צביה חן
- 31 באוק׳ 2023

"חרבות ברזל"- אוקטובר 2023- שימור ידע בתקופת מלחמה

A building on fire with smoke coming out of it

מלחמת "חרבות ברזל" פרצה ביום שבת בבוקר, ה-7 באוקטובר 2023. המלחמה פרצה בעקבות מתקפת פתע על ישראל בהובלת חמאס.

רגעי המלחמה מתועדים בפירוט בכל אמצעי התקשורת ובכל הפורמטים. המידע הרב משקף מציאות מורכבת של מתקפת פתע של מחבלים על מדינה ריבונית, שתוצאותיה קטלניות והרסניות, מתיחות גוברת בגבולת הצפון, גיוס מילואים נרחב, לצד התמודדות וסיוע למאות משפחות חטופים, נופלים, ניצולים, שורדי התופת, אזרחים, חיילים ואנשי כוחות ביטחון מוכי הלם, ותהליכי התאוששות ושיקום.

כבר בשעות הראשונות של המלחמה תועדו סיפורי גבורה, אומץ ויצירתיות רבים המשקפים את מורכבות המלחמה וייחודיותה. לדוגמה: האלוף במיל' יאיר גולן, שעל סמך הודעות ווטסאפ יצא לחלץ עשרות נפגעים ממסיבת הטבע Nova, ענבל ליברמן, מקיבוץ ניר עם, שהקפיצה בזמן את כיתת הכוננות, ובכך הצילה את אנשי הקיבוץ, צוותי הטנקים של פלוגת "פרא" בגדוד קרקל של חיל הגנת הגבולות, המורכבים כולם מנשים, שהרגו עשרות מחבלים והוכיחו שנשים יכולות להילחם בשדה הקרב, רחל אדרי, אזרחית, לוחמת בעל כורחה, שהיתה בת ערובה בידי מחבלים בביתה באופקים יחד עם בעלה, פעלה באופן יצירתי, שוחחה במשך שעות עם המחבלים בשפתם, הגישה להם אוכל ושתייה, עד שהגיעו כוחות חילוץ, יוסוף אלזיאדנה, ערבי בדואי מרהט, שחילץ שורדים ממסיבת הטבע Nova, ועוד רבים.

תוך ימים ספורים ניתן להבחין במשמעות המלחמה והשפעותיה על ההוויה הישראלית. נוספו ערכים חדשים בוויקיפדיה, לדוגמה "מלחמת חרבות ברזל", "קרב ניר עם", "טבח נחל עוז", "הטבח בבארי", נוספו יצירות אמנות רבות העוסקות באירוע המלחמה, הוקמו אתרי אינטרנט ויוזמות לדוגמה: אתר "נופלים" של חדשות "דבר" -אתר זיכרון לחיילים ואזרחים שנפלו במלחמה, מיזם לקטלוג עדויות ביוזמת המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב כתשתית להקמת ארכיון, אוסף כתבות הסטוריות על יישובי העוטף של הספרייה הלאומית ועוד.

חשיבות שימור הידע

תיעוד ושימור ידע בזמן מלחמה הוא חיוני מסיבות שונות. למידע רלוונטי ואמין "מהשטח" יש תרומה משמעותית ואף קריטית ליעילות הלחימה והצלחת המשימות המבצעיות, להמשך תפקוד מערכות המדינה באופן רלוונטי ויעיל, לתכנון אסטרטגי לטווח הארוך ולמאמצי הסיוע והשיקום של הנפגעים.

פרופ'ר אזי לב-און טוען במאמרו "תפקודי מדיה חדשים בשעת חירום-המקרה של מלחמת לבנון השנייה (אוגוסט 2006), כי אמצעי התקשורת מילאו תפקיד משמעותי בניהול שדה הקרב, ושהייתה להם השפעה רבה על האזרחים בעורף, על הלוחמים, ועל מקבלי ההחלטות הצבאיות והפוליטיות. עוד טוען לב-און, כי האינטרנט שימש בזמן המלחמה כלי להעצמת תהליכי סיוע, התנדבות ושת"פ בין-מגזרי במצבי חירום.

מסקנותיו לגבי יתרונות העברת מידע באמצעי התקשורת בזמן מלחמת לבנון השנייה הן:

היכולת להגיע למספר רב של מקורות מידע "מהשטח" תרמה ליצירת תמונת מצב כוללת, הצלבת מידע, דיוקו ועדכונו, יצירת מידע בהקשר מקומי ויצירת "אינטליגנציה קולקטיבית".
יצירת שת"פ בין ארגונים, בין יזמים לסיוע והתנדבות, חשיפת יוזמות חדשות או לא מוכרות.
פיתוח יכולת ליצירת שת"פ חוץ ממסדי ושילובו עם תרומות המגיעות ממגוון מגזרים.
פיתוח יכולת העברת מסרים "מלמעלה למטה" אך גם מ"למטה למעלה".
יכולת בניית צוותים הפועלים בשעת חירום גם לצרכי דיפלומטיה ציבורית.

לאור זאת, ולאור עיון ראשוני בחלק מהמידע באמצעי התקשורת הגלויים לציבור אודות מלחמת "חרבות ברזל", ישנם מספר נושאים המשקפים לדעתי את חשיבות שימור הידע בזמן המלחמה.

יעילות מבצעית

בשעות הראשונות למלחמה, כוחות הביטחון ואזרחים, קיבלו מידע מהנפגעים בשטח "בזמן אמת", זה סייע לכוחות הביטחון בהבנת תמונת המצב, ובמתן סיוע ראשוני לנפגעים. בימים שאחרי המתקפה, מידע זה סייע לגיבוש אסטרטגיה, תוכניות לחימה ומשימות מבצעיות שאפשרו לחימה והגנה על המדינה. כך גם לגבי שאר המערכות, בהן: משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, בנקים, בתי חולים, רשויות מקומיות, גורמי הסברה ועוד.

התיעוד שהגיע מהשטח העיד, לדוגמה, על כך שהמחבלים נשאו חומרי תעמולה והדרכה של דאעש. תיעוד זה חידד את ההבנה כי "חמאס הוא דאעש", סייע לצה"ל לגבש תפיסת אויב חדשה, ולמשרד החוץ וגורמי ההסברה בישראל לרתום את תמיכת מדינות המערב בישראל.

שימור הידע המבצעי שנאסף בזמן המלחמה עשוי לסייע לעדכון תורות לחימה בארגוני טרור, לשינוי בתפיסת ארגונים אלה בעיני העולם, ועוד.

ראו ראיון נשיא המדינה ל-CNN, בו הוא חושף את מסמך "תוכנית חטיפת השבויים" שנמצא בידי המחבלים ובראיון לSky News הוא מספר על מציאת הוראות להכנת מתקן לפיזור ציאניד ושימוש בחומרים כימיים לרצח המוני.

ניהול משברים

המלחמה זימנה לא מעט אירועים חריגים ומשברים לצה"ל ולדרג המדיני, וסביר להניח שגם למערכות נוספות. שימור הידע בהיבט זה, עשוי לתרום להבנת אופן ניהול המשבר, לתחקור האירועים והפקת לקחים, להעצמה ולמידה במקרים בהם המשבר נוהל בהצלחה.

לדוגמה, ב-17 באוקטובר הג'יהאד האסלאמי ירה רקטה לעבר ישראל שנפלה על בי"ח בעזה. ישראל הואשמה בביצוע הפעולה, והתמיכה בה החלה להתערער. לראשונה, הופץ תיעוד מודיעיני רגיש לתקשורת, תיעוד זה, ומקורות מידע תומכים, הוכיחו חד-משמעית כי הרקטה שוגרה ע"י הגי'האד האיסלאמי ונפלה בטעות על ביה"ח. פעולה זו ערערה את תדמית החמאס ואמינותו, גם בעיני מדינות ערב, ואפשרה לישראל להמשיך ולהתמקד בניהול המלחמה.

במקרה זה, שימור ידע אודות תהליכי קבלת ההחלטות וניהול המשבר, עשוי לסייע ללמידה ולגיבוש תובנות העולות מדרכי הפעולה וההתמודדות עם תעמולת האויב.

שימור ידע אודות ניהול לוגיסטיקה ואספקה

מידע אודות תפקוד שרשרת האספקה בזמן מלחמה, לדוגמה: רשימות ספקים, ציוד והפצה, הוא חיוני להבטחת המשך הלחימה, תפקוד הצבא ומערכות המדינה, סיוע לנפגעים ולמשפחותיהם, וניצול יעיל של משאבים.

שימור הידע העולה מתוך התכנים הקשורים להיבט זה, עשוי לסייע במיפוי כשלים וחולשות וללמידה מהצלחות באשר היו.

שימור ידע רפואי

ניהול רישום רפואי ותיעוד אמין ומדויק אודות מצבם הרפואי של הנפגעים מאפשר טיפול ראוי ושיקום בטווח הארוך. המידע הרפואי שהגיע מהשטח אפשר, לדוגמה, התגייסות מהירה של בתי החולים והציבור לצורך תרומות דם, וניתוב מושכל לבתי חולים ברחבי הארץ.

שימור הידע הרפואי העולה מתוך התכנים, עשוי לתרום ללמידה ויצירת ידע חדש אודות מאפייני הפגיעות, אופן ההתמודדות עם זיהוי מספר רב של גופות, תהליכי פענוח של מאות דגימות DNA בפרק זמן קצר, מצב בתי החולים בארץ והיכולת להתמודד עם סוגי פגיעות ועם היקף נפגעים מסוג זה בזמן חירום, לשם תכנון ניתוב תשומות ומשאבים בעתיד.

שימור ידע משפטי

תיעוד מידע משפטי הקשור למלחמה הוא חיוני לשם ניהול המלחמה באופן שיבטיח פעולה לפי חוקי המלחמה והסכמים בינלאומיים. שימור הידע העולה מתוך תכנים הקשורים להיבט זה, עשוי לשמש בעתיד במיצוי זכויות הנפגעים, ניהול משפטים בגין פשעי מלחמה ועוד.

"...אתם מדינה יהודית, אבל אתם גם דמוקרטיה. כמו ארה"ב, אינכם חיים לפי הטרור. אתם חיים על פי חוקים וישנם גם חוקי מלחמה. הדבר הזה מבדיל אותנו מהטרוריסטים, משום שאנחנו מאמינים בכבוד האדם באשר הוא - ישראלי, פלסטיני, ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי - כל אחד. אלה הערכים שהופכים אתכם למי שאתם. אם אנחנו מוותרים על זה, המחבלים מנצחים. ואנחנו לעולם לא ניתן להם לנצח". (מתוך: נאום ביידן בעת ביקורו בישראל ב- 18.10).

יובל מן כתב ב-20.10.2023 ב-Ynetכי סנאטורים רפובליקנים קראו לחברות הטכנולוגיה לא למחוק סרטונים ממתקפת הטרור של חמאס. הם ביקשו מהחברות מידע לגבי ניטור התוכן סביב המלחמה בישראל. בנוסף, דרשו הסנאטורים מהחברות להתחייב לשמור על "תיעוד היסטורי של הזוועות שביצע חמאס".

הסיבה לכך לטענתם היא: "בשגרה, מדיניות להגבלת ההפצה של תוכן מטריד עשויה להיות הגיונית, אבל סרטונים ותמונות שהועלו על ידי חיילים, גורמי אכיפת חוק, אזרחים, עיתונאים ואנשים עם גישה בזמן אמת למעשי טרור צריכים להישמר על מנת לסייע בהעמדה לדין על פשעי מלחמה, באיסוף מודיעין, בדיווחים חדשותיים ובתיעוד ההיסטורי".

שימור ידע כלכלי

המידע הכלכלי הקשור למלחמה מסייע לניהול יעיל של משאבי המדינה בזמן המלחמה ולתכנון לטווח הארוך, ותורם ליכולת התגובה וההתמודדות של הנפגעים וכלל מערכות המדינה עם השלכות המלחמה.

בנק ישראל לדוגמה, הוציא מתווה מקיף והנחיות לבנקים בישראל לסיוע ללקוחות שנפגעו מהמלחמה, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, רשות המיסים החלו בהפעלת תוכניות מיוחדות, רשויות מקומיות הקפיאו תשלומי אגרה, מאות יוזמות אזרחיות לגיוס תרומות לצבא ולאזרחים בכל תחומי החיים.

שימור הידע הכלכלי מזמן המלחמה עשוי להוות מקור ידע אודות החוסן הלאומי, לסייע במחקר והפקת תובנות מהמודלים הכלכליים שאומצו, לאמץ את המדיניות והתוכניות שהופעלו בזמן המלחמה בעיתות משבר אחרות בעתיד ועוד.

שימור ידע ציבורי

שיתוף הציבור במאורעות המלחמה מיומה הראשון, בכל אמצעי התקשורת, מחדד את חשיבות השקיפות והשיתוף בידע. לדוגמה, הודעות דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, פעמיים ביום בטלוויזיה, תרמו, לדעתי, לשיקום ראשוני של האמון בצה"ל ורתימת הציבור ודעת הקהל הבינלאומית למאמצי המלחמה ולתחושת לכידות ואחריות משותפת.

שימור הידע העולה מהתכנים בהיבט זה, עשוי לשמש בעתיד כסטנדרט של שקיפות, שיתוף הציבור, ואחריות הצבא ומקבלי ההחלטות כלפי הציבור בזמן משבר או מצב חירום עתידיים.

שימור ידע היסטורי ומחקרי

תיעוד אירועי מלחמת "חרבות ברזל", בכל תחומי החיים, הוא בעל ערך היסטורי ומחקרי.

שימור הידע הרב שנאסף בזמן המלחמה, יסייע בחקירת האירועים, גיבוש תובנות, לקחים, הנצחה וזיכרון.

ראו לדוגמה: תיעוד מלחמת יום הכיפורים בארכיון המדינה.

התאוששות, שיקום ותקומה בזמן המלחמה ואחריה

שיתוף מידע אודות המלחמה הוא מרכיב חשוב בריפוי, תקומה ובנייה מחדש.

לא מעט שורדים מעידים על כך שאינם זוכרים את אשר אירע, כנראה בגלל ההלם וחומרת האירועים, או חווים חרדות וחלומות ביעותים וקושי לתפקד. עיון בחומרים המתועדים גורמים להם ולסובבים אותם "להאמין" בכך שהדברים אכן קרו, מעירים את הזיכרון, אולי את הרצון לספר ולשתף, ובכך עשויים להקל במעט, ולסייע בתהליך ההתמודדות והשיקום. הרבה אזרחים שניצלו מהתופת, מספרים כי הרגישו חוסר אונים לצד רצון לסייע, וכיבזכות המידע הרב ברשת מצאו דרכים להתנדב ולסייע לנפגעים.

התיעוד המפורט משקף אמנם את זוועות המלחמה, אך גם משקף אומץ, גבורה, תעצומות נפש וערבות הדדית.

שימור הידע, לדוגמה, אודות התהליכים ההדרגתיים של חזרה לשגרה, פתיחת מוסדות חינוך, ספריות, מרכזי ספורט, ועוד, עשויים לשפוך אור על תהליכי קבלת ההחלטות, הנסיבות והתנאים שאפשרו קיום שגרה בזמן מלחמה.

עקרונות לשימור ידע בזמן מלחמה

מראות הזוועה במלחמת "חרבות ברזל" הובילו להשוואה הולכת וגוברת למראות שנצפו בתקופת השואה. לכן, לשם גיבוש הצעה ראשונית לעקרונות שימור ידע בזמן מלחמה, בחרתי להיעזר במסמך העבודה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), שמטרתו להציע טיוטת עבודה פרקטית לתיעוד ושימור ידע מתקופת השואה. המסמך כולל:

רשימת נושאים הנחשבים כקשורים לשואה
כלים פרקטיים לזיהוי פריטי מידע שאינם תחת ההגדרה אך רלוונטיים לחקר השואה
דוגמאות של סוגי פריטי מידע הקשורים לשואה.

על בסיס מסמך זה, להלן עקרונות ראשוניים לשימור ידע אודות מלחמת "חרבות ברזל".

הגדרת מסגרת זמן לפריטי מידע שנוצרו או מתייחסים לתקופות זמן קשורות (לפני המלחמה, במהלך המלחמה, בתקופה שאחרי המלחמה).
הגדרת פריטי מידע העוסקים בהיבטים משפטיים, פוליטיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים של האנשים והקהילות שנפגעו מהמלחמה.
הגדרת פריטי מידע העוסקים בהיבטים הקשורים לפשעי מלחמה, עדויות, הכחשה, זיכרון, הנצחה.

דוגמאות:

פריטי מידע אישיים- התכתבויות, תצלומים, אלבומים, סיפורים ממקור ראשון ושני.
פריטי מידע ציבוריים- הצהרות, כתבות, חומרי הסברה ותעמולה, כרזות, מפות, סרטונים, חוברות, יצירות אמנות.
פריטי מידע פורמליים- מסמכים משפטיים, תעודות זהות, חשבונות בנק, מסמכים המעידים על נכסים.
פריטי מידע ארגוניים- תוכניות לזמן מלחמה, מסמכי מדיניות, הנחיות, ניהול משאבי אנוש ורווחה, ניהול פרויקטים בזמן מלחמה, ניהול קשר עם לקוחות.
פריטי מידע צבאיים ומדיניים- תחקירים, תוכניות לחימה, פרוטוקולים, הסברה.

מה ניתן ללמוד מהתכנים?

שימור הידע מזמן המלחמה יתרום ללמידה, למחקר ולהפקת תובנות אודות התחומים הבאים, לדוגמה:

ההיסטוריה והחיים ביישובי עוטף עזה לפני המלחמה- לדוגמה, שיתופי הפעולה ויחסי השכנות עם התושבים בעזה.
היסטוריה והלך הרוח בישראל לפני המלחמה.
ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, תנועת החמאס והג'יהאד האסלאמי, איראן.
אידיאולוגיה, תעמולה ומדיניות כלפי יהודים וישראלים, שיטות הפעולה, הלחימה, והרצח בזמן המלחמה.
תגובת הצבא וכוחות הביטחון, המדינה, המגזר הפרטי, והחברה האזרחית בזמן הלחימה.
תגובה/אי-תגובה של הקהילה הבינלאומית.
השפעות המלחמה על האזרחים, צה"ל וכוחות הביטחון, מערכות המדינה, חברות ועסקים, ארגונים, עמותות, קהילות, ומידת החוסן של גורמים אלה בשעת חירום.
גורל הניצולים, השורדים והחטופים- לדוגמה, מתוך עדויות, סיפורי גבורה, מיזמי הנצחה וזיכרון.
החיים בארץ בתקופה שאחרי המלחמה.

בימים אלה, כשהלחימה עדיין בעיצומה, נראה כי עיקר העיסוק הוא באיסוף מידע מכל הסוגים ובכל הפלטפורמות. יש לתת את הדעת לעניין אמינות המידע, אופן בחירת פריטי מידע רלוונטיים, שימור הידע הגלום בהם, ארגון, קטלוג וארכוב דיגיטלי. יהיה צורך לדון בסוגיית הגישה לחומרים, הפעלת שיקול דעת ויצירת איזון בין ערכי הדמוקרטיה, גישה חופשית, זכות הציבור לדעת, ובין הזכות לפרטיות, היעדר עניין לציבור, שמירה על ביטחון המדינה ועוד.

רשימת מקורות: