יש המכנים אותו ״ידע אסטרטגי״. ידע קריטי מתייחס לתפיסות, מתודולוגיות ופרקטיקה- know how’s של הארגון, וכולל באופן טבעי ידע שחלקו גלוי דוגמאות לתחום ידע קריטי: קידום לידים למכירה, טיפול בתקלות של טורבינות, ועוד. הזיהוי של ידע כידע קריטי, חשוב כאשר בוחנים היכן להשקיע בתהליכי ניהול ידע או בתהליכי המשכיות עסקיות. בהקשר של ניהול ידע, תמיד יש עודף נושאים המועמדים לניהול ידע, וכדי שניהול הידע אכן יתקדם באופן המתאים

על שתי פגישות שונות באותו שבוע התנוסס נושא סדנא של "חילוץ ידע". אז מהו חילוץ ידע ומה נדרש לחילוץ ידע טוב? חילוץ ידע הינו פעולה ממוקדת לגילוי השכבות הפנימיות של הידע שלנו. ניתן לחלץ ידע של הפרט, וניתן לחלץ ידע של קבוצה. ראשית, קבוצה בעלת ידע איכותי ובגודל מתאים (שיהיה ידע שאפשר לשלוף, ואפשרות אכן לעשות זאת ביחד); בנוסף,

התקופה הראשונה היא תקופת האדם הקדמון, בתקופה זו כשאדם לא ידע איך לבצע משימה כלשהי, הוא היה צריך לפנות כך לדוגמא, כאשר רצה אדם ללכת לדוג, רק חיפוש אחר אדם עם ידע בדייג, מפגש פיזי ושיתוף המידע בין השניים היה מאפשר רכישת ידע, וזאת בלי לדבר על מדד איכות הידע הנרכש. תהליך זה לקח לאדם הקדמון זמן רב שהיה יכול להסתכם בשבועות ואף שנים על מנת למצוא ידע רלוונטי למימוש משימה בחזונו של, סטיב ג'ובס ז״ל (שיש האומרים כי הוא הוגה וממציא המחשב האישי), עבודה מול ועל ידע מתבצעת ממקום

כאשר חושבים על בינה מלאכותית שמשרתת את ניהול הידע בארגון, באופן טבעי, חושבים על גילוי ידע (Knowledge פירמת עריכת דין המקבלת מלקוח דיסק מלא חומרים, תשמח לגילוי ידע שכזה. בהחלט גילוי ידע. גילוי ידע יכול להתייחס לרובד אחר, וזאת כאשר בוחנים מקורות מידע נוספים מעבר למסמכים. בקידום שימור לקוחות דרך זיהוי קול, ואם בכלים מפתיעים נוספים בניתוח תמונות וקבצי מדיה.

הארכיטקטורה לניהול ידע כוללת 4 רכיבים מרכזיים. ארכיטקטורה זו רלוונטית לכל מאגר ידע ממוחשב שמוקם, בין אם הוא משולב במערכת התפעולית הקיימת (ה-ERP, ה-CRM בבנק ידע, מאפיינים אלו יהיו האינדקס ההיררכי, או במילים "מקצועיות" הטקסונומיה (Taxonomy) של בנק הידע. יש לתת יתר תשומת לב לסעיף זה שכן כל מטרת ניהול הידע, הנה שאנשים יעשו שימוש בידע שנצבר. בבנק ידע אמצעים אלו יכללו שיטות המאפשרות גישה מהירה ביותר לפריטי הידע, הן דרך שיטוט והן דרך חיפוש.

בימים שבהם מינהלת ידע היתה מותרות, שם היא היתה עובדה מוגמרת כבר אז, לפני 20 שנה; השתייכתי לדור שלא ידע נחשפתי לעולם ניהול הידע ולפתרונות ניהול ידע נוספים ומגוונים. הבנתי שניהול ידע הוא לא מובן מאליו בכל ארגון. הבנתי שארגונים לא ממהרים להשקיע כסף בניהול ידע. לפני כמה שנים, טבענו את המונח 'ניהול ידע עם משמעות'. מבחינתי, להיות שותפה לפעילות ניהול ידע, שעשויה להשפיע עלי באופן אישי, זהו ניהול ידע עם משמעות אישית,

במסגרת העשרה זו ניתן להטמיע תהליכים ומתודולוגיות חדשות, שונות בארגון, ולקיים הרצאות אורח, המקנות ידע נוסף על פעילויות ניהול ידע שמתרחשות בארגונים אחרים. ביקורים בארגונים דומים- חשיפה לפתרונות ניהול ידע מגוונים והכרות עם עמיתים בתחום ניהול הידע. לתפקיד, מאפשרות למידה מניסיונם של אחרים, מגבירות את ההכרות בין מומחי התוכן השונים, מהוות במה ליצירת ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: כולנו מנהלי מידע מינהלת ידע לכולם וSelf Service בשירות הארגון

לא אחת עולה השאלה, בבואנו לנהל ידע בארגון, את מה לנהל? בהביטנו לכל כיוון צפים הרי ידע, וכל איסוף ידע, רק מגדיל את כמות הידע שאנו מגלים. הפטנט בנושאים אלו פשוט אך דורש משמעת: יש לזכור שניהול ידע אינו מטרה אלא אמצעי. מאד קל להתבדר, כאשר מצויים בפרטים, או, כאשר מראיינים "מומחים" המספרים על ידע הקיים באמתחתם. רק ידע המהווה אמצעי להשגה טובה יותר של יעדי הארגון, מן הראוי שייכנס בשערנו.

אנו חוזרים ומדגישים כל העת, כי ניהול ידע אינו מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשגת מטרות הארגון. המטרות שקבענו, אותם משפר ניהול הידע ולוודא שאכן אנו מקדמים מטרות אלו במידה ראויה, ולא מתבדרים לניהול ידע מומלץ, להבא, כאשר ממפים נושאי ניהול ידע, ובוחנים מה ראוי לניהול, להיעזר ברשימה זו, כדי להתחדד בכיוונים הנכונים: גידול: ניהול ידע לצורך הגדלת הכנסות החברה, ע"י הוספת ערך למוצרים ושירותים שהחברה מוכרת, או עובדים: ניהול ידע לצורך שיפור שביעות רצון המשתמש, שיפור שיטות הלימוד, שיפור תהליך גיוס עובדים חדשים ושימור

בכדי שהאנשים יוכלו לבצע את עבודתם הם צריכים להתמחות בתחום ידע מאוד מצומצם. תוצר לוואי של תהליך ההתמקצעות הוא איים של ידע מקצועי בתוך הארגון. תהליכי חדשנות הם כל התהליכים בהם הארגון מייצר ידע חדש מידע קיים. גורמי ניהול ידע כמו מנהלי ידע או יועצים נמצאים בנקודת מבט בעלת פרספקטיבה רחבה על הארגון. פעילויות של ניהול ידע כמו פורטלים ארגוניים, קהילות ידע, מאגרי תובנות ומאגרי מסמכים הם תהליכים היוצרים

מה צפוי לנו בשנת 2016 בתחום ניהול ידע? כתבה זו מבוססת על הרצאתי "מגמות וחדשנות בניהול ידע 2016" בכנס KMDM 2015 מטעם "אנשים ומחשבים", שהתקיים וכאן אנו רואים את הממשק בין עולם ההדרכה לבין עולם ניהול ידע, כאשר שני העולמות – הידע וההדרכה – יקושרו שימושי מובייל הרחבת החיפוש וMOOC ניהול שינויים כדי שכל אלו יתממשו ויהפכו למציאות, כבר למדנו שבניהול ידע

מחשוב בניהול ידע ענני המחשוב התגלו גם ככלי שימושי המסייע לניהול הידע בארגון. זאת באמצעות שירותי SaaS המספקים מענה לאלמנטים הקשורים לניהול ידע . מאגרי מידע פורטלים , אתרים וקהילות ידע: ניתן להשתמש בשירותי ענני המחשוב על מנת ליצור מאגרי מידע ואתרים כך לדוגמא, פלטפורמת SharePoint 365 , Sharepoint בסביבת הענן מאפשרת הקמת פורטלים ,אתרם וקהילות ידע הן מינהלות ידע: בפתרון מינהלת ידע בסביבת הענן ניתן להשתמש בתבניות תוכן ותצוגות דפים לארגונים להם המבנה הארגוני