עבור חברות הסלולר, זיהוי נתוני המיקום מאפשר לספק למשתמשים אפשרות שימוש במכשירי הסלולר לשם שיחה, הודעות שירותים מבוססי מיקום עושים שימוש במידע על מיקומו המשתמש במטרה לספק לו שירות העונה לצרכיו ברגע הנתון, ו Google Map - אפליקציית גוגל מפות עושה שימוש בשירותי המיקום ומשתמשת בפיצ'ר של הGPS המובנה במכשיר. פרופ' דרור פיקסלר, זה רק אני והסמארטפון שלי – שירותים מבוססי מיקום רוצה ללמוד עוד על טכנולוגיות ניהול ידע לטובת ניהול ידע בארגונים

פרויקט ניהול ידע מעצם טבעו הוא מורכב. לא כל אחד באופן טבעי רוצה לשתף ידע, ורוצה לעשות זאת על חשבון פעילויות אחרות בהן הוא עוסק בשגרת יומו. בתחילת פעילות ניהול ידע, ותוך כדי מימושה, אנו נוהגים לבחון את העוצמות והאתגרים (החוזקות והחולשות) של "מידע הוא כוח" או "אין לי זמן לנהל ידע כי אני עמוס" הן דוגמאות לחשש המבטאות אתגר. רוצה ללמוד עוד על סיכוני ידע?

להעיד על ניהול ידע בפועל, הלכה למעשה. אציין, שלא כל העוסקים בניהול ידע מסכימים עם דרך זו. ניהול ידע עוסק בשיתוף ידע ושימורו לאורך זמן. ללא השתתפות פעילה של המשתמשים, לא נצלח לפעילות זו. הביתא הנצחית לא רלוונטי לניהול ידע. תכונות היישומים, בכלי ניהול ידע מסורתיים.

ידיעות הן NEWS, ואילו ידע הוא KNOWLEDGE; שתי מילים שונות מאד, ללא קשר צורני כלל. ידע יכול להתפרש, ואילו ידיעה, היא על פי רוב, ממוקדת. ידע הוא מקיף, וידיעה מכוונת לחדש. מותר, ובמרים מסוימים, אף רצוי, לעשות שימוש בכותרת פחות ברורה, ואפילו מניפולטיבית, לטובת סקרנות הקורא כאשר אנחנו כותבים ידע, חשוב שיהיה ברור, כתוב באופן תמציתי, וכמה שפחות מתחכם. כאשר אנחנו מדברים על ניהול ידע ארגוני, שמנו את שניהם בפורטל.

אם כן, כאשר מדברים על יעילות מדברים על היחס בין התשומות לתפוקות – שימוש נכון וחכם במשאבים ובעלויות הפרויקט הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: מתודולוגיות לניהול ידע תפיסה אג׳ילית בהסבת מערכת ניהול ידע בשירות זרקור על ניהול ידע במוקדי טלפון/ קשר "קטנים": המוקד העירוני של ר"ג

כחברה ש"ניהול ידע" חרוט על דגלה, (ובמקרה שלנו איננו רוצים להלך יחפים) אנו מעוניינים לספק לעצמנו פתרון חברת ROM כארגון קטן הינם: +20 עובדים רוב העובדים הינם יועצים הנמצאים במרבית זמנם מחוץ למשרד ניהול ידע כדרך חיים ארגון לומד הצרכים של חברת ROM מניהול ידע: שיתוף בידע (מקצועי וארגוני) למידה שוטפת ביצוע פרויקטים למשל, כחברה לניהול ידע היה חשוב לנו שתפריט הניווט יהיה דינמי, כך שהוא משנה את עץ הנושאים בהתאם להקשר הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול תוכן פשוט דואר אלקטרוני וניהול ידע התזמון המושלם: מהו הזמן הטוב

בינוניים או גדולים; והסיבה השנייה- כי הנוהל יכול להיות לא מעצבן, ואפילו ידידותי ומסייע למי שעושה בו שימוש אלו כוללים ידע לגבי מה כדאי, ומה לא כדאי; איך נכון לפעול, וממה יש להיזהר. תוכן עניינים לכאורה מתיימר להעביר לקורא ידע זה. אך תוכן עניינים אינו ויזואלי, הוא היררכי ומתקשה להעביר ידע מורכב יותר בפשטות שניתן להשיג מתיאור ויזואלי לנו, שכן זהו הזמן בו העובד נדרש לידע, במקרה הרע לא זוכר / חושב שיש נוהל, ובמקרה הטוב מתלבט האם לעשות שימוש

לדוגמה: "ניתן לבטל הוראת קבע, אם לא קיים חוב ללקוח ולא בוצע שימוש בשירות ב-14 יום האחרונים" > ניתן לבטל הוראת קבע בתנאים הבאים: לא קיים חוב ללקוח לא בוצע שימוש בשירות ב-14 יום האחרונים הציגו תהליך באחת מהדרכים < במידה ומטרת התהליך היא להפעיל את הקורא, התחילו כל שלב בציווי / שם פועל (לדוגמה: שמור / יש לשמור לסיכום נאמר, שכתיבה תמציתית עם שימוש מושכל ונכון של כותרות, תמונות והבלטות מקרבת את הקורא לטקסט, הקורא הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: טקסונומיה ניהול ידע בחיינו "תבניות זה לא רק לאופים"- ניהול ידע בעזרת

מנהלי ידע אנו נדרשים לעיתים להציג לממונים עלינו מדדי הצלחה לאותן פלטפורמות טכנולוגיות שדרשנו, הקמנו, האם צורכים ידע או רק צורחים שהוא איננו? כשצורכים ידע, האם זה ידע רלוונטי לנושאי העיסוק המרכזיים שהארגון עוסק בהם? ניהול ידע הנו שינוי תרבותי וישנן אוכלוסיות בהן הקצב איטי יותר. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך צומת ידע אפיסטמולוגיה ניהול ידע גלובלי

ככלי לניהול ידע פנים ארגוני (ואז הן נקראות לעיתים "רשתות מקצועיות"). כאשר ההחלטה היא להפעיל רשת חברתית לצד פורטל, יש להגדיר באופן ברור מתי משתמשים במה, כדי להבטיח שימוש מיטבי הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע ב LIVE בצעדים קטנים אל רשת סמנטית ו The Art of Social Media

קווי יסוד ראשונים שיטת ארגון המידע – במיפוי צורכי הידע של הארגון, נמצא בד"כ כי לעובד יש 2 רמות של ידע הדבר מקל על המשתמש במעבר ובחיפוש המידע לו הוא נזקק ומשאיר את היישום שלנו תמיד זמין ונגיש להמשך שימוש יש להיזהר מאוד בשימוש בכך ולשים לב שלא להשתלט על סביבת העבודה של העובד עם מידע ארגוני באזור שאמור להיות זהו אזור נגיש באופן קבוע לכלל המשתמשים ואשר דוחף ומשווק את אותם יישומים ופריטי ידע אשר מופיעים בו ונגישים הנה מספר כתבו שאולי יעניינו אותך: ניתוח רכישת בלוגר ע"י גוגל ניהול ידע באמצעות האופיס מחלת השכחה, זיכרון

בדיוננו בעבר הזכרנו את תהליך הפקת לקחים כקצפת של ניהול ידע, ואם כך, הרי שמאגר הלקחים והתובנות הוא הדובדבן בכל מקרה אחר, תפגע יכולתו של המאגר לספק ידע אמיתי לעובדים, תפגע האמינות שלו בעיניהם והמאגר ייכשל. בכל מצב אחר עובד, שיפנה למאגר בחיפוש ידע לקבלת החלטה, עלול לקבל החלטה לא נכונה על סמך ידע שאינו מעודכן בנוסף, אחת לתקופה, מומלץ לקיים ראיונות יזומים עם משתמשים מובילים, המהווים "צמתי ידע". בעל ראיה רוחבית על הנעשה ביחידה – על מנת לאפשר היכרות של התהליכים הקיימים והעתידיים והשפעתם על ידע קיים