top of page
  • תמונת הסופר/תאלה אנטס

חוכמת הבטוחים

עודכן: 31 בינו׳

לא, אין טעות בכותרת...לא חוכמת ההמונים, אלא חוכמת הבטוחים.

ספר שנכתב בשנת 2004 על ידי James Surowiecki, מסביר שבתנאים מסוימים, חוכמתו של ההמון גדולה מזו של המומחה. על פי עיקרון חוכמת ההמונים, לקהל יש אינטליגנציה. ככל שהקהל גדול יותר, האינטליגנציה המשותפת שלו הולכת וגוברת, ואף גדלה מעבר לזו של המומחה היחיד.

אז אפשר לומר שהרוב צודק? האם זה בטוח להסתמך על חוכמת ההמונים? לא הייתי ממהרת לעשות זאת...

בשנים האחרונות, חוקרים שונים בחנו לעומק את הגורמים שמערערים על חוכמת ההמונים והופכים את הקהל ל"טיפש".

מתברר שאם בקהל מגוון רחב של דעות, קיים סיכוי גבוה יותר לקיומו של עקרון חכמת ההמונים. יחד עם זאת, אם חברי הקהל מושפעים באופן דומה, למשל על ידי מידע חיצוני או השפעת האחד על השני, עקרון חכמת ההמונים מצטמצם ונפגם.

למעשה, בעלי דעה עצמאיים ובטוחים בהשקפותיהם, ישפיעו על עמדת שאר חברי הקבוצה (המושפעים – חלקם יותר, חלקם פחות), מה שייטה את הסטטיסטיקות ואחוזי הדיוק של עקרון חכמת ההמונים.

בהקשר זה, חשוב להזכיר שבהגדרה המקורית של חכמת ההמונים, אנשים אלו מנוטרלים היות ומדובר על תהליך שנכון לבצע כאשר 3 תנאים מתקיימים, האחד מהם- אנשים בלתי תלויים.

אם כך, כיצד לממש הלכה למעשה חכמת המונים "בטוחה"? לפני שנותנים לאנשים בקבוצה להביע עמדה/להצביע, כדאי לקבל מושג על הרכב הקבוצה: מי המשפיעים ומי המושפעים?

באופן זה נקבל מיפוי של הרכב חברי הקבוצה: בטוחים, מושפעים פחות, מושפעים יותר וכדומה. אלו שיתגלו כמושפעים מאוד, ינוטרלו משקלול כלל התוצאות, מה שישאיר בשקלול הסופי את דעות חברי הקבוצה הבטוחים .

לכן קוראים לזה "חוכמת הבטוחים".

Comments


bottom of page