ניהול ידע לא נחשב אף פעם כתחום שקל ליישם. אני מניחה שזו הבנה משותפת של כולנו העוסקים בתחום מרתק זה. ובכל זאת, אם כבר יש לארגון תכנית ניהול ידע עשירה, ההתקדמות וההמשך ליישום התקן, אינם כה מורכבים, ויכולים למה שמנהל ידע ירצו לאמץ את התקן שאלנו את עצמנו. הסיבות יכולות להשתנות. מנהלי ידע מבינים שיישום התקן יכול לעזור להם במסע ניהול הידע בארגון. יתר על כן, התקן דורש שיפור מתמיד של ניהול הידע, ולכן דוחף למצוינות בניהול ידע.

ידע הנו אחד הנכסים העיקריים המניעים כיום כל ארגון. ניהול ידע, הנו תהליך אליו הארגון חותר, אך מדובר בתהליך ארוך, רחב, שאינו מקיף ואינו יכול להקיף את כל תחומי ובבניית מאגרי ידע בתחומים הקריטיים בלבד. רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: העברת ידע על זיכרון אנושי וארגוני ראיונות עזיבה ככלי לשימור ידע בארגון

שם המשחק הוא הטמעה תהליך שיפור מנהלת מידע אינו זבנג וגמרנו. יש MIKI לכולם לתהליך שיפור מנהלת מידע יכולות להיות מטרות נוספות. לסיכום תהליך שיפור מנהלת מידע הוא תהליך מורכב ומאתגר. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: מדידה והערכה במנהלות ידע אתגרים בניהול מנהלת מידע מבוזרת ניצול משאבים קיימים בארגון כמנוף לפתרונות חדשים לניהול ידע

בעידן של הצפת ידע, פיתוח מהיר של אפליקציות וחוכמת המונים, ניהול הידע בעיניי, נשאר בתוך המסגרות המסורתיות אני רוצה להציע גישה חדשה לניהול ידע (פנימי וחיצוני) – מ"מ . ניהול ידע רספונסיבי מנחה וממקד את המשתמש בתהליך החיפוש , ומציג לו פריטי ידע קטנים מאוד, שנשלפים מתוך –ניהול ידע יישומי הוא הפיכת הידע לפונקציונאלי (=מעניין). ידע יישומי, חוסך זמן (=מהיר) שמושקע בקריאה והבנה של הסברים, ומונע טעויות אנוש של הבנה.

אז נכון שזה נחמד וכיף לפנטז, אך היום לא נדבר על אפייה בתבניות, אלא על ניהול ידע בעזרת תבניות תוכן. אילו תבניות פופולאריות כיום בניהול ידע? על כל השאלות אילו, אנסה לענות במאמר זה. בניהול ידע אינפורמטיבי, השימוש בתבניות תוכן מאפשר למשתמש זמינות, יכולת התמצאות ונגישות גבוהה, המקצרת הנציג עובד מול מערכת ניהול ידע פנימית, בה הוא עורך חיפוש למציאת תשובות בהתאם לשאלות שנשאל ע"י הלקוח. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: טקסונומיה ניהול ידע בחיינו עקרונות הנגישות

הטמעת תהליך ניהול ידע גוררת אחריה פעמים רבות שינוי בתהליכי העבודה, בהרגלי ‏העבודה ואף בהגדרות התפקידים מוטיבציה לקבלה ולשימוש בידע: ‏ המוטיבציה לקבל ידע ולהשתמש בו, ברמת העובד, המנהל או היחידה, מושפעת לא יכולת לקבל ידע ולעשות בו שימוש: ‏ היכולת לקבל ידע, לעבד אותו ולעשות בו שימוש תלויים במידה רבה בפערי הידע או בהיעדר קיומו של ידע ‏קודם המעצב את הפילטרים באמצעותם מבדיל הארגון בין ידע חשוב יותר לידע חשוב פחות כאשר מבצעים פעולות לאיתור פערי ידע לצורך בירור הצורך בשיתוף בידע ‏‏(באיזה ידע יש לשתף), יש לנסות ולמפות

הארגון רכש או הקים מערכת מידע / ניהול ידע חדשה, יעילה, מודרנית וחדשנית, העתידה לקדם את מטרותיו ואת הצלחתו כיצד אנו הופכים את השימוש במערכת מידע / ניהול ידע החדשה לחלק מהתרבות הארגונית? במה כדאי לארגון להשקיע את המשאבים: שיווק, הדרכה או הטמעה של מערכת מידע / ניהול ידע בארגון? יתרונות ההדרכה למשתמשים על מערכת מידע / ניהול ידע לארגון: העברת ידע מקצועי על ידי מומחה (מדריך), במסגרת הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ו Switch - סיכום ספר איך מתניעים פעילות ניהול ידע בארגון?

טיפים לאנליסטים/יועצי ניהול ידע לפני איסוף הדרישות: הדבר החשוב ביותר הוא להקשיב לדבריו של המשתמש העסקי ידע וכישורים נדרשים לאיסוף דרישות לפרויקט KM/BI: הדרישה היא לאנליסטים/יועצים שיודעים לשאול את השאלות לסיכום, ניתן לומר שפרויקטים בתחום הבינה העסקית(BI) וניהול ידע (KM) הם מורכבים כבר משלב איסוף הדרישות אשר מצריך ידע נרחב ולכן הדגש הוא על בחירת האנליסטים /יועצי ניהול ידע שיודעים לשאול את השאלות הנכונות ידע) או ניתוח המידע (בינה עסקית) ולכן לעיתים קשה להצדיק את הערך העסקי האולטימטיבי למן ההתחלה.

איזו מערכת טכנולוגית לניהול ידע כדאי לי לרכוש לארגון שלי? השוק, כידוע, רווי במערכות, פלטפורמות, כלים, בתי תוכנה, אפליקציות – המתמחים בניהול ידע וניהול מסמכים – אולי נשאל: מה צריך לבחון לפני רכש מערכת לניהול ידע? (צרכים, קהלי ידע, סוגי תוכן) גודל הארגון, קיום תשתיות מתאימות (שרתים, עמדות) מאפיינים ספציפיים של הארגון רוצה ללמוד עוד על טכנולוגיות ניהול ידע?

החלק האינטואיטיבי ולהגדיל את החלק המבוסס על מדדים, ללא צורך בתהליך ארוך וללא התחושה של "טביעה בים של ידע ", על ידי שימוש במדדים חכמים. כיום, ארגונים אינם מסתפקים רק בשימוש במדד המסורתי (ROI) שכן אלמנטים כמו שיתוף, חדשנות, ניהול ידע, שינויים בפתרונות שיתוף ידע) יסייע לנו בהערכת מדד ה- VOI, כך שעל אף שמדובר בהערכה אינטואיטיבית, היא תבוסס על הצורך בשימוש במדדים אובייקטיביים עשוי ליצור שימוש יתר בנתונים ותלות בטכנולוגיה, המתבטאים לעיתים בהסרת

ארגונים משקיעים משאבים בתחום הבינה העסקית,אך למרות הפוטנציאל העצום שיכול לשפר את קבלת ההחלטות והשגת יעדים עסקיים,נראה שרק מעטים מצליחים להפיק את הערך המוסף מהמידע והנתונים שמערכות BI מספקות להם. בכתבה זו אגע בשני עקרונות היכולים לסייע בהפקת יותר ערך מפתרונות ה BI. עקרון התוכן: תיאור המצב: אנו מתפתים להציג כל נתון שאפשר. העיקרון המוצע: פחות זה יותר. חשוב מאוד להגדיר את המדדים אשר יסייעו לנו לנהל את הצוות/פעילות בצורה הטובה יותר. ייתכן ותחשבו שזה טריוויאלי, אך בדיוק מהסיבה הזו רבים מאיתנו לא משקיעים בכך מספיק מחשבה. יש להחליט אילו מדדים הם החשובים והמשפיעים על קבלת ההחלטות,והיכן באמת הם יכולים לשפר את ההתנהלות העתידית. עלינו להחליט מה נכון לנהל ולדעת לגבי מדדים אלו: יש להגדיר מה חשוב יותר להבנה מתוך הנתונים: המגמה או הערך המדויק? יש לקבוע האם חשוב לראות את השינוי אל מול העבר או אל מול היעד. יש לנתח האם נדרש מידע מקובץ/ממוין או דווקא נתונים פרטניים הם המשמעותיים בכדי לתת את הסקירה הטובה ביותר על המצב. אלו יקבעו את הנתונים שנכון וחשוב ביותר להציג. עקרון ההנגשה: תיאור מצב: לרוב, כאשר מדובר ביצירת דוחות BI אנו מדברים על טבלאות וגרפים מורכבים ועמוסים במידע. המשתמש אשר אמור לקרוא את הנתונים ולקבל החלטות, עלול ללכת לאיבוד,לבזבז זמן רב בפענוח ולעיתים לפספס את מה שחשוב שיידע. חלקם הגדול של כלי ה- BI מפתים אותנו להשתמש ביישומי עיצוב ואנימציה למיניהם, אשר משפרים את נראות המצגות/הדוחות אך מסיחים את דעת הקורא. העיקרון המוצע: הנגשה מוכוונת פשטות. כמו בעולם ניהול הידע, גם בבינה עסקית, נושא התצוגה והנגשת המידע בצורה נכונה, הינן גורם קריטי להצלחה הרצויה במשימה, במיוחד כאשר מדובר במידע מורכב. ברגע שנבין כיצד הנתונים עשויים לשמש אותנו, נהיה במצב אידיאלי לתכנן את תצוגת המדדים בצורה נכונה וברורה ככל הניתן. להלן שתי דוגמאות לגרפים הנפוצים ביותר לשימוש : תרשימי קו/בר הם התרשימים הטובים והמקובלים ביותר להציג את רוב סוגי הנתונים: תרשימי קו טובים יותר להצגת המגמות לאורך זמן, תרשימי בר מתאימים יותר להשוואות בין הקטגוריות. להרחבה בנושא התרשימים לחץ כאן. לסכם את הנאמר במשפט אחד: מעט ופשוט הם שיוצרים את הערך המוסף; חשוב מאוד לנתח ולתכנן היטב את הנתונים ואת תצוגת הדו"חות, ואותם להציג בצורה פשוטה ונוחה לעין. רוצה ללמוד עוד על ארגון תכנים והנגשה? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אינטרנט של הדברים ו Too Big To Know - סיכום ספר ו Killer WEB Content - סיכום ספר

תומכות ניהול השינוי יישומי פיילוט מדידת ROI מקרים מיוחדים: אסטרטגיית גרילה אסטרטגיית שימור ידע סיום- ארגוני שימור ידע העברת ידע בין אנשים שיתוף ושיתופיות ניהול מומחיות וניסיון חדשנות- לרבות חדשנות פתוחה דוגמאות לפתרונות ניהול ידע: ידע התומך בלקוחות (משולבCRM), ידע שיווקי, ידע על המוצרים. דוגמאות לפתרונות ניהול ידע: רכישת ידע, פיתוח ידע, הקטנת זמן פיתוח מוצרים. בארגונים בהם יש עובדים רבים יחסית בגיל גבוה, תוצע פעילות הקשורה לשימור ידע באחד מהכיוונים לעיל.