זה כל כך ברור, ובכל זאת מעולם לא חשבתי על כך. כשאנחנו מדברים על תקשורת וירטואלית אפקטיבית, אנחנו צריכים להפריד את הדיון בין תקשורת סינכרונית ותקשורת א-סינכרונית.
למרות שיש הרבה מהמשותף ודרכי פעולה משותפות לשני ערוצים אלו, יש כלים ופרקטיקות ייעודיים לכל אחד ואחד מאלו.
הנה רשימת ה TOP FIVE שלי לכל אחד מהערוצים:
תקשורת סינכרונית:
לזמן יש משמעות. עשו כל מאמץ כדי להגיע לפגישות ללא איחור.
השקיעו זמן בפגישות לטיפוח הקשרים הבינאישיים. אנחנו צריכים תחליף לאותן שיחות מסדרון מזדמנות, וגם אם נראה שפוגע בהספק, בסופו של יום- משפר את יעילות התקשורת והשיתופיות.
גם אם השיחה סנכרונית, צרו ואפשרו שיח מקביל בערוצים נוספים, ועודדו את כולם לקחת חלק פעיל- כל אחד בערוץ שבו הוא מרגיש נוח.
שאילת שאלות היא דרך נהדרת לתקשר, לשפר הבנה, להבטיח סנכרון, ולטפח חשיבה לא ליניארית.
ספקו מקום בטוח לאנשים כדי שיוכלו להעלות מחשבות ורעיונות חצי אפויים, ואפילו לשגות. אל תחשבו שזה ברור מאליו.
תקשורת א-סינכרונית:
חשבו באופן חכם: בחרו את שילוב הערוצים הכי מתאים לתקשור, אחרי שהבנתם את הצרכים, וניתחתם את היתרונות והנוחות היחסית של כל פתרון.
היו ברורים! קל לייצר אי הבנות כאשר נמצאים בתקשורת א-סינכרונית, במיוחד כאשר אנשים בעלי קודים תרבותיים שונים.
מעת לעת, עצרו והציעו סיכום ביניים. עוזר מאד.
השתמשו במחוות (emojies ועוד). הם יעילים (עולים פחות מהקלדה); והם יכולים לסייע בהעברת המסר תוך מתן תחושה טובה יותר לכולם.
כתבו רק מסרים קצרים. ולא יותר מידי. לאנשים יש חיים!
תודה לאולגה ותודה למדן על הובלת דיון מעניין זה בקורס השיתופיות החדשה של KMGN.