כאשר חושבים על בינה מלאכותית שמשרתת את ניהול הידע בארגון, באופן טבעי, חושבים על גילוי ידע (Knowledge פירמת עריכת דין המקבלת מלקוח דיסק מלא חומרים, תשמח לגילוי ידע שכזה. בהחלט גילוי ידע. גילוי ידע יכול להתייחס לרובד אחר, וזאת כאשר בוחנים מקורות מידע נוספים מעבר למסמכים. בקידום שימור לקוחות דרך זיהוי קול, ואם בכלים מפתיעים נוספים בניתוח תמונות וקבצי מדיה.

כאשר אנו מנהלים ידע אנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שלעובדים אין זמן לחפש את הידע ולא תמיד הם יודעים לאיזה ידע הם זקוקים והיכן למצוא אותו. לפתרונות אלו המאפשרים הפצת הידע אנו קוראים דגלוני ידע (PUSH Flag). את דגלוני הידע ניתן לשלב בכלים ותהליכי העבודה השגרתיים של העובד, לדוגמה: בתוך ה-outlook לשלב ידע על הלקוח הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: לחבר את הנקודות פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי צומת ידע, כשמו, כן הוא. ידע יכול לנתב למגזין או מאגר; צומת ידע יכול להפנות למסמך עם תשובות. אז מיהו אותו צומת ידע בארגון? ישנם כמה פרמטרים שיכולים להצביע על צמתי ידע פוטנציאליים: ותק: כדי להפוך לצומת ידע, נדרש לצבור ותק בארגון סקרנות : סקרנות היא תכונה הכרחית לצומת ידע.

כריית המידע מכונה לפעמים גם בשם "גילוי ידע בבסיסי נתונים" (Knowledge Discovery in Databases - KDD). כריית מידע או כריית נתונים היא הפעלת אלגוריתם - ידני או ממוחשב - לצורך גילוי ידע הטמון בבסיסי נתונים זהו התחום שמעניין אותנו כמנהלי ידע, שכן הנו בתחום אחריותנו. ידע המעניק יתרון תחרותי ויכולת שליטה בארגון פנימה. ידע המאפשר ראיית תמונה נכונה ועדכנית של השוק ומקנה את היכולת להגיב בזמן לשינויים המתרחשים בו.

קבוצה אחת של בעלי ידע, מקומם נפקד, לעיתים רבות. אלו צמתי הידע (Knowledge Junction). לכאורה, ברגע שמתחילים לנהל ידע ולנהל מומחים, תפקידם מיותר. אלא שאין הדבר כך. איך מנהלים צמתי ידע? מטפחים אותם, ומכירים בהם כמו שמטפחים ומכירים במומחים.

אחד האתגרים העומדים בפני מנהלי פרוייקט ניהול ידע הנו תחזוקת התכנים. אופן ההתמודדות עם האתגר הנו ע"י יצירת משאבות ידע (Knowledge Pumps): משאבות אוטומטיות - הגוזרות את הידע ללחוץ במסך שלפניו על שני כפתורי Enter: אין לו תקורה לבחור בימני או בשמאלי, אך בעצם הבחירה, הריהו תורם ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אמון פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

יחידת ידע (Knol -Unit of Knowledge) הוא פרויקט של חברת Google, אשר מציע מאגר מאמרים במגוון נושאים, ללא לטענת Google גולשים ישתמשו בתוכן האינטרנטי בצורה טובה יותר אם הם ידעו מי כתב אותו, והעובדה שהשם הטוב לראות שמאמרים אשר תוכנם הועתק ממקורות אחרים זוכים לתגובות שליליות (לדוגמא, התגובות ל-knol בנושא ניהול ידע מחדל, ניתן לצטט את הכתוב ב-knol, כל עוד מאוזכר שם המחבר, אך כל מחבר יכול לבחור להשתמש בסעיף בחוק המונע שימוש

מבטיחים שניתן יהיה להגיע אליו בקלות, באינטואיטיביות ובמהירות; ומבטיחים שיהיה ניתן להתמצא בו בקלות, בזכות שימוש נכון לספק ידע מיידי גם ללקוח המחפש תשובות לשאלות המטרידות אותו בעצמו; ונכון לספק ידע מיידי גם לעובדים ראשית, להבין את ההבדל בין ידע מיידי לידע אחר שהינו ידע תומך. שימוש במנהלת הידע כמערכת הנהלים הארגונית הגורמים הדינמיים והרגשיים המשמעותיים להצלחתה של קבוצה לפיתוח ידע

מאגר ידע (Knowledge Base) הוא מאגר האוצר בתוכו פריטי ידע: רשימות טובות, מומחים או אפילו לקחים ותובנות

קהילות ידע (Communities of Practice) הנן פתרון ניהול ידע המוקם בין בין בעלי הידע, אנשים העוסקים/מתעניינים פתרון ניהול ידע אופטימלי לקהילת ידע כולל רכיב פרונטלי (מפגשים בין אנשים) ורכיב וירטואלי (קהילה ממוחשבת שם נרדף: Communities of Interest רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע במגזר השלישי קהילות דיגיטליות, מה זה ואיך עושים את זה?

ידע סמוי (Tacit Knowledge) הוא ידע קיים שקשה להגדיר, שכן לא תמיד האדם מודע לו או יודע לנסחו. ידע סמוי הינו הידע המשמעותי, פעמים רבות, המהווה את הבסיס למומחיותם של האנשים ותבונתם. הדרכים לשיתופו מגוונות, אם דרך שיתוף תוך שימוש בחניכה (ללא הסבר היד אלא הדגמת השימוש), דרך קשר בין בעלי

ביקורת ידע (Knowledge Audit) היא אומדן של הישגי הארגון הנוכחיים בניהול ידע, סביבת הידע, ומיפוי של מקורות רוצה ללמוד עוד על סיכוני ידע?