top of page
external-file_edited.png

האם המטאוורס מת?

המטאוורס הוא חזון של מרחבים דיגיטליים סוחפים המשלבים בין העולם הפיזי והווירטואלי, אך בשנים האחרונות עבר מהבטחה מהפכנית לשלב של בחינה מעשית ויישומים ממוקדים. כיום עיקר הערך שלו נמצא בהדרכה, סימולציות, שיווק חווייתי ושיפור תהליכים עסקיים, בעוד שהחזון הרחב עדיין מחפש את דרכו להפוך לחלק משגרת החיים.
אדם עומד מול קו רקיע עירוני בשעת שקיעה ומתבונן בעיר עתידנית הולוגרפית המתפוגגת לחלקיקים דיגיטליים, כסמל לדעיכת חזון המטאוורס ולהתפתחותו לכיוונים חדשים.

היה זה ב-28 באוקטובר 2021, כאשר מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד "פייסבוק", הודיע באירוע שערכה החברה


ששמה יהיה מאותו יום "מטא" ("Meta Platforms" למען הדיוק). באותו מעמד הוא הסביר שהחברה רואה במטאוורס חלק מרכזי מהעתיד שלה, ואף הציג את הכיוון החדש כמעבר ממצב של "Facebook-first" למצב של "metaverse-first".


באותם ימים ההכרזה נשמעה כמו רגע היסטורי. לא מדובר היה רק בשינוי שם, אלא בניסיון לסמן את הדור הבא של האינטרנט: עולם דיגיטלי סוחף, תלת־ממדי ומתמשך, שבו אנשים יעבדו, ילמדו, ישחקו, יקנו וייפגשו דרך אוואטרים ומכשירים ייעודיים. הרעש התקשורתי היה עצום, והמונח "מטאוורס" הפך בתוך שבועות אחדים ממונח מקצועי למילת באזז בינלאומית, שגם בישראל זכתה במהירות לכתבות, פרשנויות והסברים.

 

ההבטחה והרעש הראשוני

בחודשים שאחרי ההכרזה, נדמה היה שהמטאוורס עומד להיות השלב הבא של הפעילות המקוונת של כולם: חוויה סוחפת בתלת-מימד, מעבר להסתכלות במסך שטוח. פרשנים, חברות טכנולוגיה, משקיעים ויוצרי תוכן ניסו להסביר איך ייראו החיים בעולם שבו הגבול בין המציאות הפיזית למציאות הדיגיטלית מיטשטש, ואיך תחומים כמו מסחר, חינוך, עבודה מרחוק ובידור יקבלו צורה חדשה. גם השפה סביב הנושא הייתה כזאת המבשרת על ראשיתו של עידן חדש: דיברו על "העתיד", "המהפכה הבאה" ו"הדור הבא של הרשת".

למרות זאת, כבר אז היה אפשר לזהות פער בין ההבטחה לבין המציאות. כדי שהמטאוורס יהפוך למרחב יום־יומי היה צורך בחומרה נוחה וזולה יותר, בתכנים משכנעים, בתקנים משותפים ובסיבה אמיתית שבגללה אנשים יעדיפו לשהות זמן רב בעולם כזה. במילים אחרות, נעשתה פעילות יחסי ציבור עניפה, באוויר היה הרבה דמיון והנושא עורר עניין רב, אולם פחות דובר על קיומן של הוכחות לכך שהקהל הרחב באמת מוכן לאמץ את החזון במהירות.


מה קרה כשההתלהבות דעכה

עם הזמן ההייפ נחלש. המילה "מטאוורס" כבר לא עמדה באותו מקום מרכזי בשיח הטכנולוגי, ובמקומה החלו להזכיר יותר מושגים כמו "מציאות מדומה", "מציאות רבודה", "משקפיים חכמים" וכלים ייעודיים לעבודה, למידה והדרכה. זה לא קרה משום שהטכנולוגיה נעלמה, אלא מפני שהחזון הכולל התברר כמורכב. המטאוורס, שנשען על חיבור בין מציאות פיזית לדיגיטלית ואינטראקציה בזמן אמת בסביבות תלת-מימד משותפות, התברר ככלי יקר ואיטי יותר ליישום ממה שהובטח בתחילה.


אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חברת Meta עצמה. חטיבת "Reality Labs", המרכזת פעילויות מציאות מדומה ורבודה, רשמה הפסדים כבדים מתמשכים מאז 2020, שהתחזקו לאחר ההודעה על שינוי המיקוד למטאוורס באוקטובר 2021. את 2025 סיימה עם הפסד של כ-19.2 מיליארד דולר ומכירות של רק $2.2 מיליארד - נמוך בהרבה מהצפוי.


בשיחות עם משקיעים, המילה "מטאוורס" כבר אינה עומדת במרכז, בעת ש-AI מקבל תשומת לב משמעותית כמעט בכל תחום פעילות. במילים פשוטות, החזון לא בוטל, אבל הוא ירד ממעמד של הבטחת-על ומנוע עסקי ברור למעמד של תחום ניסיוני שנדרש להוכיח תועלת ממשית.

 

שימושים פרקטיים בעולם העסקי

לצד המיתון בהתלהבות הכללית, בעולם העסקי ניתן עדיין למצוא שימושים מעשיים לרעיונות המזוהים עם המטאוורס. יש כמה כיוונים שחוזרים שוב ושוב: הכשרה והדרכת עובדים בסימולציות, תצוגות מוצר תלת-ממדיות, חנויות או אולמות תצוגה דיגיטליים וחוויות שיווק שמאפשרות ללקוח להתנסות במוצר לפני הרכישה.


אחד השימושים המעשיים ביותר כיום הוא הכשרה מקצועית. בארגונים, מציאות מדומה יכולה לשמש לאימון בטיחות, להדרכות שירות, ללמידת תהליכים מורכבים ולהכשרת עובדים מבלי לשבש פעילות אמיתית ובלי לסכן ציוד או אנשים. יש לכך יתרון ברור במיוחד בתחומים שבהם טעות בזמן אמת עלולה לעלות ביוקר. בארגונים רפואיים, למשל, אפשר לבחון ציוד רפואי חדש, לתרגל תהליכים מורכבים של טיפול במטופלים, וללמד עובדים כיצד להשתמש במיכשור מתקדם בלי לסכן חיי אדם.


במקביל, הטכנולוגיה מאפשרת שיווק חווייתי באמצעות הצגת מוצרים בחללים וירטואליים, בדרך שמבוססת יותר על התנסות ופחות על מסר פרסומי רגיל.


העיסוק במטאוורס מתמקד כיום ביישומים נקודתיים: סביבות הדרכה, חנויות דיגיטליות וסימולציות בתלת-מימד תוך שימוש במשקפיים חכמים. הרעיון לא נעלם, אלא עבר תהליך של התבגרות. גם אם המונח עצמו פחות פופולרי כיום בשיח התקשורתי, חלק מהרכיבים שלו ממשיכים להתפתח בתוך מוצרים ושירותים שהם עצמם אולי יהפכו בעתיד לחלק משגרת היום-יום שלנו.


מקורות:

 

תגובות


bottom of page