מהו בעיניך ניהול ידע ? ישנם מספר נושאים מרכזיים שמצויים כיום על הפרק: שימור ידע של עובדים פורשים, הקמת קהילות ידע חדשות, שימור חוזר בנכסי ידע קיימים, הקמת וויקיפדיה ארגונית וסיוע בהטמעת נהלים. בנושא שימור ידע של עובדים שפורשים יש איום גדול מאוד הנובע מפילוג בגילאי העובדים בתעשייה האווירית. נושא נוסף הוא השימוש החוזר בנכסי ידע קיימים, במסגרת זו אנו מקימים מאגרי ידע תומכי פעילות כאשר השאיפה

למידע נוסף על שימוש בווידאו בארגונים מקורות: https://tubularinsights.com/2019-internet-video-traffic

היום קורס ניהול ידע מתקדם של KMGN הגיע לסיומו. 87 מנהלי ידע, או אולי נכון יותר לקרוא להם מובילי ידע, הרעיון לקורס צץ כבר ב- 2018, ולאחר שסיימנו את קורס ניהול ידע ובינה מלאכותית התחלנו לעבוד במרץ על הכנת הרי בסוף היום, אל מולנו ניצבו מובילי ידע, כל אחד במדינתו, כל אחד בעל גוף ידע וניסיון מרשימים. האם את.ה בטוח.ה שגם מנהל ידע מנוסה ילמד ממה שאתה מספר? מה חדש ומה מחדש עבורם? יחד יש לנו סיכוי להציע ניהול ידע גלובלי טוב יותר. יחד אנחנו קהילה, אולי הטובה ביותר מסוגה.

ולפעמים אני מרגישה, שזה המצב עם מנהלי ידע בעולם. הם כל כך עסוקים בעיצוב ויישום פתרונות לשיתוף ידע של אחרים, שבסוף היום, הרבה מהם נשארים בודדים ברמה המקצועית , ללא רשת תמיכה מקצועית של מנהלי ידע סביבם. בילינו ביחד, 100 מנהלי ידע, חמישה חודשים בבניית ידע משותף סביב קורס מתודולוגיות ניהול ידע מתקדמות של

ניהול ידע הינה דיסציפלינה הקיימת כ- 25 שנים בעולם. זה הרבה או מעט? הכל תלוי... כבר דיסציפלינה אקדמית מוכרת, ויש הבנה בארגונים של חשיבות הידע; ויש אפילו לא מעט ארגונים שמינו מנהל ידע ומאידך, עדיין יש ויכוחים על השם; ועדיין יש הרבה ארגונים שאין להם מנהל ידע; ובמקומות שיש, לא תמיד המנהלים ראשית, כדי לבצע שינוי גלובלי, נדרש שיתוף פעולה של שוחרי ניהול ידע ממדינות רבות ושונות. ידע הוא אחד הנכסים שלנו כבני אנוש, ובמובנים מסוימים, גם אל מול המכונה.

בבסיסה של התפיסה עבודה איכותית, מעורבות של עובדים, מאמץ, רצון לשינוי והרבה תקשור ושיתוף ידע; ובין לבין אז כמובן שברור שכל מרכיבי ניהול הידע של שימור הקיים, שיתוף..שיתוף..שיתוף ופיתוח ידע חדש מככבים כאן, אך ירידה לעומקם של דברים ובחינה קרובה של הכלים השונים מלמדת על הסתמכות על ניהול ידע בשלושה רבדים: הראשון והרובד השלישי של המצוינות עוסק בחדשנות: בפיתוח ידע נוסף, חדש וחדשני. איך? אז נכון שתנועת המצוינות החלה הרבה לפני שידענו להשתמש במונח "ניהול ידע". אך בפועל אין זה משנה כלל.

אך ברור לכולם שצריך להיות איזון עדין בין שימוש בידע קיים ופיתוח ידע חדש. כאשר קורית תקלה, או יש הצלחה מפתיעה ומבצעים תהליך הפקת לקחים- ברור לכולם כי כדאי ללמוד, ולפתח ידע חדש גם כשרוצים להיכנס לתחום שלא עסקנו בו קודם, די ברור שצריך לפתח ידע חדש. המורכב הוא דווקא הסוג השלישי של פיתוח ידע- פיתוח ידע מתוך הקיים. אז איך בכל זאת מגיעים לפתח ידע מתוך הקיים ומצליחים במשימה שכזו?

יותר מ- 15 שנים אני עוסקת בניהול ידע. ואל תתבלבלו; אני לא עושה לעצמי הנחות ואומרת שלא מספיק ידע, כי צריך להרגיש, לאהוב ולכבד את הזולת. לכאורה, אם יש בידינו ידע כיצד נכון לנהוג, מדוע שלא נעשה בו שימוש? אלא- שטבע האדם מורכב יותר.

המונח ״גרף ידע״ הוצע כבר בשנת 1972, אך רק חברת Google, שנים מאוחר יותר, הפכה אותו למפורסם. הקופסה הזו קרויה גרף ידע. איך גרפי ידע יכולים לשרת אותנו? גרפי ידע יכולים להציע אפילו יותר. כאשר מוסיפים מרכיבי למידת מכונה, הם משרתים כסוכנים חכמים, וחושפים ידע חדש לגבי הקשרים.

במשך שישה חודשים בקירוב תכננו את האירוע שהתקיים היום- הקאתון ניהול ידע גלובלי ראשון של פורום ניהול הידע מדובר באירוע שיא שנתי של שיתופיות ויצירת ידע חדש במשותף. מעל 130 אנשי ניהול ידע מ 30 מדינות לקחו חלק באירוע שארך 8 שעות.

הסיבה: תקן ניהול ידע הינו גוף ידע פורמאלי של גוף אובייקטיבי, כנראה ראשון מסוגו. לא פשוט, אך התחושה, בחדשים האחרונים, לקראת סיום גיבוש התקן, שנדרש להסביר לקוראים, מה הקשר בין ניהול ידע אין ספק שניהול ידע עוסק באנשים ובתכנים: הוא עוסק בחיבור של אנשים לצורך שיתוף ידע סינרגטי, ולצורך פיתוח ידע ויצירת ידע חדש.

ולוקח אינסוף זמן לשנות את הרגלי האנשים ולהפוך את שימור, שיתוף ופיתוח הידע למציאות. כדי שניהול ידע יצליח לתפוס הרבה יותר, אנחנו חייבים, אבל ממש חייבים, להגדיר חבילות קטנות של עבודה, שכל פעמים רבות הניב תוצאות פחותות מהמצופה, כי המשתמשים לא ידעו להגדיר מה שרצו, או שהמפתחים לא הבינו, או שכולם