שירי עצמון מתארת את האתגר המרכזי בניהול מנהלת ידע - איזון עדין בין שלוש צלעות: מומחי התוכן, הנהלת הארגון ומשתמשי הקצה. כל צד דורש משהו אחר - דיוק, אחידות או נגישות - והקונפליקטים ביניהם מחייבים את מנהל הידע לשמש כמתווך ו"מתרגם". הפתרון טמון בהמרת ידע לפורמט ידידותי, מדידה לפי שימושיות, והפרדה פונקציונלית חכמה - כדי שכל הצדדים ירגישו שותפים להצלחה.

יותר ויותר ארגונים מטמיעים מערכות בינה מלאכותית לניהול ידע - אך אחרי ההטמעה מגיע השלב הקריטי: הבדיקות. דפי וייס מדגישה כי מערכת חכמה נבחנת לא רק בטכנולוגיה אלא גם באחריות, שקיפות ותרבות ארגונית. בדיקה טובה משלבת צוות מגוון, מגדירה מדדים ברורים, בוחנת הרשאות וקרקוע למקורות, ומתעדת כל תהליך ללמידה מתמשכת. כך מוודאים שה-AI משחק לפי הכללים.

הספר Managing Complexity in Times of Crisis מאת דיוויד סנואדן מציע מודל מעשי לניהול משברים לפי מסגרת ה-Cynefin. הוא מדגיש חמישה שלבים - מהערכת מצב ועד התעלות - ומציג כלים כמו תיעוד נרטיבי, ניהול אילוצים, שיתופיות ולמידה מתמשכת ליצירת יציבות וחדשנות בשעת משבר.

הספר ״ויראלי: כך תגרמו למוצרים ולרעיונות שלכם להצליח״ (Contagious: Why Things Catch On) נכתב על ידי ג׳ונה ברגר בשנת 2013 ותורגם עוד באותה...