בנק של ידע הוא אוסף של משפטים, הגדרות, פסקאות או פריטי ידע אחרים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר. בנק ידע שיושם על ידי אחת העובדות אצלנו לאחרונה, הוא בנק של סיכונים בניהול פרויקטים בעולם של סייבר. ומעל כל אלו, הוא יוצר, בתהליך פשוט מאד, שיתוף של ידע לגבי דרכי פעולה אפשריות, למניעת סיכונים או צמצום מדוע לדעתי אנו ממעטים בהקמת בנקים של ידע?

בלוג ניהול ידע (Kblog- Knowledge Blog) הוא מושג חדש בעולם ניהול הידע . מיוחס לנושא מוגדר ומטרתו להצביע על מקורות מידע או נושא מסוים ממוקד כגון Lotus Notes או רחב כגון ניהול ידע בדרך שבה ניתן לערוך חיפוש, לעלעל ולאחסן את התוכן המפורסם וכך לשתף ידע.

ואני עוסקת בניהול ידע, שהוא תחום עתיר מילים, אך פה, המילים כמעט ואינן נדרשות, כמעט ואינן משפיעות. כאשר רוצים להעביר ידע, ברוב המקרים המילים הן קריטיות והן המרכזיות. החושים והחוויה הם הבונוס העוטף. כאשר, לעומת זאת, העיקר הוא החוויה, שימוש נרחב במילים לא יעשה את העבודה. יותר פשוט לעשות שימוש במילים בעולם של ידע, ומזלנו, אלו שצריכים לדאוג להעברת הידע, שזה העיקר. העברת ידע ללא החלק הנוסף דומה לתבשיל ללא תבלון. הכול נמצא, אבל אף אחד לא רוצה לטעום.

הטמעת ה-ERP מהווה בסיס לבחינת התופעה של שיתוף ידע סמוי. אלו מאפשרים שיתוף ידע יעיל וזורם. כל ארגון אוגר כמות עצומה של ידע, הכוללת דרישות של לקוחות, תהליכי שיפור של מוצר או שירותים חדשים העומדים ידע סמוי שונה מידע גלוי. שיתוף ידע טוב תלוי במנהלים, שהם המתווים את צורת התקשורת בארגון.

וזו התובנה שלי: הבנתי שלכל חברה, קטנה ככל שתהיה, ניתן ומומלץ להקים פלטפורמה מוצלחת לניהול ידע מקצועי

ידע = הבנת המשמעות של מידע/ארועים/תהליכים אני צריך ידע בכדי לנהל? מנהלים ללא ידע בתחום יתקשו להחליט החלטה נכונה ומהירה ללא חשיפה לכל המידע בעוד מנהלים מנוסים יוכלו לקבל למה ארגונים צריכים ידע? ארגון מנוסה, בעל ידע, צריך למנף את הידע שלו כדי לפעול מהר יותר ונכון יותר ולהקדים את מתחריו. יש לי כבר מערכות מידע, למה להשקיע במערכות ידע?

כידוע, ניהול ידע מיטבי כולל תמיד התייחסות לשלושה מרכיבים: התרבות, התהליך והמחשוב (טכנולוגיה). מרובים עוד יותר הנם הספקים המתדפקים על דלתות הארגון בבואם למכור "פתרון ניהול ידע". נושא ניהול הידע "אופנתי", ולכן מיתוג מוצרים כפתרונות ניהול ידע רצוי על ידי רבים מהם. דוגמאות קלאסיות לפתרון כזה הנן פתרון לתחקור והפקת לקחים ופתרון לניהול קהילות ידע. זכרו, ניהול ידע אינו "פרויקט": יש לו התחלה, אך אין לו סוף.

חשובים על-מנת ליצור את התהליך השלם: אם הלומד לא יקבל את ה-10% הראשונים, לא יהיו לו כלים התחלתיים ולא ידע שאכן מבוצעים תהליכי ניהול ידע בארגון, תוך כדי שלבי פיתוח ההדרכה, ההדרכה עצמה ולאחר מכן בשוטף): 10%: ניהול ידע מציע מתודולוגיות וכלים לנהל את כל אלו ועוד באופן שיקל על הלמידה. גם כאן ניהול ידע תומך ולמעשה מהווה מעין עזר עבודה, הזמין גם לאחר הלמידה במסגרת ההדרכתית. 20%: בסביבת העבודה ניהול הידע הוא כלי מרכזי להנגשת ידע באופן מרוכז, מסודר ומעודכן.

לאור ההתפתחות והשינויים המתרחשים בעולם העסקים של היום, עלינו להרחיב את הראיה שלנו בנוגע לתפיסת ניהול ידע CRM בראש ובראשונה, מדובר בתפיסה ותרבות ארגונית, המעמידות את הלקוח במרכז הבמה, ומתייחסות למגוון רחב של ידע תפיסה חדשה זו, המכונה xRM, מציגה את הדור החדש של ניהול ידע ויחסים של הארגון עם גופים חיצוניים לו: האות באמצעות האיחוד, ניהול ידע וניהול יחסים נכון, ניתן להגיע לאיכויות מוצר/שירות גבוהות יותר, ליצירת יחסי עם התפתחותה של תפיסת ה- xRM אנו נחשפים למציאות חדשה המכתיבה לנו כללי משחק שונים מבעבר, שאם הארגון ידע

מזה מאות שנים, אנשים התאספו ביחד והעבירו ידע בין חברי הקהילה, בצורות ודרכים שונות.

על כן, אנו העוסקים בפיתוח ידע, עמלים תמיד למציאת והכרת כלים חדשים המקלים על השיתוף והלמידה. ההנחה העומדת בבסיס פיתוח ידע ארגוני חדש היא כי מפגש בין case studies שונים של עובדים מקצועיים הנוגעים הידע מהמקורות השונים, החזרה של זווית חוויה שונות, הרחבה של האפשרויות המקצועיות ואפשור יצירה של פרטי ידע בדומה למתרחש בפלייבק, גם בפיתוח ידע, התהליך מתבסס על מקורות ידע שונים, יוצא מהפרטים אל הכלל, מזקק אותו בפעילות לפיתוח ידע ביחידה ניתן לנסות ולהביא את הסיפורים באמצעות משחק ודרמה במקום באמצעות בביטוי מילולי

בחודשים האחרונים צף ועלה הדיון לגבי המעמד והצורך בניהול ידע ובבעל תפקיד באחריות לנושא בארגונים שונים קיום מנהל הכספים הינו חובה, בעוד שהצורך במנהל ידע כלל אינו ברור. והנה, הכלל הראשון שלמדנו לגבי הצלחת ניהול ידע הינו הצורך בתמיכת מנהל הארגון. האם יש מקום ליצירת מבדקי ISO חיצוניים לניהול ידע ? ממנהלת מידע למנהלת ידע