top of page

חדשות דצמבר 2004

ב- 19/11/04 התקיים מפגש של בכירי ניהול הידע בישראל, לכבוד ביקורו בארץ של לארי פרוסאק, ממובילי ניהול הידע בעולם. רובנו מכירים אותו בזכות ספריו, ובראשם "Working Knowledge" אותו כתב יחד עם תומס דבנפורט. המפגש אורגן בידי אורה סתר, ונכחו בו כ- 20 איש, לרבות: ד"ר מולי אליס, שמעון ברק, אורנה גבע, אלינה גרין, צחי דרורי, יגאל חמיש, ישע סיון, יאני פייטנסטין, ד"ר עדנה פשר, אריק רמות, פר' דב תאני ומוריה לוי.

במפגש סיכם פרוסאק את רשמיו ותובנותיו, מה למדנו אחרי 15 שנים של עיסוק בנושא ניהול הידע בעולם. חלק מהדברים בהחלט מפתיעים:


1. ידע ודפוסי מחשבה הנם חברתיים, לא אישיים (Profound Social). לא חשוב מה הפרט יודע, אלא מה הקבוצה יודעת. הידע בא לידי ביטוי בפרקטיקות מכל הסוגים, אך לא בשום מקום אחר. חברות שלא נותנות מרחב לשיתוף בקבוצה נחסמות בטווח הרחוק ולא מתקדמות.


2. אין ידע ללא תחושה; אין ידע ללא רגשות. כאשר לא מעודדים רגשות, לא מעודדים את התפתחות הידע. שתי מילות המפתח המשמעותיות ביותר לפיתוח הידע הנן: Emotion and Passion.


3. אם משקיעים יותר משליש מהזמן והתקציב בפרוייקט ניהול הידע בטכנולוגיה, הוא מפסיק להיות פרוייקט ניהול ידע והופך להיות פרוייקט מחשוב.


4. Symbolic Leadership: אם אין מנהלים המעריכים ומוקירים את החשבות האמיתית של ניהול הידע, אין שיתוף ידע אמיתי. אנשים בנויים בחשיבה היררכית ותמיד בוחנים את המנהלים לדעת מה הם חושבים על כל נושא, כחלק מקבלת ההחלטה בעצמם.


5. אנשים לומדים דרך סיפורים. הדרך הטובה ביותר לשתף ידע היא לאפשר לאנשים לעבוד יחד ולספר תוך כדי כך על עבודתם. לא תמיד אפשרי, אך בהחלט מבורך. יתר על כן, הרבה יותר קל לייצר קשר בין בעלי הידע, מאשר לבצע תהליך של Knowledge Capturing.


6. מקומה האמיתי של הטכנולוגיה הנו כאמצעי לייצוג הידע, לויזואליזציה שלו, להבניית הידע באופן הגיונו ומקובל. ישנה חשיבות גבוהה, לדעת פרוסאק, לכלים המייצגים מפות ידע. אין לתת לטכנולוגיה מקום מעבר לרמות אלו שהוזכרו. הסיבה להשקעה המרובה כל כך בטכנולוגיה בפועל, לטענת פרוסאק הנה ש- 70% מהמנכ"לים של חברות בארה"ב הנם בוגרי השכלה הנדסית/מחשובית. (פרוסאק היה בעבר מנכ"ל IBM, כך שאין לחשוד שהוא חושש/אינו מכיר עולם זה מ.ל.)


7. כשאין אמון אין ידע. בחברות פרטיות, כמו גם בתרבויות שונות, מידת התפתחות הידע תלויה ברמת האמון. כשהאמון נמוך, הידע והתפתחותו נמוכים אף הם. לדוגמא (בהכללה) רוסיה והודו מתאפיינות ברמת אמון נמוכה. השורה התחתונה, ואפילו מעבר לרמת הידע- נראית בהתאם.

בהחלט שיחה מרתקת. בהחלט דברים מעניינים.

פרוסאק שוקד בימים אלו על כתיבת ספר חדש העוסק בעלות ניהול הידע. עלות, לא בהיבט הטכנולוגי, אלא בהיבטי הניהול, המאמץ והזמן הכרוכים בנושא.

ונסכם בציטוט מפיו של פרוסאק על חשיבות ניהול הידע:

"How Do I know what I know if I don’t see it read?"

bottom of page