הקשר בין המלחמה מול איראן וניהול ידע, או למה חשוב לשמר ידע?
- שגית סלמון
- 29 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
מאמר זה אולי לא יחדש לכם כלום. אין בו הפתעות מרעישות או טיפים פורצי דרך. יש בו בעיקר הבנה של הקשרים, הפנמה ותזכורת - עד כמה ניתן וחשוב לתרגם תיאוריה לפרקטיקה.
ב 13 ביוני 2025 פרצה מלחמה בין ישראל ובין איראן.
לאורך השבועיים של המלחמה, היה עיסוק משמעותי בשכבת המדענים הבכירים באיראן.
להלן דוגמאות בודדות לידיעות שהופיעו אז:
"בלילה אחד: המבצע הסודי שבו חוסלו מדעני הגרעין הבכירים באיראן", או "כך הצליחה ישראל להרוג את המוחות שמאחורי הפצצה"
וגם -
בכיר לשעבר במוסד: "מדעני הגרעין נבחרו בקפידה בתהליך מסודר... הידע הוא האזור שנפגע הכי קשה והכי יעיל, והוא הגורם המעכב ביותר".
אנו חיים כבר שנים בעידן של עובדי ידע, אנשים שהצלחתם בעבודה מבוססת במידה רבה על הידע שברשותם, ומהווים חלק משמעותי מכוח העבודה בארגונים רבים במאה ה 21.
לא בכדי בחרה ישראל להתמקד במדעני הגרעין. אישיות בכירה במודיעין הישראלי צוטט כאומר "ידע הוא המרכיב הכי חשוב בהרכבת פצצת אטום. בחרנו את המדענים שהוצאתם מהמשחק תגרום הכי הרבה נזק..."
ולמה בעצם? כי היה ברור שפרוייקט הגרעין האיראני מבוסס באופן משמעותי על ידע שנצבר בראשם של אנשים, בשנים רבות של עבודה, למידה וניסיון.
והיה ברור שהידע הזה מוחזק בעיקר אצל אנשים בכירים ("מומחים").
והיה ברור שאובדן של הידע הזה יפגע אנושות בפרויקט הגרעין האיראני.
ואני לא יכולתי שלא לחשוב על עבודת ניהול הידע, ועלינו כחברת רום, שכבר שנים מבצעים ומלווים תהליכי שימור ידע בארגונים.
לעולם לא אשכח את אותו סמנכ"ל במשרד ממשלתי שביקש ליווי בתהליך שימור ידע כי "בשנתיים הקרובות יפרשו 3 מנהלי אגפים". דוגמאות כאלה יש אינספור.
בשנים האחרונות אף ליווינו כמה וכמה תהליכי שימור ידע שעסקו בחירום ובהיערכות לחירום, כי בישראל, מצב חירום רודף מצב חירום. הידע הולך ונצבר, אך גם עלול להישכח, ולכן, חשוב למהר ולתעד.
אז כן, ארגונים רבים מבינים היום ששימור ידע הוא קריטי להבטחת המשכיות עסקית, ושהוא ממזער נזק ארגוני כתוצאה מהחלפת עובדים.
עם זאת, לעולם לא נדע אילו תהליכי שימור ידע ביצעה איראן בכל הקשור לפרויקט הגרעין שלה.
סביר, אמנם, שחלק גדול מהידע הועבר לעובדים זוטרים יותר, אך סביר גם שידע רב וייחודי היה ברשות אותם מדענים בכירים, ש "הוצאתם מחוץ למשחק" גרמה לאובדן של ידע קריטי ואולי אף הסיגה לאחור את פרויקט הגרעין.
אז מה למדתי (שוב) על שימור ידע מכל זה?
שידע הוא קריטי ולכן גם השימור שלו
שחשוב לשמר ידע כדרך חיים, כי ידע יכול ללכת לאיבוד בכל מקום וזמן
שעובדי ידע הם עובדים חיוניים
שעבודת ניהול הידע היא הכרחית, גם אם לא רואים בבירור ובאופן מיידי את תוצאותיה
תגובות