מינהלת ידע בשעת חירום משמשת ערוץ מרכזי להעברת מידע מקצועי, עדכני ואחיד לעובדים וללקוחות, במיוחד בעבודה בתקופת הקורונה, עסקנו בשאלה מה נכון יותר- האם לרכז את כל המידע בפריט ידע ייעודי, או לעדכן מידע על פי זהו פריט ידע "מתגלגל" המתעדכן בתדירות גבוהה, והוא פריט הידע המוביל בתקופה זו. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע בשירות– פנימה והחוצה תפיסה אג׳ילית בהסבת מערכת ניהול ידע בשירות איך הקמת מערך ניהול ידע שיפרה את השירות במוקד- סיפור לקוח

תפיסה אג׳ילית בהסבת מערכות ניהול ידע בשירות משלבת הסבה מדורגת של תוכן ופיתוח טכנולוגי בגרסאות קטנות, מערכות ניהול ידע בשירות, המוכרות גם בשם מנהלות ידע, נחשבות ככלים חיוניים לכל ארגון העוסק במתן שירות, מכאן, עולה הצורך בהחלפת מערכות תכופה יותר, ובהסבת מערכות ניהול ידע קיימות כדי להתאים לסביבות החדשות. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע בשירות– פנימה והחוצה מינהלת ידע ככלי להעברת מידע בשעת חירום איך הקמת מערך ניהול ידע שיפרה את השירות במוקד- סיפור לקוח

זיקוק תובנות הוא תהליך שיטתי של הפיכת ידע סמוי וניסיון מצטבר לתובנות ברורות, מעשיות ובעלות ערך, באמצעות כך נבנה מאגר ידע חי שמחזק קבלת החלטות, למידה מתמשכת ושיפור ביצועים. לצד מסמכים אלו, קיים הרבה מאוד ידע שאינו מתועד, ידע "רך" הנמצא אצל העובדים בדרגים השונים. המעבר משיתוף מסמכים ליצירת מאגר תובנות, מציע שינוי מהותי בגישה לניהול ידע בארגון. היא לא רק מוסיפה ידע, אלא גם מחזקת את יכולת ההחלטה של המשתמש.

ידע פרקטי הדרוש לביצוע משימה. ידע על ידע (Meta Knowledge)- ידע על סוגי הידע האחרים. ידע על ידע - ידע על סוגי הידע האחרים. ידע תהליכי (Procedural Knowledge) - שימוש בתוכניות וקודים המתארים את אופן הביצוע של פעולות מסוימות. רכישת ידע יעילה- יכולת לרכוש ידע חדש על ידי שימוש במתודות אוטומטיות. ידע לבני אדם.

שילוב ChatGPT במוקדי שירות ובניהול ידע מאפשר לארגונים לייעל תהליכי מענה, תיעוד והנגשת מידע. באמצעות שימוש מבוקר, חיבור למאגרי ידע והכשרת עובדים, הכלי תורם לשיפור חוויית הלקוח ולמיקוד הנציגים בפתרון גם אנחנו כמנהלי ידע, חושבים כל הזמן כיצד הוא יכול להוות עבורנו כלי עזר, ובפרט, בעבודת ניהול הידע במוקדי להלן כמה שימושים אפשריים: הגדרת עץ נושאים (שאילתה לדוגמה: מהם 10 הנושאים שכדאי לעסוק בהם במערכת ניהול ידע סיוע בכתיבה ובתיעוד ידע, משימה מאתגרת המצריכה זמן ומחשבה: תיעוד פניות וניסוח מאמרים הנגזרים מהן תיאור

מספר ממדים: לפי השותפים למידע ולידע: פנים ארגוני; ארגון וספקיו- שותפיו-לקוחותיו; חוצה ארגונים (דוגמת ידע שיתוף ידע (Collaboration) בין הגורמים השונים בשרשרת האספקה, וניצול הידע הקיים אצל לקוחות, עובדים, ספקים מיזוג ידע של מומחים מדיסציפלינות שונות להשגת תועלת מערכתית ורישות (Networking) ידע של אנשים בעלי תחומי שימור הידע ובקרה על הידע. אפשר למנוע בריחת ידע מהארגון שנגרם למשל, במקרה של אנשים העוזבים את הארגון ו"לוקחים" איתם ידע, באמצעות

התקופה הראשונה היא תקופת האדם הקדמון, בתקופה זו כשאדם לא ידע איך לבצע משימה כלשהי, הוא היה צריך לפנות כך לדוגמא, כאשר רצה אדם ללכת לדוג, רק חיפוש אחר אדם עם ידע בדייג, מפגש פיזי ושיתוף המידע בין השניים היה מאפשר רכישת ידע, וזאת בלי לדבר על מדד איכות הידע הנרכש. תהליך זה לקח לאדם הקדמון זמן רב שהיה יכול להסתכם בשבועות ואף שנים על מנת למצוא ידע רלוונטי למימוש משימה בחזונו של, סטיב ג'ובס ז״ל (שיש האומרים כי הוא הוגה וממציא המחשב האישי), עבודה מול ועל ידע מתבצעת ממקום

כשחושבים על ניהול ידע בארגון, קל יותר לחשוב על פרוייקטים מרכזיים שאנחנו מובילים, מנהלים ודרכם מקדמים רכישת פלטפורמה מחשובית תומכת ניהול ידע היא דוגמא כזו; גם, הקמת פורטל ארגוני או פורטל מקצועי מרכזי מתאימות לתפיסה זו; ואפילו, פרוייקט ניהול מסמכים ניהול מיילים או הקמת מערכת ניהול ידע למוקדי שירות. כיצד מקדמים ניהול ידע בארגון שכזה בלי לפרוס את הפעילות הראשונית על עשר שנים? בצד אלו נדרשים פתרונות קונקרטיים; פתרונות שיכולים להשתנות מגוף לגוף ומיחידה ליחידה, ושום צוות ניהול ידע

למן הרגע שרעיון ניהול ידע הפך למושג מוכר ,הוא עבר שלושה עידנים שונים של התפתחות. הרעיון הרווח היה כי ניהול ידע עוסק ביצירת מאגרי מידע מרובי מסמכים. ארגונים החלו להבין שבפועל התיעוד התרכז ברובו בשימור ידע גלוי , כגון זה המצוי על גבי מסמכי הארגון ואילו ארגונים אלו פועלים ליישם תהליכים משתפי ידע, אם בקבוצות קטנות ואם בגדולות , כגון קפה ידע, חקירות העוקבות מדוע ידע הוא כה חשוב להצלחת הארגון.

הגדרת דרך הפעולה של Wirearchy הנה: זרימה דינאמית והדדית של יחסי כוח וסמכות המבוססים על ידע, ואמון, המתמקדת של מתודולוגיות וכלים אינטרדיסיפלינריים כגון: סרגל כלים מאוזן(Balanced (ScoreCard, ניתוח רשתות ועוד שימוש בכלים של ניהול ידע בעידן ה WEB 2 כגון Blogs ו – Wiki על מנת ללמד את העובדים להתמצא ולהתמודד עם שטף המידע הזורם באופן חופשי ומלא השקעה בפיתוח צוותים כחלק מההתמודדות עם מידע וידע חוצה ארגון סינכרוני וא-סינכרוני שימוש כחלק ממיצוב מחדש של מבנה הסמכות והסטאטוס שילוב תשתית טכנולוגית התומכת בפעילות בסביבת Collaboration שימוש

צבא ארה"ב, המנהל ידע מזה מספר שנים, פרסם לאחרונה 12 עקרונות לניהול ידע על-פיהם הצבא צריך להתנהל. .4 לא כל ידע חשוב לתעד. מחזור החיים של ידע אינו יכול להתחיל עד שאינו מתועד וערכו מוערך יש למנוע אובדן ידע .5 לא כל ידע חשוב לתעד מומלץ לעשות שימוש מושכל בעקרונות ניהול תוכן במקביל להנגשת ידע באמצעות קטגוריות (עץ תכנים), יש לאפשר למשתמש שימוש במערכות ניהול ידע הקיימות בארגון כמערכות הבסיס ליצירת פתרונות ניהול הידע בארגון שימוש בפורטל

מנהלי הפרויקטים הם מהאנשים העסוקים ביותר ואלו המרכזים באמתחתם כמויות ידע גדולות במיוחד. ההתמקדות ב"חלקת האלוהים הקטנה" מובילה למיעוט בשיתוף ידע בינם לבין עצמם, ובינם לבין שאר הארגון. כיוון שמנהלי הפרויקטים מהווים צמתי ידע מרכזיים בארגון והמידע בו הם מתעסקים הוא ליבתי, חשוב לשתף במידע עבודה שימוש במאגרי ידע לקיצור זמן תיקון תקלות בשלבי הפיתוח יכולת מעקב אחר התקדמות שלבי הפרויקט ואיתור היותם צומת ידע מרכזית בארגון נגזרת מהמעורבות שלהם בפרויקטים רבים ושונים.