הגורמים הדינמיים והרגשיים המשמעותיים להצלחתה של קבוצה לפיתוח ידע

מהי קבוצה? מה התנאים ההכרחיים לקיומה ולהצלחתה? ומה מייחד קבוצה לפיתוח ידע אל מול הגדרות אלו? המאמר הבא ידון וינסה לשפוך אור על הנושא.

לקבוצה יש הגדרות רבות, אך זיו ובהרב (2001) מנסים לאגד מתוכן את המרכזיות:

• "יחסי גומלין לאורך זמן עם אנשים קבועים, שמטרה משותפת מאחדת אותם"...

• שלמות דינמית המבוססת על תלות הדדית

• הקבוצה היא יותר מסך כל מרכיביה

• בני אדם המקיימים תקשורת בפרק זמן מסויים, כך שכל אחד מהם מסוגל לבוא במגע ישיר, פנים אל פנים, עם כל האחרים

גם קרטרייט וזנדר (1968) תולים את קיומה המוצלח של קבוצה בקיום אחים מבין המאפיינים הבאים:

• פעילות גומלין תכופה

• הגדרה עצמית של המשתתפים כחברים בקבוצה

• הגדרה על ידי אחרים כחברים בקבוצה

• נורמות משותפות

• אינטרסים משותפים

• הזדהות עם האחרים

• תחושה שהקבוצה נותנת תמורה

• חתירה למטרה משותפת

• תפיסה של ייחודיות

• פעולה מאפיינת כלפי הסביבה

קבוצה לפיתוח ידע עונה כמובן לתנאים אלו. קבוצה שכזו, הנה הטרוגנית ככל הניתן, מכילה חברי ארגון מתחומים שונים, הנפגשים אחת למספר שבועות, במועדים שנקבעו מראש, כדי לזהות מהו הידע החיוני לארגון, כדי לפתח אותו ולהנגיש אותו בצורה הנכונה ביותר. קריאת ההגדרות התיאורטיות גם מבהירה דילמות שעולות לעיתים עם תכנונה של קבוצה לפיתוח ידע, קבוצה לקביעת מדיניות או תורה מקצועית;

כן! חיוני לרווח בין המפגשים, ולא לקיים מרתון של שלשה ימים במקומם, על מנת לאפשר יחסי גומלים ותהליך לאורך זמן. התהליך הזה המאפשר חשיבה לעומק, שקילת אפשרויות שונות והתפתחות החשיבה.

כן! חשוב להקדיש זמן להבנת הקשר בין העשייה השונה של החברים על מנת להבין ולזהות את האופן בו עשייה זו קשורה ומשפיעה זה על זה.

לא! הזמנה של חברים מזדמנים אינה בהכרח מעניינת או מרעננת. הקבוצה משלמת מחיר על העדר הקביעות ביחסים. ולעומת זאת, נוכחות קבועה ורציפה מחזקת את התקדמותה של הקבוצה בדרך אל השגת מטרותיה.

כן! על מנת שתוצר הידע יהיה משמעותי ומקצועי, חיוני שהקבוצה תהיה חשובה בעיני חבריה, שהם יתגאו לתאר את עצמם כחברים בה, ושיראו את התוצר שכתבו כייחודי בנוף הארגוני וכבעל תרומה שלא ניתנה בעבר.

לסיכום, על אף שקבוצה לפיתוח ידע אינה קבוצה שהדינמיקה ופיתוח היחסים הם מטרותיה הגלויות, היחסים הללו מתקיימים בה בהחלט ומשפיעים באופן סמוי על התפתחותה והצלחותיה. מנחה שער לתנאים הנדרשים, ידע לטפל בהם ולקדם אותם לצד קידום השיח המקצועי, הכתיבה הבהירה, המבנה והתבניות הנדרשים וההנגשה המתאימה. דינמיקה ויחסים אינם מילה גסה גם בקבוצות לפיתוח ידע, אלא שורשים משמעותיים המאפשרים הצלחה במשימה ועמידה ביעדים שהציב לעצמו הארגון.

ביבליוגרפיה: זיו וברהב, 2001, מסע קבוצתי. יאלום, 2006, טיפול קבוצתי, תיאוריה ומעשה.