ניהול ידע הוא כמעט תמיד רעיון טוב בכל הקשר. קהילות ידע – להקל על שיתוף פעולה בין אנשים העובדים באותו תחום. המשכיות עסקית פעילות: שימור ידע של אנשי מפתח (סמוי וגלוי) כדי למזער את הסיכונים של אובדן ידע כאשר עובדים פתרונות ניהול ידע רלוונטיים: תוכניות שימור ידע - גישות שיטתיות לתיעוד ושיתוף ידע קריטי לפני עזיבת עובדים פתרונות ניהול ידע רלוונטיים: מאגרי ידע להפקת לקחים - איסוף והפצה של ידע הקשור לבטיחות מאירועי עבר.

סיפור סיפורים: יתרונות - לכידת ידע סמוי; הפצת ידע; שיפור שימור ידע; בניית תרבות שיתוף ידע; נתינת הקשר הדרכה באמצעות וידאו/מרחוק: יתרונות - הפצת ידע; שיפור שמירת ידע; לכידת ידע סמוי; שיתוף כמיטב המנהגים/נורמות.SOPs הכשרה ספציפית לתפקיד: יתרונות - הפצת ידע; שיפור שמירת ידע; שיתוף כמיטב המנהגים/נורמות,SOPs/ בניית תרבות שימור ידע תכנית המשכיות ידע: יישמו תכנית אסטרטגית להמשכיות ידע כדי לשמר ולהעביר באופן חלק ידע קריטי מזעור סיכונים: תעדוף פעילויות שימור ידע ימזער סיכונים עסקיים מבוססי ידע לפני הצעת פעילויות ניהול ידע

ידע סמוי (Tacit Knowledge) הוא מרכיב ליבה בניהול ידע, הכולל מיומנויות, דפוסי חשיבה ו־Know-How אישי שקשה זהו ידע המהווה בסיס למומחיות ולתבונה מקצועית, וניתן לשתפו באמצעות חניכה, אינטראקציות מעשיות והמרה יזומה ידע סמוי (Tacit Knowledge) הוא ידע קיים שקשה להגדיר, שכן לא תמיד האדם מודע לו או יודע לנסחו. ידע סמוי הינו הידע המשמעותי, פעמים רבות, המהווה את הבסיס למומחיותם של האנשים ותבונתם. הדרכים לשיתופו מגוונות, אם דרך שיתוף תוך שימוש בחניכה (ללא הסבר היד אלא הדגמת השימוש), דרך קשר בין בעלי

באמצעות זיהוי ממוקד של מומחים, מיפוי סוגי ידע (גלוי או סמוי), שימוש בכלים מותאמים ומדידה שיטתית, ארגונים ו Implicit Knowledge- ידע מתועד בדרך לא פורמלית; ו/או ידע שאינו מתועד אך משולב בתהליכים; ו/או ידע שלא חזרה רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: מה בין קסמים ושימור ידע? שימור ידע פורשים/מומחים חילוץ ידע: איך להעלות את הידע מהרובד הסמוי לרובד הגלוי?

בין אם מדובר בפרויקט של שימור ידע מומחים, הפקות לקחים, כתיבת נהלים אפקטיביים, הקמת מינהלת ידע, או פיתוח * משימת ניהול ידע אשר מתאימה במאפייניה להובלה על ידי המשלב: שימור ידע מומחים ופורשים המשלב יוכל להוביל פרויקט של שימור ידע מומחים ופורשים, שבו ייאסף ויתועד הידע הקריטי שיש למומחים ולפורשים מהארגון. להוביל פרויקט של פריטי ידע מתומצתים המותאמים לשיחה עם הלקוח במנהלת ידע. שילוב נכון של כל הטיפוסים הללו יאפשר לארגון ליצור תרבות של ניהול ידע אפקטיבי, שתוביל לחדשנות, שיפור מתמיד

כידוע, בכל ארגון ישנו ידע גלוי- ידע הנמצא במערכות התפעוליות ובמערכות המידע, ידע שקל להגיע אליו, לחלוק מצד שני בכל ארגון יש גם ידע סמוי- אותו ידע חמקמק, נסתר ולא פורמאלי, שבד"כ נרכש ע"י אינטואיציות וניסיון בארגון, או כחלק מפעילות ניהול ידע שוטף. דוגמאות לידע קריטי הן: ידע על פעולות/מערכות/ציוד מרכזיים ידע על שימור יחסי לקוחות/ספקים אסטרטגיים ידע כמו כל מאגר ידע, ברגע שסיימתם, הידע מתחיל להתיישן... בהצלחה!

ניהול ידע בארגונים ציבוריים הוא תהליך הדרגתי המבוסס על מדיניות ברורה, תשתיות שיתופיות ושינוי תרבותי. הרגלים, חוסר ידע, חוסר מודעות ופחד משינויים- כל אלה עשויים לגרום לכך שניהול ידע נשאר בגדר כותרת תיאורטית שימור ידע ארגוני – עובדים פורשים, מתחלפים או עוברים תפקיד, והידע שצברו עלול ללכת לאיבוד אם הוא אינו מתועד תשתית קריטית לכל תהליך של ניהול ידע. לסיכום, ניהול מסמכים אפקטיבי תורם לא רק לשימור ידע, אלא גם ליעילות תפעולית, לשיפור בקבלת החלטות, ולהפחתת

כולנו עובדי ידע- עובדים שהידע שלהם משמעותי להצלחתם בתפקיד. אנחנו בעולם של ידע, ידע רב, שחשוב שנכירו, שנתעדכן בו, נדע להתמצא בו, ולהבין מה רלוונטי לנו ומתי, ואיך ברוח זו החלו ארגונים בעשרים השנים האחרונות לנהל ידע ולמנות מנהלי ידע ארגוניים; ברוח זו, יש כיום לימודי , ידע ואינטרנט. שימור, שיתוף ופיתוח ידע מתוך כוונה, בגיל התיכון בחרנו שלא לצרף לתחום את המילה "ניהול", כדי לתת את המיומנויות

בניגוד למונח “שימוש חוזר” (Re-use), ברוב המקרים עובדים אינם מעתיקים ידע כפי שהוא, אלא מתאימים אותו לצורך לכן, בניהול ידע נכון יותר לדבר על “שימוש חדש” (New-use) - שימוש במידע קיים כתשתית ליצירת פתרון מותאם Re-Use אחת המטרות העיקריות בניהול ידע היא להשתמש במידע והידע האצורים בראשי העובדים ובמערכות תומכות, ובכך המושג הפופולארי בו השתמשנו עד היום לתיאור פעולה זו של שימוש חוזר במידע קיים היה Re- use משמע: "שימוש בפועל, המינוח הנכון והמדויק - אינו שימוש חוזר- Re-use ,כי אם "שימוש חדש" New-use.

בעולם ניהול הידע, אנו עוסקים בשנים האחרונות יותר ויותר בתיווך של ידע. של "למידה מתווכת", הרי ש"תיווך ידע" מציע את המשלים לכך: את התוכן המעובד, שיהיה פשוט להבינו, וקל לעשות מדוע ומתי כדאי לתווך ידע? עם כל הכבוד, ארגונים בעלי מטרות שעליהם לקדם, אם עסקיות רווחיות ואם אחרות, והשקעת משאבים בעיבוד של ידע אז ארגונים משקיעים בתיווך של ידע בעיקר ללקוחותיהם: כאשר ארגון רוצה שנרכוש מוצר או שירות שלו, הוא יהיה

כל מנהל ידע עוסק בשיתוף ידע. David Gurteen, המסטר של קפה ידע בעולם, הוביל אותנו במפגש האחרון של קורס ניהול ידע מתקדם של KMGNושיתף אותנו מתי ואיך לקיים מפגשי קפה ידע. קפה ידע יכול להיות מיושם בין לשיתוף ידע, פיתוח ידע או שימורו (בלכידת ידע סמוי). וכמו שדיוויד אמר: קפה ידע נותן לאנשים קול ומשפר את המחוברות שלהם, בונה קשרים.

היות וניהול ידע הנו תחום אינטר-דיסציפלינארי המורכב מהיבטים פרויקטליים אך גם מהיבטי תרבות, תהליך, מחשוב מאידך, איש ניהול ידע צריך להיות איש מעשי, היודע לנהל פרויקט, להגדיר פעילויות תחומות ולשאוף בתקופות זמן בבואנו לגייס מנהל ידע עלינו לבחור את המתאים ביותר לתפקיד, אדם שישמור מצד אחד על אינטרס ההנהלה ומצד שני מטרת הרגלים אלו היא שיתוף ויצירת ידע, אשר קשה להוכיח את כדאיותם בטווח הקצר. כנראה שיקשה עלינו למצוא מנהל ידע המשויך לכל היחידות שהוזכרו (או בעל רקע עבר בכולן), מנהל ידע שיודע לבצע