הנושאים העיקריים שהוצגו במהלך הכנס היו: ניהול תכנים – הבניית ידע לא מובנה באמצעות טקסונומיות ומפות ידע שימוש ב web services – תשתית מרכזית ליישומי ניהול ידע שונים. נושאים נוספים כללו: בניית מתודולוגיות ומדריכים (best practices) "דפי זהב ארגוני" שימור ידע והעברתו בין בחלק מן הקהילות רצוי לשאוף לעלות מרמה של שיתוף ידע בלבד למדרגה של שיפור יכולות או בניית יכולות חדשות הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: צומת ידע הנדסה שיתופית קהילת ידע - מעגלי שותפים

ומתחילים לחשוב שכבר לא צריך ניהול ידע. ולא צודקים. ומידע אינסופיים, או לפחות, גדולים מאד בהיקפם, ואיתור תבניות (תוך כדי למידה ושיפור) המבוססים על אלו, תוך שימוש ניהול ידע, בין אם כמאגר תובנות, שיתוף תוצרי ניתוחים ופעילויות, פורום מומחים / עמיתים ועוד, יכולים להוות ניהול ידע הוא חלק מהמשוואה המצטרף לשני אלו, כדי יחד ליצר מענה מצוין.

עודף מספרים מבהיל, מלחיץ, ובדרך כלל, למרות שאמור לתמוך ככלי עזר לקבלת החלטות- עושה בדיוק את ההיפך. טיפ שאני יכולה להציע בהקשר זה, היא לשנות את השאלה שאנו מעמידים לנגד עינינו בבחירת הנתונים בהם נעשה שימוש לא אומר שתמיד קל להפעיל שני כללים אלו- הגבלת כמות הנתונים בהם עושים שימוש, והשקעה בדרך הנגשתם.

כלל זה נראה פשוט, אך אין כמעט מערכת ידע שלא נופלת במלכודת זו, מי יותר מי פחות. מוכוונות 2 על מערכת הידע להיות מכוונת משתמש ולא מוכוונת ספק הידע; בעיה נפוצה של מערכות ניהול ידע היא ידע שמסודר באופן שאיננו נוח לשימוש הוא ידע שלא ייעשה בו שימוש. לסיכום: הדגש בבניית מערכת ידע הוא על צורכי המשתמש, כשעל המערכת להבנות סביבו ועפ"י צרכיו. כתבות שאולי יעניינו אותך: מנועי חיפוש פורטל ארגוני - המיתוסים ארכיטקטורה של פתרונות טכנולוגיים לניהול ידע

שיישומי הפורטל הארגוני מנסים להתמודד איתם הינה יצירת תהליך שיטתית שנתמך על ידי הטכנולוגיה ליישום ניהול ידע במסגרת ניהול הידע אנחנו מנסים להגביר את רמת שיתוף הפעולה בין עובדי הארגון ולייצר רמת שיתוף ידע גדולה רק בצורה זאת ניתן לקבל רמת שימוש גבוהה יותר וכתוצאה מכך לנצל את רמת האינטגרציה , שיתוף המידע והפעולה הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אינטגרציית פתרונות ניהול ידע אחזור מידע ארגוני בלחיצת כפתור הקמת פורטל

סוגים שונים של ידע ישנם סוגים שונים של ידע: הציר האפיסטמולוגי - ידע סמוי וידע גלוי והציר האונטולוגי - ידע של הפרט, הקבוצה, הארגון, בין ארגוני. ו HEDLUND תולה זאת בצורך של חברות במערב לעבוד על פי ידע גלוי "תכנית לכל פעולה". ביפן, לעומת זאת, ישנה הסתמכות רבה על ידע סמוי. יש להתאים מבנה זה לחברות בתחרות ולארגונים המבקשים צמיחה ופיתוח ידע.

מקצועית, חילקנו תחומי אחריות ו...הופ, לפני שהרגשנו, "רכבת" ניהול הידע דוהרת קדימה בתאוצה רבה, מזרימה ידע קולטת מידע ממקום אחד (שיווק, מכירות, כספים) מעבדת אותו בצורה "קצת" יותר ידידותית למשתמש ויוצרת פריט ידע כולם מרוצים, "מכונת" מנהלת המידע המשומנת עובדת נמרצות כמו "שעון שוויצרי", מזרימה ידע ממקום למקום וכולם במידה ונזרים ידע בצורה פזיזה, חלקית, לא ברורה, בעלת כפל משמעויות ו/או ניסוח קלוקל, לא רק שרמת השירות פיילוט ניסיוני / תיקוף משותף - יצרנו פריט ידע חדש וכמובן שחשבנו על התוכן בראייה של הצד השני, אבל האם

יועץ לניהול ידע הוא דמות משמעותית בכל פרויקט ארגוני החל בזיהוי צרכים, דרך אפיון מערכת או פיתוח ידע חדש וכלה בתהליכי חילוץ ידע או הפקות לקחים. תפקידו של היועץ הנו כמלווה מקצועי חיצוני, כמעריך את התוכנית וביצועה, כנותן עצה וכמנגיש ידע משמעותי תומך יועץ לניהול ידע המעוניין לקדם עבודה משמעותית, להוביל להישגים ארגוניים, לצמיחה והתפתחות של היחידה פונקציה מנהלית- ביצועית גם היא משמעותית ביותר ליועץ טוב לניהול ידע.

מינהלת ידע במוקד שירות לקוחות מהווה כלי עזר מרכזי במתן שירות ללקוח ובשמירה על מקצועיות הנציגים לאורך במינהלת ידע ולמענים שהיא מספקת לנותני השירות. ידע קיימת. הקשיים הקיימים במוקד שירות ללא מערך ניהול ידע הארגון עובר במהלך השנים האחרונות תהליך הטמעת מינהלת ידע ידע כלל לא מודעים לכך או לא מבינים את חשיבות הידע שברשותם.

אני פסיכולוגית ארגונית, אני מרצה, אני מנחת קבוצות, ואני יועצת לניהול ידע. כל מה שידעתי על ניהול ידע אז היה עצי תכנים, פורטל ארגוני, רשימות של מאפיינים וערכים המשמשים לניהול מסמכים היום, אני גאה מאוד בעבודתי כמנחת קבוצות לפיתוח ידע ולהדרכה ב ROM.

מאז ומעולם, בני אדם עסקו בתקשורת, יצירת קשרים, טיפוח שיתוף פעולה ואפילו השתתפות ביצירה משותפת. על רקע היסטורי זה, אפשר להניח שאנחנו יודעים לשלוח ביד רמה באמנות היצירה המשותפת. עם זאת, לעתים קרובות מדי, המציאות מציירת תמונה שונה. מדוע זה כך? שחר העידן הדיגיטלי והקישוריות שבאה בעקבותיו, באופן פרדוקסלי, מעכבים לעתים קרובות תקשורת אמיתית בגלל מחסומי שפה, פגישות וירטואליות, מבטאים וכן הלאה. יתר על כן, אנשים מתמודדים לעתים קרובות עם יצירת קשרים , כבוד ואמון עם אנשים מבחוץ, אלה שאיתם איננו מתקשרים באופן קבוע, בין אם הם לקוחות או אנשים מיחידות או ארגונים אחרים. במקרים אחרים, שיתופיות נפגעת בשל חוסר איזון בין אג'נדות קצרות טווח וארוכות טווח. אוסף זה של סיבות, או אם אפשר לומר, תירוצים, מבהיר מדוע יצירה משותפת לעתים קרובות אינה מצליחה לממש את מלוא הפוטנציאל שלה. אם כן, כיצד נוכל להעצים את ההשפעה של יצירה משותפת? ו Madan Rau, מציע כמה תובנות מעוררות מחשבה בנושא זה. ישנם חמישה תחומי מיקוד שאנו יכולים לטפח כדי לשפר את ההשפעה של יצירה משותפת: פעילויות : טיפוח פעילויות תכופות תוך הבטחה שרמת ההשתתפות תהיה אופטימלית. תהליך : ייעול ושיפור שיתוף הפעולה. חיפוש שיטות לחדד את תהליך הרעיון. אנשים : וידוא כי המעורבים רוכשים ללא הרף מיומנויות וידע חדשים. זה לא רק יגביר את המעורבות שלהם, אלא גם יעשיר את תהליך היצירה המשותפת. פרוייקט : וידוא שתוצרים מוחשיים מיוצרים, בין אם מוצרים, שירותים או צורות אחרות של טובין, כתוצאה מתהליך היצירה המשותפת. תרבות : טיפוח תרבות פתוחה, יוזמת ועמידה לזעזועים. יותר מידי? התחילו בהתייחסות לשני התחומים שבהם אתם תופסים את הפערים המשמעותיים ביותר. עם מיקוד שכזה, יצירה משותפת יוצאת דופן צריכה לבוא באופן טבעי ומהיר. רוצה ללמוד עוד על קידום ניהול הידע בארגון? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ו Building a Second Brain - סיכום ספר השיתופיות החדשה... מחשבות לקראת סיום קורס מקסום השפעת ניהול הידע: קישור הידע ליעדים העסקיים המרכזיים

הקוראים לזוויות המבט ולגישות הפעולה השונות של תחום ניהול הידע, ואולי, כתוצאה מכך, לאמץ פרקטיקה שתקדם את שימור בחברה גלובלית ידע של חברה נרכשת, במקרה של מיזוג או השתלטות ידע צוותי, במקרה של מנהל ריכוזי ידע של עובדים על ידי טיפוח סביבות של למידה הדדית, תיעוד ושימור מערכות ידע מגוונות, וקידום הבנה הוליסטית והתאמה דינמית ביזור ידע: במקום להסתמך על מומחים או מובילי ידע ריכוזיים במהותם, הבינה המלאכותית מייצרת מאגרי ידע מבוזרים מובנות לשימור ושיתוף ידע , מעידה על כך שייתכן שבעודנו קוראים שורות אלה, כבר נעשה תהליך של דה-קולוניזציה