top of page
  • תמונת הסופר/תגל מורד

חדשנות, ניהול ידע והישרדות בגלאקסיה

תאמינו או לא אבל בשנת 1952 כש- KM היה רק סימן לקילומטר וגם זה רק בצד הצרפתי של העולם אייזיק אסימוב כתב סיפור מדע בדיוני על חדשנות וניהול ידע. "המוסד השמיימי" הפך עם השנים לאחת הקלאסיקות של סיפורת המדע הבדיוני. אבל הרעיונות הבסיסיים עליהם הוא מושתת הולכים ותופסים תאוצה דווקא עכשיו בעידן המידע. בשנת 11,988 לעידן הגלקטי הקיסרות הגלקטית נמצאת בשיא התפתחותה. הכוכב טארנטור הוא עיר אחת גדולה היושבת על מעטה פלדה ובתוכה 40 מיליארד איש שכל עיסוקם הוא קיום מערכת ענקית של ממשל ומטה . הקיסרות היא Corporate בלתי ניתן לעצירה היא שולטת על עשרות אלפי מערכות כוכבים, יש לה כח כלכלי עצום אשר נראה כי הוא נמצא בעלייה מתמדת על פי כל מדד מניות מוכר ולא חסרים לה משאבים להשקעה בתחומי מחקר. באוניברסיטה המרכזית של טארנטור יושב מדען בשם הארי סלדון. סלדון מפתח ענף מדעי חדש ה"פסיכו היסטוריה". המודלים המתמטים של הפסיכו היסטוריה מאפשרים לחזות טרנדים חברתיים וכלכליים אלפי שנים לתוך העתיד. זאת בניגוד למדעי החברה העתיקים שיכלו לנתח על פי סטטיסטיקה אירועים מהעבר בלבד. הארי סאלדון מגלה טרנד קטן וטורדני. בתוך הקיסרות כל תחום מקצועי הופך לעתיר מידע. בכדי שהאנשים יוכלו לבצע את עבודתם הם צריכים להתמחות בתחום ידע מאוד מצומצם. הקשר בין תחומי הידע הולך ומצטמצם לנקודות ממשק מועטות. לעומת זאת רעיונות טכנולוגיים חדשים נוצרים דרך אינטראקציה בין התחומים כך שהלכה למעשה תהליכי החדשנות וההתחדשות נעצרו! במכון המחקר שהקים סאלדון מנתחים מדעני הפסיכו היסטוריה את העתיד בעזרת מודלים מתמטיים מורכבים ומגיעים למסקנה כי ללא חדשנות, טכנולוגיית הליבה של הקיסרות תתנוון , הקיסרות הגדולה והמסורבלת תתקשה לשלוט על הפריפריה , משאבי הקיסרות יהוו פיתוי למערכות כוכבים קטנות וגמישות, הבועה הכלכלית הגלקטית תקרוס ותוך 500 שנה תגיע הקיסרות להרס מוחלט. מה אם כן עושה הארי סאלדון כדי להציל את הגלקסיה מהרס? הוא מקים את מוסד "האינציקלופדיה גאלקטיקה", אינציקלופדיה שתאגור את כל הידע הנצבר בגלקסיה. או במילים אחרות הוא ממונה למנהל הידע של הגלקסיה. וגם כיום בארגונים עתירי ידע, כמות המידע הנחוצה לביצוע התפקיד הולכת וגדלה .עדות לכך אפשר לראות בצמיחתם של מקצועות חדשים. כגון "מעצב אתרים" או "מידען ", "מהנדס תוכנה לאינטגרציה", או "בודק תכנה". עד זמן לא רב את כל המשימות הללו עשה אדם אחד ואילו היום כל אחד מהם דורש התמחות ייחודית. היווצרותם של מקצועות חדשים היא תוצאה של תהליכי ההתמחות המקצועית בתוך הארגון. בעידן המידע קיים גידול מתמיד בידע הנדרש לביצוע התפקיד ולכן תפקידים מצריכים תקופות הכשרה ארוכות יותר. ארגונים עתירי ידע בכל גווני התעשייה נאלצים לעבור להתמחות רבה יותר בתחומים צרים יותר. תוצר לוואי של תהליך ההתמקצעות הוא איים של ידע מקצועי בתוך הארגון. ידע מקצועי אשר פעם היה מרוכז אצל אדם אחד מפוזר היום בין כמה אנשים או כמה מחלקות. על כן ביצוע של משימות דורש תהליכי תיאום רבים. ותהליכי חדשנות המבוססים על אינטגרציה של מידע עשויים להיפגע. חדשנות נשמעת כמו מילה עתידנית ורחוקה אך למעשה משמעותה היא יומיומית, חדשנות או יצירתיות בהגדרתה הפשוטה ביותר היא קיום חדש של משהו שלא היה שם קודם. תהליכי חדשנות הם כל התהליכים בהם הארגון מייצר ידע חדש מידע קיים. תוצרי החדשנות הם אותם הדברים המבדילים בין הארגון לידע בספרים, בין בעל הנסיון לעובד החדש ובין הארגון למתחרים בו. כך שלמעשה חדשנות היא המנוע העיקרי לצמיחתו של כל ארגון. אם לא נשכיל לחבר את איי הידע הללו, לתאם בין הגורמים השונים,לחבר מידע מתחומים שונים וליצור אינטראקציה של ידע, היכולת של הארגון לייצר יידע ייחודי בעל ערך תחרותי תפגע. לפעילויות של ניהול ידע בארגון יש תפקיד חשוב בהקשר זה, פעילויות אלו מטבען אינן מוגבלות למקצוע אחד או תת מקצוע אחד. גורמי ניהול ידע כמו מנהלי ידע או יועצים נמצאים בנקודת מבט בעלת פרספקטיבה רחבה על הארגון. פעילויות של ניהול ידע כמו פורטלים ארגוניים, קהילות ידע, מאגרי תובנות ומאגרי מסמכים הם תהליכים היוצרים חיבור בין הידע של בעלי תפקידים או תתי התמחויות שונים. המטרה של כל התהליכים הללו היא להביא את הידע הנכון בזמן הנכון כדי ליצור ידע חדש שיתורגם לערך ממשי לארגון, כלומר לאפשר חדשנות ויצירתיות. בסל הכלים של מנהלי ויועצי ניהול הידע קיימים כלים נוספים שמטרתם המוצהרת היא חדשנות ויצירתיות. אחד מהכלים הללו הוא סיעור מוחות וירטואלי . סיעור מוחות וירטואלי יכול להתרחש באפן ספונטני תוך כדי פעילות של קהילות מקצועיות. אך פעילויות יזומות של חדשנות ויצירתיות דרך אינטראקציה וירטואלית עדיין אינן נמצאות בשימוש רחב בארגונים . זאת למרות העובדה כי סיעור מוחות וירטואלי החל להיחקר באוניברסיטאות כבר בתחילת שנות ה-90 . אחד הממצאים המפתיעים והעקביים במחקרים אלו מראה כי סיעור מוחות וירטואלי יעיל יותר בהשוואה לקבוצות היושבות פנים אל פנים. בארגונים יש לקבוצה כזו יתרונות נוספים: קבוצה וירטואלית מחברת בין אנשים במקומות מרוחקים, היא חוסכת זמן עבודה (נסו לחשב כמה עולים 8 מהנדסים היושבים ומחכים לתורם לדבר בישיבת סיעור מוחות) ותוצריה נשמרים לשימוש הדורות הבאים. אייזיק אסימוב הבין כבר בשנת 1952 כי הנכס הגדול ביותר של כל ארגון הוא הידע שלו , והידע הזה אינו סטאטי אלא דינאמי ונמצא בהתחדשות מתמדת אך חוסר בניהול של הנכס או הפיזור שלו יכול להביא להידלדלותו. לעומתו אנחנו רק מתחילים להבין היום את הפוטנציאל הטמון בקשר שבין ניהול ידע- חדשנות- והישרדות כלכלית.


bottom of page