האם אנחנו מחפשים את עתיד ניהול הידע במקום הלא נכון?

דמה שכולם מדברים על כך שמנהלי הידע הופכים לאוצרי הידע החדשים בעידן הבינה המלאכותית. אבל ככל שהבינה המלאכותית משתפרת באיתור, בסינון ובארגון מידע, האם זה באמת המקום שבו טמון הערך הייחודי שלנו?

אני מציעה לחזור לשני עקרונות יסוד של ניהול ידע ולבחון את ההזדמנויות החדשות שהם מציעים: הקשר ויכולת יישום.

1. חיזוק ההקשר המקצועי
לפתח מנגנונים ולטפח תרבות ארגונית שבה שיתוף ידע כולל גם את ההקשר: הנסיבות, השיקולים, ההנחות והניסיון העומדים מאחורי הידע.

לשלב את ההקשר הזה בשיחות בין אנשים, בתיעוד הידע הארגוני ובאינטראקציות עם בינה מלאכותית, כדי לאפשר הבנה מעמיקה יותר ושימוש רלוונטי ומושכל יותר בידע, הן בידי אנשים והן בידי סוכני הבינה המלאכותית התומכים בהם.

2. הפיכת ידע לפעולה
לנצל את ההזדמנויות החדשות שמציעים סוכני בינה מלאכותית כדי להפוך ידע מקצועי ליכולות ארגוניות.

לשלב תובנות, פרקטיקות מיטביות ושיקול דעת מקצועי בסוכנים התומכים בחשיבה, בקבלת החלטות ואף בביצוע פעולות.

בינה מלאכותית אינה רק הזדמנות לנהל ידע ביעילות רבה יותר. היא הזדמנות להעמיק את עצם המשמעות של ניהול ידע: לחזק את ההקשר ולהפוך ידע ליכולות ארגוניות ממשיות.