הסיבה: תקן ניהול ידע הינו גוף ידע פורמאלי של גוף אובייקטיבי, כנראה ראשון מסוגו. לא פשוט, אך התחושה, בחדשים האחרונים, לקראת סיום גיבוש התקן, שנדרש להסביר לקוראים, מה הקשר בין ניהול ידע אין ספק שניהול ידע עוסק באנשים ובתכנים: הוא עוסק בחיבור של אנשים לצורך שיתוף ידע סינרגטי, ולצורך פיתוח ידע ויצירת ידע חדש.

בבסיסה של התפיסה עבודה איכותית, מעורבות של עובדים, מאמץ, רצון לשינוי והרבה תקשור ושיתוף ידע; ובין לבין אז כמובן שברור שכל מרכיבי ניהול הידע של שימור הקיים, שיתוף..שיתוף..שיתוף ופיתוח ידע חדש מככבים כאן, אך ירידה לעומקם של דברים ובחינה קרובה של הכלים השונים מלמדת על הסתמכות על ניהול ידע בשלושה רבדים: הראשון והרובד השלישי של המצוינות עוסק בחדשנות: בפיתוח ידע נוסף, חדש וחדשני. איך? אז נכון שתנועת המצוינות החלה הרבה לפני שידענו להשתמש במונח "ניהול ידע". אך בפועל אין זה משנה כלל.

מהו בעיניך ניהול ידע ? ישנם מספר נושאים מרכזיים שמצויים כיום על הפרק: שימור ידע של עובדים פורשים, הקמת קהילות ידע חדשות, שימור חוזר בנכסי ידע קיימים, הקמת וויקיפדיה ארגונית וסיוע בהטמעת נהלים. בנושא שימור ידע של עובדים שפורשים יש איום גדול מאוד הנובע מפילוג בגילאי העובדים בתעשייה האווירית. נושא נוסף הוא השימוש החוזר בנכסי ידע קיימים, במסגרת זו אנו מקימים מאגרי ידע תומכי פעילות כאשר השאיפה

ולוקח אינסוף זמן לשנות את הרגלי האנשים ולהפוך את שימור, שיתוף ופיתוח הידע למציאות. כדי שניהול ידע יצליח לתפוס הרבה יותר, אנחנו חייבים, אבל ממש חייבים, להגדיר חבילות קטנות של עבודה, שכל פעמים רבות הניב תוצאות פחותות מהמצופה, כי המשתמשים לא ידעו להגדיר מה שרצו, או שהמפתחים לא הבינו, או שכולם

מינהלת ידע בשעת חירום משמשת ערוץ מרכזי להעברת מידע מקצועי, עדכני ואחיד לעובדים וללקוחות, במיוחד בעבודה בתקופת הקורונה, עסקנו בשאלה מה נכון יותר- האם לרכז את כל המידע בפריט ידע ייעודי, או לעדכן מידע על פי זהו פריט ידע "מתגלגל" המתעדכן בתדירות גבוהה, והוא פריט הידע המוביל בתקופה זו. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע בשירות– פנימה והחוצה תפיסה אג׳ילית בהסבת מערכת ניהול ידע בשירות איך הקמת מערך ניהול ידע שיפרה את השירות במוקד- סיפור לקוח

תפיסה אג׳ילית בהסבת מערכות ניהול ידע בשירות משלבת הסבה מדורגת של תוכן ופיתוח טכנולוגי בגרסאות קטנות, מערכות ניהול ידע בשירות, המוכרות גם בשם מנהלות ידע, נחשבות ככלים חיוניים לכל ארגון העוסק במתן שירות, מכאן, עולה הצורך בהחלפת מערכות תכופה יותר, ובהסבת מערכות ניהול ידע קיימות כדי להתאים לסביבות החדשות. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע בשירות– פנימה והחוצה מינהלת ידע ככלי להעברת מידע בשעת חירום איך הקמת מערך ניהול ידע שיפרה את השירות במוקד- סיפור לקוח

זיקוק תובנות הוא תהליך שיטתי של הפיכת ידע סמוי וניסיון מצטבר לתובנות ברורות, מעשיות ובעלות ערך, באמצעות כך נבנה מאגר ידע חי שמחזק קבלת החלטות, למידה מתמשכת ושיפור ביצועים. לצד מסמכים אלו, קיים הרבה מאוד ידע שאינו מתועד, ידע "רך" הנמצא אצל העובדים בדרגים השונים. המעבר משיתוף מסמכים ליצירת מאגר תובנות, מציע שינוי מהותי בגישה לניהול ידע בארגון. היא לא רק מוסיפה ידע, אלא גם מחזקת את יכולת ההחלטה של המשתמש.

ידע פרקטי הדרוש לביצוע משימה. ידע על ידע (Meta Knowledge)- ידע על סוגי הידע האחרים. ידע על ידע - ידע על סוגי הידע האחרים. ידע תהליכי (Procedural Knowledge) - שימוש בתוכניות וקודים המתארים את אופן הביצוע של פעולות מסוימות. רכישת ידע יעילה- יכולת לרכוש ידע חדש על ידי שימוש במתודות אוטומטיות. ידע לבני אדם.

שילוב ChatGPT במוקדי שירות ובניהול ידע מאפשר לארגונים לייעל תהליכי מענה, תיעוד והנגשת מידע. באמצעות שימוש מבוקר, חיבור למאגרי ידע והכשרת עובדים, הכלי תורם לשיפור חוויית הלקוח ולמיקוד הנציגים בפתרון גם אנחנו כמנהלי ידע, חושבים כל הזמן כיצד הוא יכול להוות עבורנו כלי עזר, ובפרט, בעבודת ניהול הידע במוקדי להלן כמה שימושים אפשריים: הגדרת עץ נושאים (שאילתה לדוגמה: מהם 10 הנושאים שכדאי לעסוק בהם במערכת ניהול ידע סיוע בכתיבה ובתיעוד ידע, משימה מאתגרת המצריכה זמן ומחשבה: תיעוד פניות וניסוח מאמרים הנגזרים מהן תיאור

מספר ממדים: לפי השותפים למידע ולידע: פנים ארגוני; ארגון וספקיו- שותפיו-לקוחותיו; חוצה ארגונים (דוגמת ידע שיתוף ידע (Collaboration) בין הגורמים השונים בשרשרת האספקה, וניצול הידע הקיים אצל לקוחות, עובדים, ספקים מיזוג ידע של מומחים מדיסציפלינות שונות להשגת תועלת מערכתית ורישות (Networking) ידע של אנשים בעלי תחומי שימור הידע ובקרה על הידע. אפשר למנוע בריחת ידע מהארגון שנגרם למשל, במקרה של אנשים העוזבים את הארגון ו"לוקחים" איתם ידע, באמצעות

התקופה הראשונה היא תקופת האדם הקדמון, בתקופה זו כשאדם לא ידע איך לבצע משימה כלשהי, הוא היה צריך לפנות כך לדוגמא, כאשר רצה אדם ללכת לדוג, רק חיפוש אחר אדם עם ידע בדייג, מפגש פיזי ושיתוף המידע בין השניים היה מאפשר רכישת ידע, וזאת בלי לדבר על מדד איכות הידע הנרכש. תהליך זה לקח לאדם הקדמון זמן רב שהיה יכול להסתכם בשבועות ואף שנים על מנת למצוא ידע רלוונטי למימוש משימה בחזונו של, סטיב ג'ובס ז״ל (שיש האומרים כי הוא הוגה וממציא המחשב האישי), עבודה מול ועל ידע מתבצעת ממקום

עם זאת, לא כל ארגון חווה התיישנות ידע באותה עוצמה. כדי להתמודד עם הבעיה, ארגונים נדרשים לעבור מחשיבה של “יצירת ידע” לחשיבה של “תחזוקת ידע”: אחת השיטות המרכזיות ללא בעלות ברורה, ידע הופך במהירות ל”ידע יתום”: כזה שנמצא במערכת אך איש אינו יודע אם הוא עדיין נכון, ובאחריות בסופו של דבר, ידע ארגוני אינו נכס סטטי. וapqc.org⁠- מחקרים ו־best practices בנושא תחזוקת ידע, governance ומחזור חיים של ידע.