על כן, אנו העוסקים בפיתוח ידע, עמלים תמיד למציאת והכרת כלים חדשים המקלים על השיתוף והלמידה. ההנחה העומדת בבסיס פיתוח ידע ארגוני חדש היא כי מפגש בין case studies שונים של עובדים מקצועיים הנוגעים הידע מהמקורות השונים, החזרה של זווית חוויה שונות, הרחבה של האפשרויות המקצועיות ואפשור יצירה של פרטי ידע בדומה למתרחש בפלייבק, גם בפיתוח ידע, התהליך מתבסס על מקורות ידע שונים, יוצא מהפרטים אל הכלל, מזקק אותו בפעילות לפיתוח ידע ביחידה ניתן לנסות ולהביא את הסיפורים באמצעות משחק ודרמה במקום באמצעות בביטוי מילולי

מזה מאות שנים, אנשים התאספו ביחד והעבירו ידע בין חברי הקהילה, בצורות ודרכים שונות.

כפי שכבר הכרנו, WEB 2.0 הינו שם כללי לדפוסים של שימוש באינטרנט המאופיינים בעיקר בשיתוף מידע פעיל בין לכן, יש לעשות שימוש מושכל בכלי השיתוף העומדים לרשותנו. מספר ארגונים בארץ, וביניהם בנק לאומי, כבר מיישמים בהצלחה אתיקה ארגונית לניהול ידע.

הטמעת ה-ERP מהווה בסיס לבחינת התופעה של שיתוף ידע סמוי. אלו מאפשרים שיתוף ידע יעיל וזורם. כל ארגון אוגר כמות עצומה של ידע, הכוללת דרישות של לקוחות, תהליכי שיפור של מוצר או שירותים חדשים העומדים ידע סמוי שונה מידע גלוי. שיתוף ידע טוב תלוי במנהלים, שהם המתווים את צורת התקשורת בארגון.

כבר סקרנו לא אחת את שתי תפיסות הפתרון לניהול ידע: ה- Pull, בו העובד מגיע לידע, וה- push, בו הידע מגיע מאפשרות להתמצא ולאתר ידע שהועלה על הכתב ומאפשרות לשתף ולהעביר ידע בין העובדים. שלב הביניים: מערכות הנותנות פתרון ייעודי למוקד ידע מוגדר, בסביבה טכנולוגית/ארגונית קיימת. מטפלות באתגרים הקשים יותר של ניהול ידע, ומשקלו של רכיבי התהליך ותרבות הנם מרכזיים לפתרון. טיפים הקשורים למימוש הפורטל הארגוני חוות ידע מרכזית The Knowledge Warehouse

כידוע, ניהול ידע מיטבי כולל תמיד התייחסות לשלושה מרכיבים: התרבות, התהליך והמחשוב (טכנולוגיה). מרובים עוד יותר הנם הספקים המתדפקים על דלתות הארגון בבואם למכור "פתרון ניהול ידע". נושא ניהול הידע "אופנתי", ולכן מיתוג מוצרים כפתרונות ניהול ידע רצוי על ידי רבים מהם. דוגמאות קלאסיות לפתרון כזה הנן פתרון לתחקור והפקת לקחים ופתרון לניהול קהילות ידע. זכרו, ניהול ידע אינו "פרויקט": יש לו התחלה, אך אין לו סוף.

ידע = הבנת המשמעות של מידע/ארועים/תהליכים אני צריך ידע בכדי לנהל? מנהלים ללא ידע בתחום יתקשו להחליט החלטה נכונה ומהירה ללא חשיפה לכל המידע בעוד מנהלים מנוסים יוכלו לקבל למה ארגונים צריכים ידע? ארגון מנוסה, בעל ידע, צריך למנף את הידע שלו כדי לפעול מהר יותר ונכון יותר ולהקדים את מתחריו. יש לי כבר מערכות מידע, למה להשקיע במערכות ידע?

הפרוייקט מנוהל באמצעות גאנט המכיל שלבים ולוחות זמנים: התנעה ואיתור צרכים, אפיון, פיתוח, הסבת פריטי ידע בטכנולוגיית ענן-כתבת המשך ראיון עם נעמה הלוי-פאר, מנהלת הפורטל הארגוני בבנק הפועלים "הצד השני" - ניהול ידע

וזו התובנה שלי: הבנתי שלכל חברה, קטנה ככל שתהיה, ניתן ומומלץ להקים פלטפורמה מוצלחת לניהול ידע מקצועי

להלן רשימה חלקית של מקומות מועדים: לא כדאי לנהל ידע, היכן שתוחלת החיים של פריטי הידע קצרה למדי. מאגר ידע סטטי חשוב כמת. לא כדאי להתחיל בניהול ידע, בסביבה בה המידע לא מנוהל. לא כדאי להתחיל בניהול ידע כפיילוט ראשון, אם לא ניתן לאתר בתוך הקבוצה המנוהלת Inside Salesman. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: מיפוי צורכי ידע מטרות ניהול ידע - מבט אחר מס' טיפים למתחילים ניהול ידע בארגונם

והפעם, כמה טיפים למתחילים בפעילות ניהול ידע בארגון. מבוסס על מאמרו של יועץ ניהול הידע מרק פרידמן. ניהול ידע מחייב תשומת לב רבה מאד לאנשים שמסביבכם, היות והוא תהליך ארגוני תרבותי.

ניהול ידע איננו מטרה, ניהול ידע הנו אמצעי להשגת יעדי הארגון. כל ההקדמה נועדה לחדד את הצורך לשלב את ניהול הידע (העברת ידע ומשיכת ידע) בתהליכי העבודה של השוטפים. לשותפים לתהליך להעברת ידע אפקטיבית במסגרת הפגישה. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: חדשנות, ניהול ידע והישרדות בגלאקסיה התחלת פרוייקט ניהול ידע בצעד מספר שלוש הקונפליקט בניהול ידע בארגון המורכב מתתי ארגונים מגובשים