למידה מאינטראקציות אנושיות : שימוש בטכניקות למידת מכונה ולמידה עמוקה לניתוח ושיפור תקשורת.

אומנם מצליחות להגדיל את מעגל הלקוחות שלהן, ועם זאת, הן מזניחות שלבים קריטיים לא פחות כמו שירות לקוחות ושימור

קיים גם נדבך טכנולוגי שעשוי להשפיע על בחירת המערכת שעליה יבנה הפורטל: נדרשת תמיכה בכל השפות בהן נעשה שימוש שימוש בשפות שאינן "שפות הפורטל" בהנחה שהפורטל תומך בכל השפות, המידע המקומי יכתב, כמובן, בשפה המקומית.

שימוש נכון בכלל הטיפים המפורטים מעלה יעלה את הסיכוי לניוזלטר אפקטיבי ובאמצעות כך לחיבור של כל עובד לארגון

שימו לב שדווקא האנשים הכי עסוקים, יש להם הכי הרבה זמן ליוזמות חדשות! תקשורת: העדיפו תקשורת העושה שימוש בכלי שיתופיות פסיביים (פחות PUSH שעוצר עבודה). פגישות: המעיטו. כשאתם כותבים- חשבו על עובד אחד טיפוסי שאמור לקרוא את שכתבתם ולא על כולם.

שימוש לא ידידותי מיישמי BI שוכחים לעיתים, שהמרוויחים העיקריים של פרי פיתוחם הם עובדי הארגון שמגיעים מקשת

ה-UX מקיף הכל, החל מהשימושיות והאינטראקטיביות של מוצר ועד לעיצוב, לתוכן ולתחושה הכללית בעת שימוש במוצר

הטקסונומיה הארגונית- אוסף המונחים בהם נעשה שימוש יומיומי בארגון.

העיסוק במטאוורס מתמקד כיום ביישומים נקודתיים: סביבות הדרכה, חנויות דיגיטליות וסימולציות בתלת-מימד תוך שימוש

שימוש ב- Dashboards ו- Scorecards למתן הקשר למדד וקירובו להחלטה. כדי לאפשר יישור קו נדרש: הקשר (ע"י שימוש ב- Dashboards ו- Scorecards). תקשור של האסטרטגיה בארגון.

עדיף שימוש בניסויים טבעיים (בהם צופים באנשים בחיים, ועדיף ללא ידיעתם שכך יהיה) מאשר ניסויי מעבדה, שיש ובגלל, שאמנם הסטטיסטיקה לא מלמדת על שיפור באוכלוסייה הכוללת, אך כן מלמדת על שיפור ניכר בתת אוכלוסיה של דוגמא אחת מיני רבות המובאת לסוג כזה של פתרון, היא תחילת שימוש בנפט לטובת אנרגיה, פתרון שהיה זול ופשוט

משתמשים מידי תקופה; באמצעות פרסום קרדיטים לעובדים שתרמו מידע או הציעו הצעות לשיפור או באמצעות סקרי שימוש