) אל מול ידע גלוי (explicit knowledge)? האם נכון לבחנם בראי של ידע שתועד (codified knowledge) אל מול ידע שטרם תועד ונמצא בראשם של האנשים (un-codified וניהול ידע עוסק בדבר מרכזי: בהזזת הידע על הרצף הזה, קדימה ואחרה, בהתאם לצורך ולהקשר הארגוני: פיתוח ידע שהיה בראשו, תיעודו והבנייתו- שימור ידע מומחים; וכו'. האם גם זה ניהול ידע? בוודאי שכן.

שימור ידע פורשים הינו תת תחום של ניהול הידע העוסק בפרויקטים לשימור הידע של מומחים והקטנת הנזק הפוטנציאלי : חוסר ידע ארגונים רבים אינם מודעים לכך שבתחום ניהול הידע התפתחו מתודולוגיות המאפשרות שימור, שהנו הרבה Liebowitz, כמומחים נוספים, גורס כי על ארגונים לאמץ אסטרטגיה של שימור ידע, בו שימור הידע יתחיל עבור כל רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? - שימור ידע עובדים

שונים; פיתוח ידע מקצועי בעזרת עובדי מטה ועובדי שטח השייכים לאותה יחידה; שימור ידע בארגון לקראת עזיבת מנהלת ידע, הנה דוגמא לפתרון ניהול ידע הממוקד בטובת הלקוח. יותר ידע ללקוח חשוב להעמיד יותר ידע ללקוח ליד מידע על רכישות. יותר ידע ללקוח, כולל גם מסירת ידע ללקוח על התנהלות החברה. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: תמיכה מבוססת ידע תהליך שיפור מנהלת המידע (MIKI) במירס ניצול משאבים

אז איך כל זה קשור לניהול ידע אתם שואלים? ובכן, בפסקאות מטה אנסה להסביר. בסופו של דבר הרבה ידע הולך לאיבוד ואולי אפילו יכול יגיע למועדונים המתחרים. בניגוד למה שקורה בארגונים גדולים, בהם ניתן לבצע תהליך שנקרא שימור ידע פורשים, בעולם הכדורגל הלכו על אסטרטגיה אז מדוע ידע הוא קריטי לצמיחה של מועדון כדורגל? ניתן לקרוא לתהליך זה ניהול ידע שיטתי.

ניהול ידע בדומה לכל תהליך ארגוני, מתחיל ונגמר באנשים, העובדים הם אלו שאוצרים את הידע בין אם הוא סמוי האקטיבציה יכולה וצריכה להתקיים בכל אחד משלבי ניהול הידע בארגון- החל משלב האפיון, הרצאות מבוא בניהול ידע מספר דוגמאות ליצירת אקטיבציה בטווח המידי: בהעברת הרצאות מבוא לניהול ידע לקבוצות מקצועיות או רוחביות ( בצורה זו המאזינים ינסו לחשוב כל אחד על עצמו, למה הוא חושש מניהול ידע, מה היה מעכב אותו מלשתף בידע. היא חוסר זמן וכי החשש מאובדן עוצמה כי "עוצמה היא ידע" הנה גורם, אך גורם הנמצא במקום השביעי.

אמצע הדרך של הידע (Knowledge Half Life) מוגדרת כנקודת הזמן בה רכישה של ידע חדש יותר כדאית (במונחים של עלות-תועלת) מתחזוקה/שימוש חוזר בידע הקיים. כיום כאשר מתכננים ובונים מאגרי ידע חדשים, כולל אמצעי עדכון, מן הראוי שנזכור את נקודת אמצע הדרך. רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אי המשכיות הידע שכחה קולקטיבית שימור ידע באמצעות כלי בינה מלאכותית

לא מעט כאשר אנו מדברים על ניהול ידע, מתעוררות ישר מחשבות על: תוכן, מלל, כתיבה תמציתית, ניסוח נכון, תבניות (נושא זה מתקשר גם ל "שימור ידע פורשים", אך לא נערבב כעת "חלב ובשר") כיצד נוכל להדגים ולהמחיש מצבים בהם (ניקח בחשבון שלא תמיד ניתן להדריך את כולם באופן אישי) מקרים אלה מצביעים ומלמדים אותנו על כך שניהול ידע אז איך בכל זאת אפשר ל"אכול" את ה"מפלצת" הזאת שנקראת "ניהול ידע טכני" ניגש לשורשו של עניין ונבדוק באילו זכרו: גם ידע טכני, הוא ידע שצריך לדעת לנהל. רוצה ללמוד עוד על מנהלות מידע וידע?

אם כן, מה לסרטוני וידאו וניהול ידע ? הרבה! ממה נתחיל ? אפשרות נוספת, היא שימוש בסרטונים ככלי להעברת ידע לעובדים הפזורים ברחבי המדינה. מה לגבי תהליך שימור ידע פורשים ? ידע רב "מועבר" מהמקור הפורש באמצעות תיעוד בכתב. ידע טכני שלעיתים קשה לשמר אותו בצורה כתובה , ניתן לתיעוד בקלות יחסית באמצעות סרטון וידאו. למה כדאי לשלב סרטוני וידאו בניהול ידע?

רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אי המשכיות הידע שכחה קולקטיבית שימור ידע באמצעות כלי בינה מלאכותית

בא לידי ביטוי בזכויות ופטנטים שמורים, נכסי ידע ויתר הנכסים הסמויים שאינם נגלים (בפרט לא במאזן חשבונאי ניהול מאזן ידע מלמד על הון הצמיחה. רוצה ללמוד עוד על שימור ידע מומחים? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: אי המשכיות הידע שכחה קולקטיבית שימור ידע באמצעות כלי בינה מלאכותית

ספר זה, הנו ספר ייחודי בנושא: שימור ידע. להלן מפת נושאי הספר:‏‎ ‎ הצורך- שימור ידע למה ולמה עכשיו?‏ הצורך- שימור ידע למה ולמה עכשיו?‏ ‏ , ולייצר מהלך של שימור ידע ארגוני.‏ שימור ידע אינו תהליך זול בזמן או בכסף.

ידע זה קיים בחלקו בראשם של האנשים (סיכון גבוה ביותר!) מתודולוגיית ניהול ידע מסייעת מתייחסת למקומות בהם קיים ידע בארגון בשטח- בקרב בעלי תפקידים העוסקים בתחום שימור ידע מומחים: אחד הנכסים המשמעותיים ביותר בכל ארגון הינו המשאב האנושי שבה, ובפרט- המומחים. כמו בשימור ידע מומחים, כך גם כאן, משלבים את הלקחים שנוצרו בסביבת העבודה הארגונית, במגוון טכניקות ניהול ידע מקובלות.