בינה גנרטיבית וידע סמוי-זרים או חברים?

היום, במסגרת הקורס של Knowledge Management Global Network על מיצוי יצירת הערך של ידע סמוי, העמקנו בנקודת המפגש שבין ידע וידע סמוי בתוך בינה גנרטיבית ובמשמעויותיה המעשיות.

כדי לקצר: בינה גנרטיבית יכולה להפגין ידע ואף ידע עמוק. אבל האם ניתן להתייחס אליו כאל ידע סמוי? אם רוצים תשובה חד-משמעית, יש לעדכן את ההגדרות והתכונות המקובלות כיום.

למידע נוסף, מומלץ לצפות בסרטון  >>.

בבחינת היישום המעשי של בינה גנרטיבית ליצירת ערך עסקי, זיהינו שמונה קטגוריות מרכזיות:

1. התייעצות עם בינה גנרטיבית כדי לגשת לידע הלא-מודע שלנו

2. שילוב בינה גנרטיבית בכל שלבי סיעור המוחות

3. שימוש בבינה גנרטיבית לסינתזת תוכן ולהפקת תובנות חדשות, בנושאים מוכרים וחדשים

4. עיצוב סוכני ידע חכמים מונעי-בינה גנרטיבית לביצוע פעילויות ניהול ידע הדורשות רמות גבוהות של ידע סמוי (כמו שימור ידע ולמידה מהצלחות/כישלונות)

5. שימוש בבינה גנרטיבית לסיוע בזיהוי דפוסים

6. שימוש בבינה גנרטיבית בפעילויות ניתוח נתונים (הדגשת תובנות והצגתן באופן חזותי)

7. שימוש בבינה גנרטיבית לניתוח רשתות חברתיות (SNA)

8. שחרור זמן ותשומת לב על ידי אוטומציה של עבודות שגרה, ובכך לאפשר לנו כמומחים למצות את הערך האנושי ביצירת ידע סמוי

אין ספק שאנחנו בעידן חדש. אלו מאיתנו שידעו לשלב בחוכמה בין יתרונות האדם לבין יתרונות המכונה- הם יובילו את הדור הבא של ניהול הידע.