שימור ידע כבר מזמן אינו רק תיעוד לפני פרישה. הוא יכול להפוך להזדמנות אנושית, יצירתית ומעצימה - גם לעובדים שנשארים, גם לארגון, וגם לידע עצמו. מה קורה כשמפסיקים לשמר ידע מתוך פחד - ומתחילים לעשות זאת מתוך משמעות?

תיעוד ידע לא חייב להיות משימה אפורה ומעיקה. עם קצת יצירתיות, משחוק וחשיבה מחוץ לקופסה, אפשר להפוך כתיבה ארגונית לחוויה מהנה - כזו שמעודדת אנשים לתעד, לשתף ובעיקר… לרצות לקרוא. במאמר זה נבחן איך עושים את זה בפועל.

ידע סמוי הוא ידע שנמצא אצל אנשים (ניסיון, שיפוט, “איך עושים”), אבל הערך שלו לא נובע מזה שהוא סמוי - אלא מהעומק ומההשפעה העסקית שלו. לכן מנהלים אותו נכון כשמזהים איזה ידע סמוי הוא קריטי, מעודדים שיתוף באינטראקציות מובנות, ומקודדים חלק משמעותי ממנו לידע מפורש - בלי לזלזל בידע שכבר תועד. כן - ידע סמוי חשוב. לא - טבעו הסמוי אינו מה שהופך אותו לבעל ערך. למה אנחנו כל כך מתרגשים כשמדברים על ידע סמוי וחשיבותו? הנה כמה סיבות: יצירת ידע תמיד מתחילה עם ידע סמוי - אז כן, זה חשוב. 📚 מומח

שימור ידע באמצעות בינה מלאכותית יוצרת מאפשר לארגונים לייעל תהליכים, לחשוף ידע סמוי ועמוק, ולהפיק תוצרים איכותיים במהירות גבוהה יותר. שילוב כלי AI בפרויקטי ניהול ידע תומך באיסוף, ניתוח ויצירת ידע חדש- אך מחייב ליווי אנושי, חשיבה ביקורתית ואחריות מקצועית כדי להבטיח אמינות, רלוונטיות וערך עסקי אמיתי. מטרת פרויקט שימור ידע היא למנוע אובדן לא רצוי של ידע מקצועי המהווה מפתח להצלחת הארגון. בינה מלאכותית יוצרת היא תת-תחום בתוך עולם הבינה המלאכותית, ובדומה לשימור ידע, מתמקדת בעיבוד וי

שימור ידע בתקופת מלחמת “חרבות ברזל” הוא מרכיב אסטרטגי בניהול ידע לאומי וארגוני, התורם ליעילות מבצעית, ניהול משברים, שיקום, למידה היסטורית וחיזוק החוסן החברתי. תיעוד שיטתי של מידע מבצעי, רפואי, משפטי, כלכלי וציבורי מאפשר קבלת החלטות מושכלת בזמן אמת, הפקת לקחים לעתיד, ושימור הזיכרון הקולקטיבי- תוך איזון בין שקיפות, אמינות, פרטיות וביטחון. מלחמת "חרבות ברזל" פרצה ביום שבת בבוקר, ה-7 באוקטובר 2023. המלחמה פרצה בעקבות מתקפת פתע על ישראל בהובלת חמאס. רגעי המלחמה מתועדים בפירוט בכל

זיכרון ארגוני הוא מרכיב מרכזי בניהול ידע, המשמר תהליכים, החלטות וערכים לאורך זמן ומסייע לארגון ללמוד מהעבר ולהימנע מטעויות חוזרות. עם זאת, מאחר שהוא סלקטיבי ומשתנה עם תחלופת עובדים ומבנים, יש לנהל אותו באופן מודע וגמיש- כמשאב אסטרטגי התומך בהתחדשות ולא כחסם לשינוי. ארגונים, כמו הפרט, זוכרים את העבר, כולל תהליכים ושיטות עבודה ברות קיימא, יחד עם דפוסי התנהגות, החלטות, מסורת וערכי הארגון. הזיכרון הארגוני (Organization's Memory), כמו זיכרון הפרט, סלקטיבי ומוגבל יתר על כן. עובדים

ידע סמוי (Tacit Knowledge) הוא מרכיב ליבה בניהול ידע, הכולל מיומנויות, דפוסי חשיבה ו־Know-How אישי שקשה לנסח או לתעד. זהו ידע המהווה בסיס למומחיות ולתבונה מקצועית, וניתן לשתפו באמצעות חניכה, אינטראקציות מעשיות והמרה יזומה לידע גלוי- כדי לשמר מומחיות, לשפר ביצועים ולחזק למידה ארגונית. ידע סמוי (Tacit Knowledge) הוא ידע קיים שקשה להגדיר, שכן לא תמיד האדם מודע לו או יודע לנסחו. קיים עפ"י רוב ברמה אישית. כולל "Know Hows" ,"Know who" ,"know whats", מודלים חשיבתיים, אמונות ונקודות

אינסטינקט קולקטיבי (Corporate Instinct) הוא אוסף ה"חוש השישי" של החברה. האינסטינקט הקולקטיבי מאפשר לחברה להגיב באופן מיידי להזדמנויות...

כוחה של חברה להתחדשות. בא לידי ביטוי בזכויות ופטנטים שמורים, נכסי ידע ויתר הנכסים הסמויים שאינם נגלים (בפרט לא במאזן חשבונאי). ניהול מאזן...

כמו בנושאים רבים אחרים, כך גם בידע ישנו איזון עדין בין עלות תחזוקת הידע ושימורו לבין רכישתו מחדש. אמצע הדרך של הידע (Knowledge Half Life)...

אי המשכיות הידע (Discontinuity of Knowledge) היא תופעה המתרחשת כאשר עובדי ידע מומחים עוברים מתפקיד אחד למשנהו, בתוך הארגון או מחוצה לו,...

נהוג להבחין, בעולם ניהול הידע, בין שני סוגי ידע עיקריים: הידע הסמוי והידע הגלוי. ידע גלוי ( Explicit Knowledge) הינו ידע השייך לפרט או...

שכחה קולקטיבית (Corporate Amnesia) היא איבוד הניסיון הקולקטיבי, הנעוץ בידע סמוי, וכישורים מצטברים, בדרך כלל עקב פיטורים מסיביים ורה...

ניסיון (Best Practice) הנו ידע, הנראה למשתמש מבחוץ כמו לקח אך שונה ממנו באופן התפתחותו. לקחים נלמדים מתהליך מוכוון, בו הארגון עוצר ומנסה...

צומת ידע הוא גורם מרכזי בניהול ידע ארגוני, המשמש כנקודת חיבור בין עובדים, מומחים ומקורות מידע. מדובר בתפקיד לא פורמלי המתפתח טבעית, המבוסס על ותק, סקרנות, זיכרון וריבוי ממשקים. זיהוי, טיפוח ושיתוף צמתי ידע מאפשרים לארגון לשפר זרימת ידע, לחזק למידה פנימית ולהגביר את היעילות והחדשנות. צומת ידע, כשמו, כן הוא. צומת ידע הנו אדם, המנקז אליו פניות של אנשים שונים, והוא מנתבם לכיוונים שונים. צומת ידע יכול לנתב למומחה המתאים (כדאי לך לפנות / להתייעץ עם X), בין אם בארגון, ובין אם מחוצה

תהליך שימור ידע קריטי הוא מרכיב מרכזי בניהול ידע, שמטרתו למנוע שכחה ארגונית ואובדן מומחיות חיונית. באמצעות זיהוי ידע סמוי וגלוי, מיקוד בידע בעל השפעה גבוהה, ויישום מתודולוגיה סדורה לתיעוד תהליכים, החלטות ותובנות, ארגונים יכולים לחזק ביצועים, ללמוד מהצלחות וכישלונות, ולשמר יתרון תחרותי לאורך זמן. שכחה ארגונית היא אובדן לא רצוי של ידע ארגוני. לדוגמה, ידע אודות אסטרטגיה שהובילה להצלחה, תהליכי עבודה שביססו פרויקט או אפשרו המשכיות, עקרונות חשיבה, שיקולים מקצועיים, חוקים ונהלים, מ

שימור ידע אינו מיועד רק לעובדים פורשים, אלא מהווה תהליך מרכזי בניהול ידע ארגוני, משפחתי ולאומי, המאפשר העברה בין־דורית של ערכים, ניסיון ותובנות. באמצעות תיעוד בכתב, מחקר היסטורי וכלים דיגיטליים, ניתן למנוע אובדן ידע, לחזק זהות ושייכות, ולשמר מורשת אישית וארגונית לאורך זמן. תחום מרכזי וחשוב בעולם ניהול הידע הוא תחום שימור הידע, שימור שנועד לעגן את הידע שנצבר בארגון ולהעבירו העברה בין דורית בין עובדים וותיקים לעובדים חדשים וזאת על מנת שערכי הארגון, שיטות הפעולה שלו והניסיון הנצ

“ההתפטרות הגדולה” משקפת שינוי עמוק ביחס של עובדים לקריירה בעקבות הקורונה, איזון חיים- עבודה ותפיסת משמעות אישית. עבור ארגונים, התופעה מדגישה את חשיבות ניהול ידע, שימור ידע ושיתוף מתמשך, באמצעות תיעוד שיטתי, כלים דיגיטליים ותרבות ארגונית פתוחה- כדי להבטיח המשכיות עסקית גם בעידן של תחלופת עובדים גבוהה. במהלך השנה-שנתיים האחרונות, ולמעשה תוך כדי מגפת הקורונה, אנחנו שומעים הרבה על " ההתפטרות הגדולה " (Great Resignation)- צונאמי של התפטרויות ברחבי העולם. תופעה זו כוללת עובדים שעוז

יצירת מורשת ארגונית היא חלק מהותי מניהול ידע ושימור ידע, בדומה למורשת משפחתית או תרבותית. באמצעות תיעוד שיטתי של חזון, נהלים, תובנות, שגרות עבודה וריטואלים ארגוניים, מנהלים ועובדים יכולים להבטיח העברה בין-דורית של ערכים, ניסיון וידע מקצועי- וליצור המשכיות, זהות ומשמעות בארגון גם לאחר חילופי תפקידים. בדומה להרבה ישראלים גם אני ניצלתי את תקופת החגים לנסיעה קצרה לחו"ל. חיפשתי מקום עם טיסה קצרה, שהות לא יקרה, וכמובן המלצות חברים וכך נבחר היעד- בודפשט הקסומה. בדיעבד לא תיארתי לעצמ

שימור ידע, בדומה ל“קסם”, נועד לחלץ ידע סמוי ממומחים לפני עזיבתם ולהפוך אותו לנכס ארגוני מתועד ונגיש. באמצעות בניית אמון, תעדוף נכון של נושאים, ראיונות עומק והבניה שיטתית של הידע, ארגונים יכולים למנוע אובדן מומחיות, לחזק ניהול ידע וליצור מורשת מקצועית מתמשכת- בלי צורך במטה קסמים. השבוע התקיים בתל אביב אירוע לרגל 20 שנה להשקת הספר הראשון בסדרת ספרי הארי פוטר. הרבה נאמר ונכתב בשבח הסדרה, שיצרה ג'י קיי רולינג, על שלל דמויותיה, והעולם הקסום שבו הן פועלות. קטע מסוים זכור לי במיוחד,