שילוב אומנות בתהליכי ניהול ידע מאפשר ביטוי יצירתי, אבחון צרכים ופיתוח פתרונות ארגוניים בדרך חווייתית ומשתפת. שימוש בכלים חזותיים, כתיבה יוצרת ודרמה מחזק שיח קבוצתי, מעודד חשיבה מחוץ לקופסה, ותורם לגיבוש תובנות, שיטות עבודה וידע יישומי בר־קיימא. אמנות, היא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן. ביצירת אמנות באים לידי ביטוי רגשות, כישרונות, דעות, ותפיסות ייחודיות של מצבים ומציאוי

רוהיט פנדה, מנכ"ל Habitat, מותג ריהוט ביתי מוכר בכל העולם, שם נרדף לחדשנות, הכריז עוד בדצמבר 2020, "עתיד הלמידה הוא יצירה משותפת". ואכן כך אני מאמינה בכל מאודי. עבור מצטרפים חדשים לתחום, למידה מסורתית - קליטת הידע שנצבר לפני זמנם - היא החשובה ביותר. אחרי הכל אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. זו הליבה של מה שעושות מחלקות הדרכה מסורתיות: מומחים ותיקים מלמדים את המצטרפים החדשים דרך קורסים בו הם מעבירים להם ידע, בין אם הם בתוך אותו ארגון או שמקורם במקומות אחרים. העיקרון נשאר זהה. עם

מהי קבוצה? מה התנאים ההכרחיים לקיומה ולהצלחתה? ומה מייחד קבוצה לפיתוח ידע אל מול הגדרות אלו? המאמר הבא ידון וינסה לשפוך אור על הנושא. לקבוצה יש הגדרות רבות, אך זיו ובהרב (2001) מנסים לאגד מתוכן את המרכזיות: "יחסי גומלין לאורך זמן עם אנשים קבועים, שמטרה משותפת מאחדת אותם"... שלמות דינמית המבוססת על תלות הדדית הקבוצה היא יותר מסך כל מרכיביה בני אדם המקיימים תקשורת בפרק זמן מסויים, כך שכל אחד מהם מסוגל לבוא במגע ישיר, פנים אל פנים, עם כל האחרים גם קרטרייט וזנדר (1968) תולים את

לפני שנים, ליוויתי קבוצה שעסקה בבריונות בקרב בני נוער ובמיגור התופעה. הנושא היה בדמם של כל המשתתפים: אנשי חינוך ותיקים, מעורבים ומקצועיים. כולם בוגרים המלווים נוער מתבגר, בעלי ניסיון ומודעים למחיר האישי והחברתי הקשה שמביאה בריונות. במפגש השני של הקבוצה התחלתי לשים לב להתנהגות לא שגרתית. גילויי טינה, הקנטות והקטנת ערך – חלקם כלפי המנחה וחלקם כלפי משתתפים אחרים בקבוצה. התחלתי לשים לב כי שני חברי קבוצה לוקחים על עצמם תפקיד אקטיבי לכאורה, אך בפועל אינם מאפשרים לחברים אחרים לפצות

הצורך אומנה הינה סידור לא טריוויאלי. המדינה מחליטה להוציא ילד מבית הוריו ולהשים אותו, באופן זמני (שיכול להימשך מספר שנים) בבית אחר, במשפחה אחרת. הסידור עוד פחות טריוויאלי, היות, ובניגוד לאימוץ, שם יש לילד "הורים" חדשים, כאן הילד ממשיך, בהיותו בבית אחר, להיות בקשר עם הוריו שילדו אותו. בשנת 2001, החליטה מדינת ישראל להפריט את שירותי האומנה. בשנת 2004, שלוש שנים לאחר יישום התהליך וייצובו, בוצע מחקר לבחינת מצב האומנה (כורזים וליבוביץ', 2014). בצד ההצלחה העצומה שיצרה ההפרטה (הקטנת

מנחת קבוצות נכנסת אופטימית אל חדר דיונים מואר ומלא באנשים מוכרים. זוהי הפגישה השמינית מתוך תשע של הקבוצה, והמנחה מלאת בטחון בתהליך המתרחש בחדר. המפגש הקודם הסתיים בתחושת התקדמות טובה של העבודה וגאווה בנעשה. החברים עבדו בקבוצות קטנות על יצירת כלי עבודה חדשים ולאחר מכן תיקפו את הנעשה בעבודה משותפת במליאה. רבים מהחברים המשיכו להגיב גם במייל על התוצר והביעו מעורבות גבוהה בעבודה. אבל היום משהו אחר. הרוח השתנתה... החברים יושבים שקטים. המנחה שמביטה סביב, מבינה פתאום כי שני חברים משמ

חמישה חברים נכנסים למסעדה.. ומתלבטים מה כדאי להזמין. לא, זו לא התחלה של בדיחה. מצב מוכר, לא? המלצר עובר בסבב בין הנוכחים וכל אחד בתורו...

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי שעת בוקר מאוחרת בבניין משרדים במרכז הארץ. קבוצה של זרים מתכנסת לראשונה בחשש למפגש עבודה ראשון של קבוצה לפיתוח ידע. המשימה שהוגדרה במכתב ההזמנה נראית להם גדולה ועמומה: פיתוח ידע חדש לטובת הארגון בתחום עבודה רוחבי המשותף למוזמנים. אף אחד לא אומר זאת מפורשות, אבל מבט העיניים מגלה את החשש: איך מתחילים? האם אני מחזיק בידע שיכול לתרום לנושא (האם אהיה משמעותי כאן)? האם נעמוד במשימה? ועכשיו, קיפצו איתנו קדימה תשעה חודשים בזמן.... אותה שעת בוקר, ואותו בניי

נכתב בשיתוף עם נגה צ׳פמן קבוצות לפיתוח ידע חדש בארגונים: "לדעת מה אני לא יודע- ומכאן לגדול ולצמוח" ארגונים המודעים לחשיבות ניהול הידע לקידום הצלחה עסקית, משקיעים מאמצים ומשאבים בהתאמה, שימור והנגשה של ידע לקהלי יעד של עובדים רלוונטיים. פעילות זו מקבלת בשנים האחרונות מודעות גוברת והולכת. אולם בד בבד, הולך וצובר נפח ותהודה תחום נוסף המזוהה עם ניהול הידע: זיהוי "בורות ידע" ו"פערי ידע" בארגון, ובהתאם, פיתוח של ידע חיוני תומך תהליכי עבודה. החידוש המרגש בעבודה זו הוא השימוש בטכניקה

הפגישה האישית הראשונה שלי בכנס היתה עם Dave Snowden. Snowden היה שנים ממובילי האסכולה שידע לא ניתן לנהל; Snowden, בשנים האחרונות, הינו...

השורה התחתונה במספרים: נוכחים: כ- 700 איש כנס ניהול ידע ובצידו שני תת-כנסים טכנולוגיים (חיפוש, Sharepoint) תערוכה: כ- 15 מציגים, רובם...

פורסם בכתב העת "למידה והדרכה" נובמבר 2010. מי מאיתנו אינו רוצה להצליח בתפקידו? מי מאיתנו אינו רוצה להצטיין? שאיפת ההצלחה והמצוינות משותפת גם לנו כפרטים, וגם לארגון כמכלול. כל אחד רוצה כאדם להצטיין, להיות מוערך ולחוות את הסיפוק הנלווה להצלחה. הארגונים, מחפשים אף הם את ההצטיינות כדרך המסייעת להם בהשגת יעדיהם הכספיים, הערכיים או האחרים. ובכל זאת, לא קל להגיע לפסגה. אנו יודעים להמשיך לנהוג כפי שנהגנו אתמול, אך קשה לעצור, לנתח וללמוד כיצד יש לשפר את העשייה כדי לבצע את תפקידנו טוב

נכתב בשיתוף עם: שלוה ליבוביץ׳, מנהלת ענף שירותי האומנה, שרות ילד ונוער במשרד הרווחה ענף האומנה המנוהל במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הוא ענף מעניין וייחודי. הוא עוסק באמנות העדינה של שילוב משפחה אומנת עם ילד נזקק, הממשיך להיות בקשר כל העת עם משפחתו הביולוגית. העוסקים באומנה נדרשים לרגישות גבוהה ומקצועיות יתרה, כדי לבצע את ההתאמה הנכונה, ההכוונה המיטבית, התמיכה והליווי המיטביים, וכדי להיות ערים לאיתותים היכולים להעיד על מצוקה וסיכון לסיום לא מתוכנן של הסידור. הענף מורכב מאנש