כריית המידע מכונה לפעמים גם בשם "גילוי ידע בבסיסי נתונים" (Knowledge Discovery in Databases - KDD). כריית מידע או כריית נתונים היא הפעלת אלגוריתם - ידני או ממוחשב - לצורך גילוי ידע הטמון בבסיסי נתונים זהו התחום שמעניין אותנו כמנהלי ידע, שכן הנו בתחום אחריותנו. ידע המעניק יתרון תחרותי ויכולת שליטה בארגון פנימה. ידע המאפשר ראיית תמונה נכונה ועדכנית של השוק ומקנה את היכולת להגיב בזמן לשינויים המתרחשים בו.

קבוצה אחת של בעלי ידע, מקומם נפקד, לעיתים רבות. אלו צמתי הידע (Knowledge Junction). לכאורה, ברגע שמתחילים לנהל ידע ולנהל מומחים, תפקידם מיותר. אלא שאין הדבר כך. איך מנהלים צמתי ידע? מטפחים אותם, ומכירים בהם כמו שמטפחים ומכירים במומחים.

אחד האתגרים העומדים בפני מנהלי פרוייקט ניהול ידע הנו תחזוקת התכנים. אופן ההתמודדות עם האתגר הנו ע"י יצירת משאבות ידע (Knowledge Pumps): משאבות אוטומטיות - הגוזרות את הידע ללחוץ במסך שלפניו על שני כפתורי Enter: אין לו תקורה לבחור בימני או בשמאלי, אך בעצם הבחירה, הריהו תורם ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אמון פשוט גאוני- סיכום ספר ניהול ידע: מהאקדמיה לתעשיה

יחידת ידע (Knol -Unit of Knowledge) הוא פרויקט של חברת Google, אשר מציע מאגר מאמרים במגוון נושאים, ללא לטענת Google גולשים ישתמשו בתוכן האינטרנטי בצורה טובה יותר אם הם ידעו מי כתב אותו, והעובדה שהשם הטוב לראות שמאמרים אשר תוכנם הועתק ממקורות אחרים זוכים לתגובות שליליות (לדוגמא, התגובות ל-knol בנושא ניהול ידע מחדל, ניתן לצטט את הכתוב ב-knol, כל עוד מאוזכר שם המחבר, אך כל מחבר יכול לבחור להשתמש בסעיף בחוק המונע שימוש

מבטיחים שניתן יהיה להגיע אליו בקלות, באינטואיטיביות ובמהירות; ומבטיחים שיהיה ניתן להתמצא בו בקלות, בזכות שימוש נכון לספק ידע מיידי גם ללקוח המחפש תשובות לשאלות המטרידות אותו בעצמו; ונכון לספק ידע מיידי גם לעובדים ראשית, להבין את ההבדל בין ידע מיידי לידע אחר שהינו ידע תומך. שימוש במנהלת הידע כמערכת הנהלים הארגונית הגורמים הדינמיים והרגשיים המשמעותיים להצלחתה של קבוצה לפיתוח ידע

מאגר ידע (Knowledge Base) הוא מאגר האוצר בתוכו פריטי ידע: רשימות טובות, מומחים או אפילו לקחים ותובנות

קהילות ידע (Communities of Practice) הנן פתרון ניהול ידע המוקם בין בין בעלי הידע, אנשים העוסקים/מתעניינים פתרון ניהול ידע אופטימלי לקהילת ידע כולל רכיב פרונטלי (מפגשים בין אנשים) ורכיב וירטואלי (קהילה ממוחשבת שם נרדף: Communities of Interest רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע במגזר השלישי קהילות דיגיטליות, מה זה ואיך עושים את זה?

ביקורת ידע (Knowledge Audit) היא אומדן של הישגי הארגון הנוכחיים בניהול ידע, סביבת הידע, ומיפוי של מקורות רוצה ללמוד עוד על סיכוני ידע?

כיצד גורמים לקהל בכלל ולעובדים בפרט להתקרב אל נושאי ידע חדשים אותם אנו מבקשים לקדם? זוהי שאלה שאנו חוזרים ודנים בה במהלך התנעת פעילויות ניהול ידע (ואפילו לעיתים גם בתחזוקתם). האתגר- לגרום להעלאת העניין והעיסוק בתחום ידע מסוים בארגון. שאלונים וחידונים נושאי פרסים יגדילו את הפעילות והשימוש בכלי (בעיקר אם מדובר על פורומים או קהילות ידע) ניתן לממש בקהילות ידע, או בשילוב כל מנגנון אחר לניהול ידע בארגון.ֿ רוצה ללמוד עוד על משחוק?

מאגר ידע של תובנות מרכז לקחים והמלצות מעשיות שנלמדו בארגון, ומאפשר שימוש חוזר מושכל בידע קריטי. פיסות ידע אלו, מהוות את הזיכרון הארגוני והן פסגת הידע אותה אנו מבקשים לנהל. להלן מספר עקרונות חשובים להקמת מאגר ידע של תובנות: כל פריט ידע יקוטלג לפי מספר מאפיינים ארגוניים שהוגדרו באופן זה יקל על המחפש לאתר פריטי ידע רלוונטיים. לכל פריט ידע יוצמד תג של מחברו ובמידת הקיים של מסמך מלווה.

ו Digital Storytelling הוא כלי בניהול ידע המשלב סיפורים ארגוניים עם מדיה דיגיטלית - כגון וידאו, אנימציה ומצגות - לצורך לכידה, שימור והעברת ידע גלוי וסמוי. שיתוף ידע דרך סיפורים: לכידה לא רק של התוכן אלא גם של ההתמחות של מספר הסיפור. רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: העברת תפקיד על זיכרון אנושי וארגוני ראיונות עזיבה ככלי לשימור ידע

סמוי בין אנשים, ועד ידע שיתופי חוצה-ארגון- ומתרגמת זאת לפרקטיקות כמו שימור ידע קריטי, קהילות ידע, סיפור להלן מפת הספר: התפתחות ניהול הידע- שלוש תקופות מגמות עתידיות בניהול ידע שימור ידע העבר חילוץ ולכידת ידע חזרה שימור ידע העבר חילוץ ולכידת ידע Paul Corney פעם עובדים עבדו בקריירה אחת, ותהליכי העברת המקל שימור ידע אישי של בני המשפחה, מונחה אנשים, מקומת ומסמכים. שימוש בכלים אנליטיים לייצר ידע המשרת לשיפוט וקבלת החלטות.