowitz גם מחובר לעולם העסקי, ועל כן הוא, יחד עם עוד שתי פרופסוריות, החליטו לקחת חלק גם בכנס עסקי זה.
את Liebowitz אני מכירה כבר כשנתיים. הוא "גילה" אותי, לאחר מאמר אקדמי שפרסמתי בנושא שימור ידע של פורשים מומחים ויצר איתי קשר. מהר מאד התברר שהוא יהודי, ומאז שמרנו על יחסים טובים, והתכתבנו מעת לעת.
כשראה שאני מרצה בכנס, מיהר לקבוע עמי פגישות. ואכן מסביב לכנס, מעבר לפגישת נימוסים והכרות פנים אל פנים, יצאנו, ביוזמתו, לאכול, הוא ואשתו, בעלי ואני (במסעדה הכשרה היחידה שיש בוושינגטון). כמובן לא הסתפקנו בכך, וקבענו פגישת עבודה כדי לחשוב ביחד ולהחליף רעיונות.
הראיתי ל Jay את התקן, עליו סיפרתי לו כבר בעבר. מעבר להתעניינות בתקן לניהול ידע והבעת שביעות רצון מההתקדמות הנגזרת מכך, שמח jay לקבל את המסמך עצמו, ומיד שאל: "האם זה לידיעה בלבד, או שומה עלי להעיר הערות".
הסברתי לו שכרגע אין מקום לשינוי, אולם, אם וכאשר נצליח לקדם את התקן הבינלאומי, ישמש התקן הישראלי כבסיס לתקן הכולל, ואז יהיה מקום להערות אלו. אולם- מדובר במסע שהחל, והתקדמותו אינה מהירה מידי.
חשבתי שהנושא ברור, והוא ייקח את העותק, ישמור אותו לעתיד לבוא, ואולי יספר לי על רעיונות משלימים. אך לא כך. כבר לאחר מספר שעות, קיבלתי לידי חזרה את התקן המקורי, והרגשתי, כמו לפני 30 שנה- כתלמידה בבית הספר. התקן היה מלא הערות ורעיונות, הפניות למאמרים ומידע משלים שכדאי לקרוא, המתייחס לרעיונות המוצגים בו. כל עמוד בו הייתה הערה (והיו לא מעט כאלו) היה מסומן, וההערות היו אכן מעמיקות ומלמדות. אכן הפרופסור ראה בתקן עוד עבודה המוגשת לו, ובכתב ידו הברור במידה זו או אחרת, שרבט את שהיה לו לומר.
ישנן חמש מגמות אליהן ניהול הידע מכוון:

חילוץ הידע הגדול (Big Knowledge) מהנתונים הגדולים (Big Data). זאת על ידי ניתוח אנליטי. ניהול הידע ישחק תפקיד בסיוע להתגבר על עודף הנתונים והפיכתם למה שחשוב כל כך- תמיכה בקבלת החלטות.
שיתופיות ומדיה חברתית: קהילות ידע על צורותיהן השונות תמשכנה להוות חלק משמעותי מניהול הידע הארגוני.
יהיה דגש על מדידת ניהול הידע.
הערת המחבר: נראה שזו יותר משאלת לב ממגמה ברורה. Liebowitz מצר על החסר בתחום זה.
ניהול ידע יתפתח יותר בתחומי נישה.
בתחומים מסוימים בהם נדרש ניהול הידע- הוא יתפתח יותר. שתי דוגמאות מסוגים שונים- בריאות; שימור ידע פורשים מומחים.
ניהול ידע יתרום ככלי לכלי אינטליגנציה מלאכותית .

בשורה התחתונה- מדובר באדם חושב, בעל ידע רב שכדאי להקשיב לדבריו. ולא פחות מזה- באוהד ישראל. שווה.