וניתוח אירועים משמעותיים מתוך ניסיון עבודה, שמאפשרת לזהות מצבים קריטיים, כשלים והצלחות תפעוליות כדי לשמר ידע ניתן ליישם את השיטה ל שימור ידע ארגוני , בעיקר בקרב אוכלוסיות הקרובות למועד הפרישה. רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: שימור ידע פורשים- טיפול בהתנגדויות מיפוי הנושאים לתיעוד בפרויקטי שימור ידע ו Lost Knowledge- Confronting the Threat of an aging Workforce‎ - סיכום ספר

, כהשלמה לפריטי ידע מובנים. פריט ידע (Article) הוא מושג מוכר בעולם מנהלות ידע במוקדי שירות ובפורטלים מקצועיים בארגונים. שימוש בפריטי ידע מאפשר הנגשה של מידע רב או מידע מורכב באופן תמציתי, מובנה וברור, ובכך עשוי לתרום לקיצור לצד הדמיון בין פריט ידע לקפסולת ידע, ישנם מספר הבדלים. מתן מענה לפערי ידע בהיעדר פורטל ארגוני ופריטי ידע.

כריית המידע מכונה לפעמים גם בשם "גילוי ידע בבסיסי נתונים" (Knowledge Discovery in Databases - KDD). כריית מידע או כריית נתונים היא הפעלת אלגוריתם - ידני או ממוחשב - לצורך גילוי ידע הטמון בבסיסי נתונים זהו התחום שמעניין אותנו כמנהלי ידע, שכן הנו בתחום אחריותנו. ידע המעניק יתרון תחרותי ויכולת שליטה בארגון פנימה. ידע המאפשר ראיית תמונה נכונה ועדכנית של השוק ומקנה את היכולת להגיב בזמן לשינויים המתרחשים בו.

ביקורת ידע (Knowledge Audit) היא אומדן של הישגי הארגון הנוכחיים בניהול ידע, סביבת הידע, ומיפוי של מקורות

מבטיחים שניתן יהיה להגיע אליו בקלות, באינטואיטיביות ובמהירות; ומבטיחים שיהיה ניתן להתמצא בו בקלות, בזכות שימוש נכון לספק ידע מיידי גם ללקוח המחפש תשובות לשאלות המטרידות אותו בעצמו; ונכון לספק ידע מיידי גם לעובדים ראשית, להבין את ההבדל בין ידע מיידי לידע אחר שהינו ידע תומך.

מאגר ידע (Knowledge Base) הוא מאגר האוצר בתוכו פריטי ידע: רשימות טובות, מומחים או אפילו לקחים ותובנות

דוגמאות מתחום מנהלות מידע וידע תחום ניהול ידע הוא תחום קלאסי לאימוץ שיטת חוכמת ההמונים וכלי המדיה החברתית העובדים, תוך כדי שימוש במנהלת, מציפים בזמן אמת חוסרים, חידודים ועדכונים, וכן בקשות להרחבה ולמידע נוסף הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: תזכורת מאגר ידע אחד, קהלי יעד שונים ו The Knowledge Management Handbook

אנו מדגישים כל הזמן את המטרות השונות של ניהול ידע כגון: שימור הידע בארגון והפיכתו מנכס אישי לנכס ארגוני ישנה מטרה נוספה בניהול ידע, החשובה לא פחות: יצירת ידע חדש. ידע חדש נוצר כתוצאה מחיבור בין שלושה גורמים: ידע קיים + אינטילגנציה + מומחיות = ידע חדש. ידע קיים הוא מוצר מתכלה, לא ניתן לצבור אותו לזמן רב. חייבים לחדש את המלאי, להרחיבו וליצרו ידע חדש. הפורום שנועד מלכתחילה רק לשיתוף ידע (מטרה חשובה בפני עצמה) הופך למקום מפגש לידע, והיווצרות ידע חדש על

גם שיתוף בידע וגם נכסי ידע, גם ידע סמוי וגם ידע גלוי, גם פתרונות תשתיתיים וגם פתרונות ורטיקליים, גם תכנון וגם חכמה, גם ידע מקצועי גם ידע תהליכי וגם ידע על מי שיודע, גם ידע כזרימה וגם ידע כתכולה, גם ידע למנהלים וגם ידע לעובדים, גם שימור ידע וגם מחיקת ידע, גם הובלה של הארגון וגם הסתייעות ביועצים, ועוד... קהילות ידע הן אמצעי מרכזי לשיתוף ידע כמעט בכל ארגון, אך גם הן רוצות פלטפורמה לריכוז הידע הגלוי המשותף קהילות ידע – מה זה?

מפת הנושאים בספר: פיתוח ידע -השפעת תהליכי ניהול ידע על חדשנות: השפעת עוצמת הידע הארגוני השפעת ידע פנימי מבנה ותרבות ארגונית על שיתוף הידע שימור ידע: שימור ידע ארגוני חילוץ ידע והבנייתו הספר כתוב באוריינטציה פיתוח ידע השפעת תהליכי ניהול ידע על חדשנות השפעת עוצמת הידע הארגוני קל לכולנו להבין כי פיתוח ידע משפיע חזרה שימור ידע שימור ידע ארגוני מאמר שימור הידע מציג את התפיסה של Levy (כן.. זו אני מ.ל.) משלושת שלבי העל של מניעה (על ידי ניהול ידע מורחב), שימור (ניהול סיכונים לקראת) ושיקום, מתמקד המאמר בשלב

ניהול ידע הוא כמעט תמיד רעיון טוב בכל הקשר. קהילות ידע – להקל על שיתוף פעולה בין אנשים העובדים באותו תחום. המשכיות עסקית פעילות: שימור ידע של אנשי מפתח (סמוי וגלוי) כדי למזער את הסיכונים של אובדן ידע כאשר עובדים פתרונות ניהול ידע רלוונטיים: תוכניות שימור ידע - גישות שיטתיות לתיעוד ושיתוף ידע קריטי לפני עזיבת עובדים פתרונות ניהול ידע רלוונטיים: מאגרי ידע להפקת לקחים - איסוף והפצה של ידע הקשור לבטיחות מאירועי עבר.

ניהול ידע בארגונים ציבוריים הוא תהליך הדרגתי המבוסס על מדיניות ברורה, תשתיות שיתופיות ושינוי תרבותי. הרגלים, חוסר ידע, חוסר מודעות ופחד משינויים- כל אלה עשויים לגרום לכך שניהול ידע נשאר בגדר כותרת תיאורטית שימור ידע ארגוני – עובדים פורשים, מתחלפים או עוברים תפקיד, והידע שצברו עלול ללכת לאיבוד אם הוא אינו מתועד תשתית קריטית לכל תהליך של ניהול ידע. לסיכום, ניהול מסמכים אפקטיבי תורם לא רק לשימור ידע, אלא גם ליעילות תפעולית, לשיפור בקבלת החלטות, ולהפחתת