(לדוגמה לשימוש ביכולת זו בעולם ניהול הידע ראו טקסונומיה בעידן החדש: שימוש ב AI ועוד לתהליך יעיל וזריז באילו משימות, מרכיבי תפקיד או תהליכים יכול שימוש בכלים אלו להוות ערך מוסף עבורנו. סוג זה של Augmentation מתבצע באמצעות "סוכני ידע מותאמים אישית" או "סוכנים ייעודיים" כמו GPTs של ChatGPT בפתרון זה, אנחנו מנצלים את יכולת ה-RAG (Retrieval Augmented Generation), ונותנים מענה ספציפי לתהליך עתיר ידע ייעודיים אלו בעבודת הידע כולל: תמיכה בתהליך קבלת החלטות מורכבות ביצוע ביקורות (Audits) או הכנה להן חילוץ ידע

הציר האפיסטמולוגי לטענתו, מורכב משני סוגי ידע: ידע סמוי (tacit knowledge) וידע גלוי (articulated knowledge שהפך בהמשך ל- explicit knowledge) כפי שמתואר במטריצה הבאה: לא יודע יודע ​ ידע שאתה יודע שאינך יודע ידע שאתה יודע שאתה יודע (ידע גלוי) יודע ידע שאתה אינך יודע שאינך יודע (פערים בלתי ידועים) ידע שאתה אינך יודע שאתה יודע (ידע סמוי) לא יודע את העיסוק באפיסטמולוגיה הרחיבו נונקה וטקאוצ'י בספרם משנת 1995 The שיתוף ידע: יש לתת מענה לידע תוך חשיבה על כל ארבעת החלוניות, עם כלים המתאימים להם.

המונח Winner Application מיוחס למידע, יישום או מאגר ידע, המוצגים כחלק מפורטל או כל יישום מסגרת מקביל. יש צורך בהבאת מידע וידע אמיתיים למשתמש, ידע של "ואוו". ידע זה יגרום למשתמש לרצות להיעזר בכל מה שסובב, יגרום לו לרצות לחפש ולבקש עוד. יש לאתר ידע / מידע שהנו קריטי לפעילות קהל היעד של הפורטל / יישום מסגרת. יש לאתר ידע / מידע שלא מוצג (לפחות באופן אינטגרטיבי) בשום מקום אחר בארגון.

לתחום ניהול הידע שותפים מספר בעלי תפקידים בארגון: מנהל ידע, מומחה תוכן, עובד ידע. בארגונים גדולים, בהם קיימם מטה ומספר מפעלים, ישנו מנהל ידע בכל מפעל ומעל כל מנהלי הידע, ישנו מנהל ארגוני שמות לדוגמה יכולים להיות: ו Knowledge enterprise leader מנהל תשתיות ידע מנהל מנהלי ידע וכאן אנו פונים בלי שום רעיון ראשוני, יצאנו לשטח ותשאלנו את רוני דיין שעושה בדיוק תפקיד כזה (אחריות על תשתיות ניהול ידע והנחיה מקצועית של מנהלי ידע בתעשיה האווירית).

דוגמה: שיפור המכירות. בהתאם למטרה יוגדר הנתונים שייאספו כמפורט להלן. הדמיה אפשרית: בר אנכי הפרדה [שימו לב- לא פאי! הפרדה בין קבוצה אחת ליתר שימוש טיפוסי: נתח שינוי קו המראה את מגמת השינוי בין הנתונים במרחב שימוש טיפוסי הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: שיטות עבודה מומלצות בניהול ידע כלי מציאות מדומה ככלי הטמעתי להעברת ידע איך לבחור את המסמך הנכון/המתאים?

ידע קיים במערכות אקולוגיות שבהן יש הפריה הדדית של מידע, רעיונות והשראה. כך נוהגת גם אקולוגיה של ידע. השיחה היא לב ליבה של אקולוגיה של ידע בין אם היא שיחה פנים אל פנים ובין אם היא שיחה וירטואלית - באינטראנט המושג בא להזכיר שאי אפשר לנהל ידע כשם שמנהלים נכסים מוחשיים.

כיצד התחלת לעסוק בניהול ידע? מניסיונך הרב, כיצד היית מגדירה ניהול ידע? מה מוביל ארגונים לחפש פתרונות ניהול ידע ? האם ניהול ידע מתאים לכל ארגון? לכל ארגון, לא משנה מה גודלו, יש צורכי ידע. מה ההבדל לדעתך בין ניהול ידע לפני 5 שנים, כיום ובעוד 10 שנים, האם כבר רואים תוצרים מניהול ידע בישראל?

להן דוגמאות של 3 פסקאות מספרים העוסקים בניהול ידע. המעניק לביטוי את משמעותו.טענה נוספת של חומסקי היא כי בכל עולם תוכן, קבוצת אנשים וכו' מתפתחת הסכמה על שימוש כך לדוגמה מסמכים העוסקים בניהול ידע סביר להניח שיוזכרו בהם הביטויים ידע גלוי וידע סמוי, קהילות של ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: פרוייקט ניהול ידע מצליח מדידת תהליך ניהול הידע איך להפוך פתרון למושך

מניסיוני, ברור לנו מתי מתחיל שלב זה, אך נראה שאין לו סוף – ניהול פורטל או אתר ידע מקצועי מצריך השקעת שתי דוגמאות לפעילויות כאלה, פעילויות שקיימנו עם שתי קבוצות מומחי תוכן שונות, אשר מתחזקות כבר שנה אתרי ידע לאחר הקדמה קצרה, חולקו מומחי התוכן לשתי קבוצות – האחת מונתה לסנגר על האתר ועל מבנהו, ולהציע תהליכים לשימור

מנהלים רבים מתחבטים בסוגיה כיצד להניע עובדים לשתף אחרים בידע הסמוי שלהם; ידע אשר נרכש לעיתים ללא מודעות האתגר בעידוד שיתוף ידע סמוי הוא כיצד להסיט את המחויבות האינדיבידואלית של העובד להישגיו ויעדיו, לנקודת מחויבות קיבוצית משמעותה סביבה והתנהלות ארגונית בה האינדיבידואל ישתף ידע סמוי בעת יצירתו וגיבושו באופן התהליך של הענקת ידע הדדית מוביל לפיתוח משותף של ידע שהוא הבסיס לחדשנות עסקית וארגונית. ניתן לסכם את השפעתה של ההתייחסות הארגונית ליצירת ידע אינדיבידואלי וקולקטיבי באופן הבא: ​ ידע אינדיבידואלי

קורס ניהול ידע ובינה מלאכותית של KMGN שאני מובילה. אם הסיכון אמתי ומשמעותי, שקלו לעשות שימוש בבינה ככלי תומך החלטה , ולא כמחליט עצמאי.

מכירים את זה שיש לכם מלא פריטים של ידע, כולם חשובים, אולי חלק יותר וחלק פחות. בתור אחת שכמעט עשור בתחום של ניהול ידע ומתעסקת לא מעט עם חווית המשתמש (כי לדעתי הקשר ביניהם הוא ישיר ואם זה לא מספיק יש גם נציגים אנושיים (אבל שימו לב – אין הרבה כאלה). שימו לב למיקרו-אינטראקציות. מפות חשיבה – דרך אפקטיבית במיוחד לניהול ידע בראייה כוללת