בעולם ניהול הידע, אנו עוסקים בשנים האחרונות יותר ויותר בתיווך של ידע. של "למידה מתווכת", הרי ש"תיווך ידע" מציע את המשלים לכך: את התוכן המעובד, שיהיה פשוט להבינו, וקל לעשות מדוע ומתי כדאי לתווך ידע? עם כל הכבוד, ארגונים בעלי מטרות שעליהם לקדם, אם עסקיות רווחיות ואם אחרות, והשקעת משאבים בעיבוד של ידע אז ארגונים משקיעים בתיווך של ידע בעיקר ללקוחותיהם: כאשר ארגון רוצה שנרכוש מוצר או שירות שלו, הוא יהיה

כל מנהל ידע עוסק בשיתוף ידע. David Gurteen, המסטר של קפה ידע בעולם, הוביל אותנו במפגש האחרון של קורס ניהול ידע מתקדם של KMGNושיתף אותנו מתי ואיך לקיים מפגשי קפה ידע. קפה ידע יכול להיות מיושם בין לשיתוף ידע, פיתוח ידע או שימורו (בלכידת ידע סמוי). וכמו שדיוויד אמר: קפה ידע נותן לאנשים קול ומשפר את המחוברות שלהם, בונה קשרים.

היות וניהול ידע הנו תחום אינטר-דיסציפלינארי המורכב מהיבטים פרויקטליים אך גם מהיבטי תרבות, תהליך, מחשוב מאידך, איש ניהול ידע צריך להיות איש מעשי, היודע לנהל פרויקט, להגדיר פעילויות תחומות ולשאוף בתקופות זמן בבואנו לגייס מנהל ידע עלינו לבחור את המתאים ביותר לתפקיד, אדם שישמור מצד אחד על אינטרס ההנהלה ומצד שני מטרת הרגלים אלו היא שיתוף ויצירת ידע, אשר קשה להוכיח את כדאיותם בטווח הקצר. כנראה שיקשה עלינו למצוא מנהל ידע המשויך לכל היחידות שהוזכרו (או בעל רקע עבר בכולן), מנהל ידע שיודע לבצע

המונח Knowledge City, עיר ידע, מתייחס לקונספט חדש בעולם ניהול הידע: משמעותו היא עיר שתוכננה ועוצבה במיוחד בהמשך נבנתה רשימת תיוג עבור כל עיר הרואה את עצמה כעיר ידע אשר מאפשרת בחינה של העיר האם היא אכן עומדת בקריטריונים של עיר – ידע. להלן חלק ממאפייני עיר – ידע המהווים את רשימת התיוג: עיר אשר יש לה כלים ליצור גישה לידע עבור תושביה; עיר

יש המכנים אותו ״ידע אסטרטגי״. ידע קריטי מתייחס לתפיסות, מתודולוגיות ופרקטיקה- know how’s של הארגון, וכולל באופן טבעי ידע שחלקו גלוי דוגמאות לתחום ידע קריטי: קידום לידים למכירה, טיפול בתקלות של טורבינות, ועוד. הזיהוי של ידע כידע קריטי, חשוב כאשר בוחנים היכן להשקיע בתהליכי ניהול ידע או בתהליכי המשכיות עסקיות. בהקשר של ניהול ידע, תמיד יש עודף נושאים המועמדים לניהול ידע, וכדי שניהול הידע אכן יתקדם באופן המתאים

על שתי פגישות שונות באותו שבוע התנוסס נושא סדנא של "חילוץ ידע". אז מהו חילוץ ידע ומה נדרש לחילוץ ידע טוב? חילוץ ידע הינו פעולה ממוקדת לגילוי השכבות הפנימיות של הידע שלנו. ניתן לחלץ ידע של הפרט, וניתן לחלץ ידע של קבוצה. ראשית, קבוצה בעלת ידע איכותי ובגודל מתאים (שיהיה ידע שאפשר לשלוף, ואפשרות אכן לעשות זאת ביחד); בנוסף,

מפת הנושאים בספר: פיתוח ידע -השפעת תהליכי ניהול ידע על חדשנות: השפעת עוצמת הידע הארגוני השפעת ידע פנימי מבנה ותרבות ארגונית על שיתוף הידע שימור ידע: שימור ידע ארגוני חילוץ ידע והבנייתו הספר כתוב באוריינטציה פיתוח ידע השפעת תהליכי ניהול ידע על חדשנות השפעת עוצמת הידע הארגוני קל לכולנו להבין כי פיתוח ידע משפיע חזרה שימור ידע שימור ידע ארגוני מאמר שימור הידע מציג את התפיסה של Levy (כן.. זו אני מ.ל.) משלושת שלבי העל של מניעה (על ידי ניהול ידע מורחב), שימור (ניהול סיכונים לקראת) ושיקום, מתמקד המאמר בשלב

בניגוד למונח “שימוש חוזר” (Re-use), ברוב המקרים עובדים אינם מעתיקים ידע כפי שהוא, אלא מתאימים אותו לצורך לכן, בניהול ידע נכון יותר לדבר על “שימוש חדש” (New-use) - שימוש במידע קיים כתשתית ליצירת פתרון מותאם Re-Use אחת המטרות העיקריות בניהול ידע היא להשתמש במידע והידע האצורים בראשי העובדים ובמערכות תומכות, ובכך המושג הפופולארי בו השתמשנו עד היום לתיאור פעולה זו של שימוש חוזר במידע קיים היה Re- use משמע: "שימוש בפועל, המינוח הנכון והמדויק - אינו שימוש חוזר- Re-use ,כי אם "שימוש חדש" New-use.

ואני דווקא רוצה להציע שימוש מוגבר בכלי שכזה, בעולמות של ניהול ידע: אסוציאציות הן כלי נפלא, זה כבר מכירים כולנו, לפיתוח ידע בסיעור מוחות. וקשר אסוציאטיבי יכול להוות כלי עזר משמעותי בתהליכי שימור ידע, כשאינסוף הידע תוקף אותנו, ואנחנו לא מצליחים ואסוציאציות, כפי שלימד אותנו Nonaka, יכולות לשמש אפילו ככלי לשיתוף ידע; כאשר אנחנו מבקשים לשתף ידע סמוי , שאנו מתקשים להמחישו או לבטאו במילים, שימוש באסוציאציות הינו גשר מצוין לשיתוף ידע זה (תוך שיתוף האסוציאציות

כאשר חושבים על בינה מלאכותית שמשרתת את ניהול הידע בארגון, באופן טבעי, חושבים על גילוי ידע (Knowledge פירמת עריכת דין המקבלת מלקוח דיסק מלא חומרים, תשמח לגילוי ידע שכזה. בהחלט גילוי ידע. גילוי ידע יכול להתייחס לרובד אחר, וזאת כאשר בוחנים מקורות מידע נוספים מעבר למסמכים. בקידום שימור לקוחות דרך זיהוי קול, ואם בכלים מפתיעים נוספים בניתוח תמונות וקבצי מדיה.

כאשר אנו מנהלים ידע אנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שלעובדים אין זמן לחפש את הידע ולא תמיד הם יודעים לאיזה ידע הם זקוקים והיכן למצוא אותו. לפתרונות אלו המאפשרים הפצת הידע אנו קוראים דגלוני ידע (PUSH Flag). את דגלוני הידע ניתן לשלב בכלים ותהליכי העבודה השגרתיים של העובד, לדוגמה: בתוך ה-outlook לשלב ידע על הלקוח הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: לחבר את הנקודות פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי צומת ידע, כשמו, כן הוא. ידע יכול לנתב למגזין או מאגר; צומת ידע יכול להפנות למסמך עם תשובות. אז מיהו אותו צומת ידע בארגון? ישנם כמה פרמטרים שיכולים להצביע על צמתי ידע פוטנציאליים: ותק: כדי להפוך לצומת ידע, נדרש לצבור ותק בארגון סקרנות : סקרנות היא תכונה הכרחית לצומת ידע.