top of page
  • תמונת הסופר/תענת דרוקר

חיווי זמן קריאה משוער בדפי מאמר

עודכן: 4 בפבר׳ 2023


שעון

זמן קריאה

כשאנו גולשים באינטרנט, אנו נחשפים לכמות אדירה של מידע, ביניהם מאמרים וכתבות לתחומי העניין שלנו. לא תמיד יש לנו זמן להקליק על הקישור ולהתעכב בזמן הקריאה, אבל אם נדע מראש כמה זמן ייקח לנו לקרוא את התוכן, סביר להניח שהדבר יעודד אותנו להקליק על הקישור לקריאה מלאה.

מומלץ להציג את זמן הקריאה המשוער בראש העמוד, לצד תאריך פרסום המאמר.

הצגת זמן הקריאה נעשית בדפי תוכן, המציגים טקסט: מאמר, סיפור, כתבה, סקירת תוכן בנושא מסוים. אולם, אין צורך להציגו במידע מסוג: דפי תוכן ויזואליים של תמונות ואינפוגרפיקה, מצגות, דפי מוצר, ומסרים קצרים ותכופים בבלוגים וברשתות חברתיות, מכיוון שהמטרה בהם אמורה להציג לגולשים מסר מסוים הכולל התמקדות במוצר ובמכירה שלו.

במאמר זה, זמן הקריאה המשוער הינו 2 דקות.

איך מחשבים את זמן הקריאה?

מהירות הקריאה נמדדת בכמות מילים לפי דקה. מילים לדקה = Words per minute או בשם מקוצר WPM, הוא מדד של מילים שעובדו בדקה, המשמשות לעתים קרובות כמדידה למהירות ההקלדה או הקריאה.

זמן הקריאה הינו סובייקטיבי, הוא תלוי בסוג התוכן שקוראים. אם התוכן כולל ניתוח נתונים גרפיים ותמונות, ברור כי זמן הקריאה יהיה ארוך יותר. נתונים נוספים המשפיעים על זמן הקריאה, הם סוג וגודל הגופן, גיל הקוראים, סוג הקריאה: האם היא דרך מסך מחשב או דרך נייר, כמות הפסקאות בקריאה, כמות התווים לכל מילה: ישנם מילים שניתנות לקריאה במהירות ואחרות לוקחות יותר זמן. ולכן הגדרת מילה, היא בדרך כלל סטנדרטית באורך של 5 תווים.

על סמך מחקרים שנעשו בתחום זה, הקריאה בממוצע לבוגר, היא בין 200 ל-250 מילים בדקה.

חישוב משך זמן הקריאה הינה באמצעות ספירת כמות המילים במאמר ולאחר מכן חילוק למספר 200. אם התוצאה מציגה שניות, מומלץ לעגל למעלה או למטה את הספרות לדקה השלמה הקרובה ביותר כדי להקל על הקוראים.

הדרך המהירה יותר לשער את זמן הקריאה היא לאפשר לכלים דיגיטליים, הכוללים מחשבון לעשות זאת. דוגמה לאחד מהם, הוא Read-O-Meter - מחשבון חינם, זמין כאתר אינטרנט. הכלי מחשב את זמן הקריאה על בסיס ממוצע הקריאה של 200 מילים לדקה. מדביקים את הטקסט בתיבת החישוב ומקבלים חיווי זמן לפי דקות ושניות. את הנתון מוסיפים ידנית לראש המאמר. בתוכנות מסוימות, ישנם חישובים אוטומטיים להצגת זמן הקריאה המשוער של התוכן באמצעות קוד סקריפט (כמו HTML, JavaScript ועוד).

מתי החלה המגמה להצגת זמן הקריאה ברשת?

באפריל 2009, העיתונאי מארק ארמסטרונג החל להשתמש ברשת הטוויטר (Twitter) בתגית #longreads (=קריאה ארוכת טווח). הוא רצה דרך שאנשים ימצאו דרך להמליץ על סיפורים ארוכי טווח "באורך של מגזין" באופן מקוון. התגית הזאת הפכה לאתר, בשם: Long-reads ובו רק מאמרים וסיפורים שאורכם עולה על 1,500 מילים. באתר זה הופעלה תכונה של חיווי של זמן קריאה, כולל ספירת מילים לכל מאמר.

בנובמבר 2011, חברת אמזון (=Amazon) הוסיפה את התכונה של חיווי זמן קריאה במכשיר הנייד שלה לקריאת ספרים אלקטרוניים אך בפועל הפעילה ופרסמה תכונה זו רק לאחר שנה, באוקטובר 2012, במכשיר חדיש יותר.

באוקטובר 2013, כאשר פלטפורמת הבלוגים ברשת האינטרנט נפתחה לכולם, ביוזמת אוואן וויליאמס, מנכ"ל טוויטר לשעבר, זמני הקריאה המשוערים הפכו להיות חלק מתרבות הקריאה ברשת.

לסיכום, הצגת חיווי לזמן הקריאה המשוער תורמת לחוויית המשתמש ומגדילה את המעורבות שלנו, כגולשים ברשת, בכך שאנו בוחרים מה לקרוא לפי כמות הזמן שיש לנו.

Comments


bottom of page