המונח Knowledge City, עיר ידע, מתייחס לקונספט חדש בעולם ניהול הידע: משמעותו היא עיר שתוכננה ועוצבה במיוחד בהמשך נבנתה רשימת תיוג עבור כל עיר הרואה את עצמה כעיר ידע אשר מאפשרת בחינה של העיר האם היא אכן עומדת בקריטריונים של עיר – ידע. להלן חלק ממאפייני עיר – ידע המהווים את רשימת התיוג: עיר אשר יש לה כלים ליצור גישה לידע עבור תושביה; עיר

יש המכנים אותו ״ידע אסטרטגי״. ידע קריטי מתייחס לתפיסות, מתודולוגיות ופרקטיקה- know how’s של הארגון, וכולל באופן טבעי ידע שחלקו גלוי דוגמאות לתחום ידע קריטי: קידום לידים למכירה, טיפול בתקלות של טורבינות, ועוד. הזיהוי של ידע כידע קריטי, חשוב כאשר בוחנים היכן להשקיע בתהליכי ניהול ידע או בתהליכי המשכיות עסקיות. בהקשר של ניהול ידע, תמיד יש עודף נושאים המועמדים לניהול ידע, וכדי שניהול הידע אכן יתקדם באופן המתאים

על שתי פגישות שונות באותו שבוע התנוסס נושא סדנא של "חילוץ ידע". אז מהו חילוץ ידע ומה נדרש לחילוץ ידע טוב? חילוץ ידע הינו פעולה ממוקדת לגילוי השכבות הפנימיות של הידע שלנו. ניתן לחלץ ידע של הפרט, וניתן לחלץ ידע של קבוצה. ראשית, קבוצה בעלת ידע איכותי ובגודל מתאים (שיהיה ידע שאפשר לשלוף, ואפשרות אכן לעשות זאת ביחד); בנוסף,

ואני דווקא רוצה להציע שימוש מוגבר בכלי שכזה, בעולמות של ניהול ידע: אסוציאציות הן כלי נפלא, זה כבר מכירים כולנו, לפיתוח ידע בסיעור מוחות. וקשר אסוציאטיבי יכול להוות כלי עזר משמעותי בתהליכי שימור ידע, כשאינסוף הידע תוקף אותנו, ואנחנו לא מצליחים ואסוציאציות, כפי שלימד אותנו Nonaka, יכולות לשמש אפילו ככלי לשיתוף ידע; כאשר אנחנו מבקשים לשתף ידע סמוי , שאנו מתקשים להמחישו או לבטאו במילים, שימוש באסוציאציות הינו גשר מצוין לשיתוף ידע זה (תוך שיתוף האסוציאציות

מפת הנושאים בספר: פיתוח ידע -השפעת תהליכי ניהול ידע על חדשנות: השפעת עוצמת הידע הארגוני השפעת ידע פנימי מבנה ותרבות ארגונית על שיתוף הידע שימור ידע: שימור ידע ארגוני חילוץ ידע והבנייתו הספר כתוב באוריינטציה פיתוח ידע השפעת תהליכי ניהול ידע על חדשנות השפעת עוצמת הידע הארגוני קל לכולנו להבין כי פיתוח ידע משפיע חזרה שימור ידע שימור ידע ארגוני מאמר שימור הידע מציג את התפיסה של Levy (כן.. זו אני מ.ל.) משלושת שלבי העל של מניעה (על ידי ניהול ידע מורחב), שימור (ניהול סיכונים לקראת) ושיקום, מתמקד המאמר בשלב

כאשר חושבים על בינה מלאכותית שמשרתת את ניהול הידע בארגון, באופן טבעי, חושבים על גילוי ידע (Knowledge פירמת עריכת דין המקבלת מלקוח דיסק מלא חומרים, תשמח לגילוי ידע שכזה. בהחלט גילוי ידע. גילוי ידע יכול להתייחס לרובד אחר, וזאת כאשר בוחנים מקורות מידע נוספים מעבר למסמכים. בקידום שימור לקוחות דרך זיהוי קול, ואם בכלים מפתיעים נוספים בניתוח תמונות וקבצי מדיה.

כאשר אנו מנהלים ידע אנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שלעובדים אין זמן לחפש את הידע ולא תמיד הם יודעים לאיזה ידע הם זקוקים והיכן למצוא אותו. לפתרונות אלו המאפשרים הפצת הידע אנו קוראים דגלוני ידע (PUSH Flag). את דגלוני הידע ניתן לשלב בכלים ותהליכי העבודה השגרתיים של העובד, לדוגמה: בתוך ה-outlook לשלב ידע על הלקוח הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: לחבר את הנקודות פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי צומת ידע, כשמו, כן הוא. ידע יכול לנתב למגזין או מאגר; צומת ידע יכול להפנות למסמך עם תשובות. אז מיהו אותו צומת ידע בארגון? ישנם כמה פרמטרים שיכולים להצביע על צמתי ידע פוטנציאליים: ותק: כדי להפוך לצומת ידע, נדרש לצבור ותק בארגון סקרנות : סקרנות היא תכונה הכרחית לצומת ידע.

כריית המידע מכונה לפעמים גם בשם "גילוי ידע בבסיסי נתונים" (Knowledge Discovery in Databases - KDD). כריית מידע או כריית נתונים היא הפעלת אלגוריתם - ידני או ממוחשב - לצורך גילוי ידע הטמון בבסיסי נתונים זהו התחום שמעניין אותנו כמנהלי ידע, שכן הנו בתחום אחריותנו. ידע המעניק יתרון תחרותי ויכולת שליטה בארגון פנימה. ידע המאפשר ראיית תמונה נכונה ועדכנית של השוק ומקנה את היכולת להגיב בזמן לשינויים המתרחשים בו.

קבוצה אחת של בעלי ידע, מקומם נפקד, לעיתים רבות. אלו צמתי הידע (Knowledge Junction). לכאורה, ברגע שמתחילים לנהל ידע ולנהל מומחים, תפקידם מיותר. אלא שאין הדבר כך. איך מנהלים צמתי ידע? מטפחים אותם, ומכירים בהם כמו שמטפחים ומכירים במומחים.

אחד האתגרים העומדים בפני מנהלי פרוייקט ניהול ידע הנו תחזוקת התכנים. אופן ההתמודדות עם האתגר הנו ע"י יצירת משאבות ידע (Knowledge Pumps): משאבות אוטומטיות - הגוזרות את הידע ללחוץ במסך שלפניו על שני כפתורי Enter: אין לו תקורה לבחור בימני או בשמאלי, אך בעצם הבחירה, הריהו תורם ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אמון פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

יחידת ידע (Knol -Unit of Knowledge) הוא פרויקט של חברת Google, אשר מציע מאגר מאמרים במגוון נושאים, ללא לטענת Google גולשים ישתמשו בתוכן האינטרנטי בצורה טובה יותר אם הם ידעו מי כתב אותו, והעובדה שהשם הטוב לראות שמאמרים אשר תוכנם הועתק ממקורות אחרים זוכים לתגובות שליליות (לדוגמא, התגובות ל-knol בנושא ניהול ידע מחדל, ניתן לצטט את הכתוב ב-knol, כל עוד מאוזכר שם המחבר, אך כל מחבר יכול לבחור להשתמש בסעיף בחוק המונע שימוש