פעילותי הביאה אותי להתוודע לעשרות ארגונים, מנהלים ומנהלי ידע, כמו כן דברתי על ניהול ידע בעשרות הזדמנויות כשמדברים על ניהול ידע, מדברים בעצם, קודם כל על "ניהול", ואחר כך על "ידע". השלב הראשון בתהליך בדרך אל ארגון לומד ומנהל ידע הוא הכנת "תכנית ניהול ידע ולמידה ארגונית". מנהל ידע מדווח ישירות לקברניט הארגון. כך יעיל, כך נכון וכך גם נעשה ברוב הארגונים שממנים מנהל ידע. שלב שלישי – שגרה - "ארגון לומד ומנהל ידע" במצב זה, "הסתיימה" התכנית לניהול ידע בארגון, והארגון כרגע נמצא

שנים, כאנשי ניהול ידע, למדנו לעשות בידול בינינו ל"בינם"- כל אנשי ה- Data. שיננו לכל דורש את פירמידת הנתונים-מידע-ידע, ויש הגדילו לעשות, והוסיפו ביניים בורקות גם את החכמה, דובדבן מדעי הנתונים, Data Science, כמו ניהול ידע, הוא תחום אינטר-דיציפלינרי. הוא כולל שיטות מדעיות, תהליכי עבודה, אלגוריתמים וכלים ממוחשבים, שמטרתם לחלץ ידע ותובנות מנתונים. ידע.

כנס ניהול ידע של הפורום הישראלי מתחיל- והפעם באופן וירטואלי. נחזור חזרה אחורה בזמן. היה שיתוף ידע בהרצאות יותר מתמיד; אנשים דיברו תוך כדי בצ'אט, ובסוף גם שאלו שאלות בקול, והוסיפו משובים ועד אז- שימו מסכה, ושתפו ידע, בכל דרך שאפשר. אני הולכת לישון היום מרוצה.

קורס ניהול ידע ובינה מלאכותית של KMGN. אנחנו מתקרבים להרצאות האחרונות בקורס. לא לדבר במונחים של בינה מלאכותית או של ניהול ידע. התחלתי להסביר לו את הצעדים הראשונים על פיהם יש לפעול (שלבי הנדסת הידע- knowledge engineering), תוך כדי שימוש במונחים של ידע ונתונים. בסוף היום, לנו כמנהלי ידע, יש כל כך הרבה מה להציע כאן.

בעידן שבו ידע נחשב למשאב אסטרטגי מרכזי בארגונים, קבלת החלטות נכונה לגבי תשתיות ניהול הידע (Knowledge לרכז את כל הידע במערכת אחת מותאמת לכלל הארגון, או שעדיף להפריד בין מערכת ייעודית לנציגים לבין פורטל ידע חלופה 1: מערכת ידע אחודה לכלל הארגון יתרונות גישה אחידה לחיפוש וניווט ידע : משתמש אחד יכול למצוא ידע ניהול הרשאות מורכב: לא כל ידע צריך להיות חשוף לכל עובד. חלופה 3: פתרון היברידי: פורטל ידע משולב בין שתי הגישות קיים פתרון היברידי - מערכת ידע מרכזית עם התאמה

קורס ניהול ידע ובינה מלאכותית. 20/07- מפגש 16. ד״ר ארט מוריי דן באתגרים וסיכונים טיפוסיים של פרויקטי בינה מלאכותית תוך הצעת כיווני פעולה בהם ניהול ידע יודע ורגיל לטפל בבעיות שכאלו (בהתאמה): ניהול ידע מסייע לצמצום המבוכה בשילוב תהליכי שיפוט אנושי והסקה ידע יכול להציע את אותם ״פירורי לחם״ המקשרים בין נתונים שאנו רואים למקור משם הגיעו; וניהול ידע מסייע, ניהול ידע מציע הרבה יותר. ושוב אני מודה למזלי שאני פועלת בתחום כל כך עשיר, מאפשר ובעל ערך :)

כשאומרים AGILE אומרים כמה דברים: פתרון מהיר, שהלקוח יהיה שבע רצון, ותוך שיתופיות גבוהה. אם מסתכלים על רשימת תכונות אלו- הרי רצינו אותן תמיד, גם לפני שתפיסת ה AGILE הפכה לטרנד, אז מה בעצם חדש פה? מה אנחנו מציעים שיכול לבצע שינוי משמעותי בקצב הבאת הפתרונות, ברמת שביעות רצון הלקוח ולמה השיתופיות קשורה ישירות לשני אלו? שורשי התפיסה המקובלת כל כך היום, החלו להתפתח ב 2001, בעולם פיתוח התוכנה. עולם זה שחווה השקעות גדולות, ועם זאת כמעט תמיד איחורים בלו"ז, עלויות גבוהות מהצפוי, ואי התאמות בין חלומו של הלקוח למציאות, נדרש ניעור. ותפיסת ה- AGILE הציעה מענה. עיקריה של התפיסה מתאימים לכל פרויקט, ולא רק לפרויקטי מחשוב. יישום שלהם יכול בהחלט להיות רלוונטי לעולם ניהול הידע, הסובל גם הוא, מסיבות אחרות, מפרויקטים שלוקח זמן עד שמניבים תוצאות ותועלת, ובדרך, מהרבה לקוחות מתעייפים. כמעט 20 שנה אחרי פיתוח התפיסה, וכמובן שיש יותר מדרך אחת לתאר את יישומה. ובכל זאת, הנה עיקריה: הכי הכי הכי חשוב- שהלקוח מולך יהיה מרוצה. מה יגרום לו להיות מרוצה? ערך, הנותן מענה לבעיה שעכשיו כואבת לו ואולי אפילו יותר, ביחס לשאר הבעיות אותן חווה; מענה מהיר, בלי לחכות תקופה ארוכה עד שיחייך. עד כאן- טריוויאלי. שאלת מיליון הדולר היא איך? וכאן מוצעות שיטות עבודה המסייעות לנו לייצר את שביעות הרצון והמהירות: מסתכלים על האדם שמאחורי הלקוח; מה חשוב לו; מה יסייע לו. לא מפסיקים לחשוב ארגון, אך משלבים את המי עם המה. שואלים בכל רגע נתון, מה הדבר הכי קטן שהכי יעזור כרגע. היות וקטן- מגיעים לתוצאה מהר. לעיתים, במקביל לפיתוח מענה טכנולוגי, נותנים כבר מענה בסיסי, אולי אפילו "ידני" המספק את התוכן ללא היופי, עד שיהיה פתרון מתוחכם. מפרקים בקשות קטנות למרכיביהם, ומטפלים כל פעם רק בחלק. לא מתרגשים מבקשות שינוי; גם לא בשלב מתקדם. היות ומדובר בנתחים קטנים, הרי שהלקוחות פחות משנים את דעתם. ואפילו עם כן, היות וכל הנתח קטן מלכתחילה, אפילו אם חוזרים לראשיתו, לא הפסדנו הרבה. במקום לדבר עם כל בעל תפקיד בנפרד, משתדלים לדבר ביחד. (כמעט) כל יום. החיבור מקטין קצרים, ומאפשר לראות תמונה כוללת יותר ולחוות פחות בעיות שנובעות מהאינטגרציה. ממחישים; מציירים ומשרטטים את תמונת הפתרון. זו הזדמנות להערכה האם זה אכן הדבר הרצוי; מנסים לבנות פתרון חלקי. מתנסים. ושוב מרגישים. מעירים. מבקשים משוב, משפרים. וחוזר חלילה. ואפשר לדבר על עוד כלים ושיטות איך לתת ללקוח יותר. אך בעיניי- יש כלי אחד, שהוא המשמעותי ביותר: חושבים על פשטות, ועל מה שהכי חשוב, ולגבי כל השאר- לומדים להציע פחות. בכל פעם מחדש, לא שואלים רק מה כן ייכלל, אלא גם מה לא ייכלל; מוותרים על דברים אמתיים. פחות. זה המפתח. וכשמצליחים להפנים את הרעיון, להאמין בו, ולהטמיע אותו בשטח- מצליחים לעבוד AGILE ולהגיע הרבה יותר רחוק. לסיכום: זה לא- The More the Merrier. זה- More is Less and Less is More.

בתור מנהל ידע ארגוני אני זוכה להיות נוכח בצומת מרכזית ואסטרטגית בארגון שבו אני עובד. מתוקף כך, האחריות שלי כמנהל ידע ארגוני הינה מאד משמעותית לי, ונראה שגם לארגון: אני רואה את הידע הארגוני כמנהל ידע ארגוני אני שותף להובלת שינוי ארגוני, קידום אסטרטגיה ומתודולוגיה לניהול הידע הארגוני, ותמיכה כמו כן, כחלק בלתי נפרד מתפקידי כמנהל ידע, אני זוכה ללמוד ולהתחדש, ליצור ולהתפתח - הן ברמה האישית והן הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע ואני למדתי לסמוך על עצמי מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?

קהילות ידע, המוכרים גם בשם קהילות מומחים או Communities of Practice , הנן קבוצות של אנשים להם ידע משותף הצורך בשיתוף ידע ברור. מכאן, מביא ליצירת ידע חדש- New Use ולמינוף הצמיחה. קהילת ידע וירטואלית יכולה להבנות על פלטפורמות רבות, הבולטת ביניהן- הפורטל הארגוני. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: כלכלת מתנות ניהול ידע כדרך חיים ניהול ידע, סיכום ביניים

כחלק מהטרנספורמציה בתחום זה, הוגדר תפקיד חדש בארגונים – (CDO Chief Digital Officer ), שאמון על הטמעת ידע מקצועי וארגוני באופן יעיל באמצעות שימוש בכלים דיגיטליים מובילים, כגון שימוש בסרטוני ידע, מצגות ומסמכים חושבים שגם אצלכם בארגון צריך לקדם חדשנות ולעשות יותר שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים?

"תוכנות ושירותי ניהול ידע מאמצים גישה טכנולוגית חדשנית ורעננה. באתר kmworld.com כאן ) המאמר מציג את הרשימה העדכנית של החברות החשובות בתחום המוצרים והשירותים לניהול ידע

לפני כחמש שנים כשהתחלנו פרוייקטים בניהול ידע, אף אחד לא ידע מה זה. כאשר מתחילים פרוייקט ניהול ידע בארגון, נקודת המוצא אינה דף ריק. אין להתבלבל- בד"כ לא מדובר בניהול ידע לשמו. אנו מבחינים בשלוש רמות של ידע בארגון: קיום ידע: זהו ה- Driver המניע אותנו לניהולו של הידע הפנים ארגוני שיתוף ידע: פעילויות של העברת ידע בין אנשים, עם ובלי טכנולוגיות.