פלטפורמות וידאו מרובות משתתפים יכולות להוות מנוף לפרוייקטי שימור ידע, פיתוח ידע ושיתוף ידע בדרכים חדשות שיתוף ידע בין יחידות. הנגשת ידע באמצעות שירותים מקוונים מותאמים לצד שירותים מסורתיים כפעולות משלימות, פיתוח פתרונות אוטומטיים חכמים יותר, סקרי שוק לכלים נדרשים בעבודתנו והטמעת הפתרונות הנכונים לכל ארגון ועוד, יובילו אותנו לניהול ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: למידה חדשנית כערוץ שיווקי צ'אט בוטים בעולם הבנקאות ניהול ידע- להביא

ו AGILE. לכאורה עוד BUZZWORD המתנוסס בעולם הניהולי, אך למתבוננים מקרוב- מדובר במהפכה של ממש. התרגום המילולי של המילה היא זריזות. ויש יגידו זמישות (זריזות וגמישות). אך AGILE היא הרבה יותר מכך. מדובר בתפיסה כוללת שמצליחה דרך הסתכלות אחרת לייצר יותר פתרונות שמגיעים לקו סיום, ויותר ערך ללקוח בפתרונות אותם מקבל. כפי שאולי רבים יודעים, התפיסה הגיעה במקור מעולם פיתוח התוכנה וממניפסט שנכתב וקבע את עקרונות פיתוח התוכנה ב AGILE: SPRINTS קצרים של תוכנה, עירוב בעלי תפקידים שונים כבר מההתחלה ובחלקים רבים בכל שלב, פגישות יומיות בעמידה, מרחבי עבודה פתוחים והרבה שיתופיות. דוגמאות אלו מייצגות AGILE בתהליך העבודה . לשמחתנו כיום אנחנו רואים AGILE בממדים רבים נוספים: אחד הממדים הללו הינו AGILE בתוצר . פעם קראנו לזה LOW HANGING FRUIT. היום אנחנו מסתכלים על זה כמיקוד של הערך. במקום להציע את השמים ויותר מכך, ניתוח בכל שלב נתון מה יביא הכי הרבה ערך ללקוח והתמקדות בו; זאת, לעיתים במקום שירותים ומוצרים רחבי היקף ולעיתים במקביל ליישומם. אנחנו עדים גם ליישום תפיסת AGILE בניהול הפרויקטים. גם אם יש מטרה ארוכת טווח, אנחנו מתכננים ועוקבים אחר המשימות, הלו"ז, הסיכונים והקשב לטווח המידי. שוב, לעיתים בנוסף לתכנון ארוך הטווח ולעיתים פשוט במקום. צעד אחר צעד. וכיום, תפיסת AGILE מתחילה להיות מיושמת גם בניהול השינוי ויצירת ההרגלים החדשים. שינוי הוא תמיד לא לטווח המידי, אלא מסע. ובכל זאת, הרעיון שמאחורי תפיסת AGILE מציעה לפרוס פרוסה קטנה ממנו, ליישם רק אותה לחגוג הצלחה, ולהתחיל לתכנן רק אז מה תהיה הפרוסה הבאה. לא רק מימוש מדורג, אלא גם חשיבה מדורגת. ככה, לעולם לא מבזבזים זמן על תכניות היפותטיות שאולי לא תהיה רלוונטיות בעוד תקופה, אם בגלל שהצלחנו יותר או פחות משתכננו, ואם כי היו שינויים חיצוניים. האתגר בכל אלו, להבין ולהפנים שגם אם עוסקים כל פעם בחוליה אחת- אנחנו רוצים להגיע לשרשרת ארוכה, ולכן, כל פעם ברגע שמסיימים, צריך לעצור, לנשום רק לרגע- ולהתחיל מחדש. כי AGILE לא חוסכת את העבודה, היא פשוט מאפשרת לנו לכוון אותה טוב יותר, לתת יותר ערך, ולחייך הרבה יותר בדרך. שווה.

חילוץ ידע רלוונטי מתוך טבלאות עמוסות במידע, והצגתו בצורה בהירה ותמציתית ככל האפשר בגוף המסמך. שימוש בבינה מלאכותית לצורך מציאת סלוגנים או חרוזים לכותרות של סעיפים או תהליכים, כדי להפוך אותם ליותר הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: הקסם שבלמידה באמצעות כתיבה חשיבה ביקורתית בהזנה ועריכת תוכן הנגשת ידע

המגבלה המרכזית נעוצה בעובדה כי המודל עושה שימוש בפחות פרמטרים, מה שאומר שבסיס הידע שלו מוגבל יותר, ויכולת בשל כך מודלי ה-SLM פחות יעילים למשימות גדולות, שדורשות הבנה רחבה של שפה והקשר, וקשה גם בהמשך להעביר ידע למרות המגבלות, מודלי SLM הם גישה מבטיחה ויעילה לבינה מלאכותית, המציעה ידע בתחום ממוקד ופתרונות חסכוניים הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: בינה מלאכותית יוצרת שיחתית: שילוב סינרגטי בין אדם ומכונה שימור ידע

אך אין בכך למנוע שימוש של הכלים הטובים המלווים אותה, גם בתכנונים שפחות הרי גורל. אני מבטיחה רק שלא להיסחף, ולא לעשות בה שימוש כשאני מתכננת מה לבחור בתפריט במסעדה.

המורכב בו אנחנו פועלים, עליהם לאמץ גישה ניהולית חדשה שבבסיסה שמירה על הרלוונטיות המקצועית באמצעות שיתוף ידע היא דורשת שיתוף בידע בין מתחרים, כזה שעשוי להוות פריצת דרך עבור שתי החברות, לצד הסיכון והידיעה שאותו ידע פיתוח ידע כ'ספורט מקצועי' – גיוון בחשיבה והתנעת השיח הופכים להיות ערכים וכלים חשובים בכל תחומי הפיתוח ועל כן, פיתוח ידע חדש ורלוונטי מתרחש בעיקר במפגש בין ערכים, תבניות חשיבה ותפיסות עבודה שונים ומגוונים למסור, הערכת סיכונים וכיוב) ובסופו של תהליך, בראש הפירמידה – עיצוב התהליך הנכון ללמידה והחלפת ידע כך

למעשה, הOSINT, מעניק לנו כמויות מידע גדולות אשר לרוב באות לידי שימוש על ידי אנליסטים מודיעיניים (מודיעין על מנת לכרות (to mine) את המידע הרלוונטי לנו , נכון להשתמש בכלי ניהול ידע; באופן ספציפי בכלי כריית מידע ניהול ידע. לדוגמה – סקרי שוק והשוואות בין שווקים לצורך שיווק מוצר . מהיכרותי האישית עם עולם הOSINT, אציין כי הוא יכול להיות כלי יעיל מאוד לניהול ידע, ניתן להשתמש בו בכל

ארגונים לא מעטים מתחילים בבניית פורטל הנותן מענה לצורך מקצועי כואב במיוחד, כגון: שיפור שירות הלקוחות בנוסף לסיבות הנ"ל, תרבות ארגונית המקדמת שיתוף ידע, שימורו ופיתוחו הינה מרכיב עיקרי בהצלחה או בכישלון של כל תהליכי הטמעת פתרון ניהול ידע בארגון.

כדי לדבר על הקשר שבין תפרחת חמניות לבין ניהול ידע, עלינו לדבר תחילה על המושג: "יחס הזהב". אבל לא בתפרחות של חמניות עסקינן, אלא בניהול ידע. אז מהו הקשר בין השניים?

ארגונים נוהגים מעת לעת להחליף מערכות לניהול ידע, כשם שאדם פרטי נוהג להחליף סמארטפון, רכב, דירה... לוחות זמנים קצרים טיוב ותיקוף ידע (לא הכל עובר) עבודה בשיתוף פעולה עם מנהלי האתרים אפיון בזק, המתבסס הגדרת סוגי ידע ונושאים מקצועיים לפי תפקידים ותחומי עיסוק טיוב ותיקוף הידע הקיים קיטלוג מחדש של כל הידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ו The Effortless Experience - סיכום ספר ניהול ידע במוקדי שירות בשעת חירום או משבר על חשיבה תוצאתית, המודל הלוגי ומדידה והערכה בניהול ידע

כיצד ננהל ידע בארגון כאשר השייכות המרכזית של הפרט היא לתת קבוצה בו ולא לארגון כולו? כיצד נכון לנהל ידע בארגון מסוג זה? שימו לב! בשלב ב'- ניתן להפעיל טכניקות לניהול ידע ברמה הכלל ארגונית תוך יצירת שיתוף והחלפת ידע בין היחידות שהיו ניהול ידע בצעד מספר שלוש

אין ספק, על כן, שאסטרטגיה הנה מרכיב חשוב בתכנון ומימוש פעילות ניהול ידע בארגון. כיוון שהארגון טרם חווה ניהול ידע, כל ניסיון להגדיר אסטרטגיה בשלב מוקדם שכזה, לא תהיה מותאמת לארגון. אחרי התנסות של חצי שנה עד שנה בארגון בפעילות ניהול ידע. משרטטים תרחיש "ניהול ידע באחרית הימים". מרכז כובד ואיזון בין ניהול ידע לטווח רחוק (לטובת מינוף הארגון וצמיחתו) לעומת ניהול ידע לטווח הבינוני