לזיהוי מגמות- לדוגמא, אם נראה שיש שימוש נרחב במידע על מבצעים בתחום מסוים הדבר יכול להצביע על כך שישנן * להרחבה על שלבי המדידה והערכה ניתן לקרוא במאמר "הערכה ומדידה של פתרונות ניהול ידע: תיאוריה וישום או למשל ,למה הם מעדיפים להשתמש במקורות אחרים לקבלת מידע מסוים מאשר שימוש במידע הקיים במנהלת). עם זאת, במקרה של מנהלות ידע ניתן לבדוק פרמטרים שונים אשר עשויים להצביע על השפעות הכלי על השגת היעדים : עורך התוכן אתגרים בניהול מנהלת מידע מבוזרת ניצול משאבים קיימים בארגון כמנוף לפתרונות חדשים לניהול ידע

ובכל זאת, ניהול ידע מתקיים. ולא סתם מתקיים, אלא כולל בצד תהליכי שיתוף ידע גם תהליכי פיתוח ידע מתקדמים. השלב הראשון בעבודת קבוצת הלמידה היה להחליט באילו תחומים נכון לפתח ידע חדש לאומנה. למידת מאמרים ואיסוף ידע מהשטח: הגדרה משותפת של המרכיבים העיקריים של הנושא הנלמד. תוך כדי למידה מהמאמרים, איסוף והצפת ידע קיים רלוונטי מהשטח.

ויחד עם זאת, ועל אף הנאמר לעיל, בבואנו לדבר על ניהול ידע במגזר השלישי, רב הדומה על השונה וניתן בהחלט בתחום ייחודי הינם ארגונים עתירי ידע בהגדרתם, בהם הידע נמצא בליבת העשייה. בתשתיות וטכנולוגיות ניהול ידע יקרות. רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע? מעגלים מקבילים המתקיימים בין קבוצות לפיתוח ידע ובין קבוצות ההתייחסות סביבן מתבצעת הלמידה

פיסות ידע אלו, מהוות את הזיכרון הארגוני והן פסגת הידע אותה אנו מבקשים לנהל. להלן מספר עקרונות חשובים להקמת מאגר ידע של תובנות: כל פריט ידע יקוטלג לפי מספר מאפיינים ארגוניים שהוגדרו באופן זה יקל על המחפש לאתר פריטי ידע רלוונטיים. לכל פריט ידע יוצמד תג של מחברו ובמידת הקיים של מסמך מלווה. מאגר ידע של תובנות הוא בדרך כלל ה"קצפת" של ניהול הידע. בנו אותו ברגישות ובחוכמה!

תחקיר והפקת לקחים הנם בסיס לעיבוד ויצירת ידע בארגונים. מטרת התהליך כולו הנה למנוע את חזרת השגיאות בעתיד ולעשות שימוש חוזר בתובנות שהביאו להצלחות. שונות החל מפשוט מאד באמצעות Excel, דרך Access וכלה בשימוש בכלי ניהול תוכן לניהולו ו/או פיתוח מערכות ידע במאגר זה צבור כבר ידע, וגישה אליו, תוך התייחסות לקבוצות חלקיות של המאפיינים, תאפשר לימוד מלקחי העבר, שימור הלקחים במאגר התובנות.

מהו בעיניך ניהול ידע ? ישנם מספר נושאים מרכזיים שמצויים כיום על הפרק: שימור ידע של עובדים פורשים, הקמת קהילות ידע חדשות, שימור חוזר בנכסי ידע קיימים, הקמת וויקיפדיה ארגונית וסיוע בהטמעת נהלים. בנושא שימור ידע של עובדים שפורשים יש איום גדול מאוד הנובע מפילוג בגילאי העובדים בתעשייה האווירית. נושא נוסף הוא השימוש החוזר בנכסי ידע קיימים, במסגרת זו אנו מקימים מאגרי ידע תומכי פעילות כאשר השאיפה

למידע נוסף על שימוש בווידאו בארגונים מקורות: https://tubularinsights.com/2019-internet-video-traffic

היום קורס ניהול ידע מתקדם של KMGN הגיע לסיומו. 87 מנהלי ידע, או אולי נכון יותר לקרוא להם מובילי ידע, הרעיון לקורס צץ כבר ב- 2018, ולאחר שסיימנו את קורס ניהול ידע ובינה מלאכותית התחלנו לעבוד במרץ על הכנת הרי בסוף היום, אל מולנו ניצבו מובילי ידע, כל אחד במדינתו, כל אחד בעל גוף ידע וניסיון מרשימים. האם את.ה בטוח.ה שגם מנהל ידע מנוסה ילמד ממה שאתה מספר? מה חדש ומה מחדש עבורם? יחד יש לנו סיכוי להציע ניהול ידע גלובלי טוב יותר. יחד אנחנו קהילה, אולי הטובה ביותר מסוגה.

ולפעמים אני מרגישה, שזה המצב עם מנהלי ידע בעולם. הם כל כך עסוקים בעיצוב ויישום פתרונות לשיתוף ידע של אחרים, שבסוף היום, הרבה מהם נשארים בודדים ברמה המקצועית , ללא רשת תמיכה מקצועית של מנהלי ידע סביבם. בילינו ביחד, 100 מנהלי ידע, חמישה חודשים בבניית ידע משותף סביב קורס מתודולוגיות ניהול ידע מתקדמות של

ניהול ידע הינה דיסציפלינה הקיימת כ- 25 שנים בעולם. זה הרבה או מעט? הכל תלוי... כבר דיסציפלינה אקדמית מוכרת, ויש הבנה בארגונים של חשיבות הידע; ויש אפילו לא מעט ארגונים שמינו מנהל ידע ומאידך, עדיין יש ויכוחים על השם; ועדיין יש הרבה ארגונים שאין להם מנהל ידע; ובמקומות שיש, לא תמיד המנהלים ראשית, כדי לבצע שינוי גלובלי, נדרש שיתוף פעולה של שוחרי ניהול ידע ממדינות רבות ושונות. ידע הוא אחד הנכסים שלנו כבני אנוש, ובמובנים מסוימים, גם אל מול המכונה.

בבסיסה של התפיסה עבודה איכותית, מעורבות של עובדים, מאמץ, רצון לשינוי והרבה תקשור ושיתוף ידע; ובין לבין אז כמובן שברור שכל מרכיבי ניהול הידע של שימור הקיים, שיתוף..שיתוף..שיתוף ופיתוח ידע חדש מככבים כאן, אך ירידה לעומקם של דברים ובחינה קרובה של הכלים השונים מלמדת על הסתמכות על ניהול ידע בשלושה רבדים: הראשון והרובד השלישי של המצוינות עוסק בחדשנות: בפיתוח ידע נוסף, חדש וחדשני. איך? אז נכון שתנועת המצוינות החלה הרבה לפני שידענו להשתמש במונח "ניהול ידע". אך בפועל אין זה משנה כלל.

אך ברור לכולם שצריך להיות איזון עדין בין שימוש בידע קיים ופיתוח ידע חדש. כאשר קורית תקלה, או יש הצלחה מפתיעה ומבצעים תהליך הפקת לקחים- ברור לכולם כי כדאי ללמוד, ולפתח ידע חדש גם כשרוצים להיכנס לתחום שלא עסקנו בו קודם, די ברור שצריך לפתח ידע חדש. המורכב הוא דווקא הסוג השלישי של פיתוח ידע- פיתוח ידע מתוך הקיים. אז איך בכל זאת מגיעים לפתח ידע מתוך הקיים ומצליחים במשימה שכזו?