למרות הפוטנציאל העצום שלהם (ללמידה, תמיכה ועזרה) אנשים עושים בהם שימוש בעיקר לעזרה- לצורך קבלת עזרה מקוונת באופן טבעי, בארגון נדרש לנהל גם ידע תמיכתי, גם ידע העשרתי ובוודאי ידע למידתי לנושא. כל אלו, ינוהלו על פי רוב באתרי ידע מקצועיים, המהווים חלק מרשת אתרי הידע בארגון. יש לזכור כי ה- EPSS כולל ידע ארגוני מקצועי חשוב. יש לזכור כי הידע ב- EPSS אינו מבודל אלא מקושר לפריטי ידע נוספים הנמצאים מחוץ ל- EPSS, ומהווה חלק ממארג

הספר מציע מודל ממוקד ידע: הצלחת החברות היפניות נובעת מהיותן חברות יוצרת ידע. ידע סמוי הנו ידע תת הכרתי. אונטולוגיה: תורת המיפוי, ובהקשר זה המיפוי הארגוני. ידע נוצר, כאשר יש אינטרקציה בין פריטי ידע. בין ידע סמוי לגלוי ולהיפך (כל הצירופים). בידע נעשה שימוש במעגל חדש של יצירת ידע, בהקשר ארגוני אחר, אורכי, רוחבי, או שניהם גם יחד.

הכלי Microsoft OneNote משמש לי ככלי לניהול ידע אישי, כפי שכתבה לירון ליגל במאמר " ניהול ידע אישי Personal אז מה יש בו שהופך אותו לכל כך אינטואיטיבי לניהול המידע עבורי: שימוש בתגיות שונות לפי סוג המידע – תיבת הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע ב LIVE בצעדים קטנים אל רשת סמנטית חיפוש מבוסס הקשר – הדור

ארגוניות הינן בעלות מטרה פונקציונאליות: אנו מנהלים את רשימת הלקוחות שלנו והפעילות שלהם; אנו לומדים לעשות שימוש בכספות החדשות של הבנק; אנו משתפים ידע בפורטל מקצועי. ע"י הוספת צבעים וצלילים; ע"י שימוש בצורות וגבולות לא סימטריים; ע"י הוספת גורם מחויך (ויזואלי או תוכני משחוק יכול להשתלב בעיצוב אתרים, בפיתוח חומרי הדרכה, בפעילויות השקה למערכות, בתחרויות יזומות לעידוד שימוש

, אולם במאמר זה אנסה להציג את האומנות גם ככלי עבודה בעולם ניהול הידע הארגוני: הן ככלי המסייע לפיתוח ידע תהליכי פיתוח, איגום והנגשת ידע נעשים פעמים רבות באמצעות עבודה קבוצתית, ועל כן ניתן ללמוד רבות מהניסיון אומנות חזותית ככלי לאבחון מאפייני תפקיד לעיתים, בתהליכי ניהול ידע כגון אפיון פורטלים ואתרים או כתיבת תוכן זה יתרם בהמשך העבודה לאפיון שיטות, תהליכים ופירטי ידע לטובת העבודה השוטפת. זכורה לי במיוחד טכניקה של שימוש בדרמה בקבוצה לפיתוח ידע בה צפיתי ובה סיפרה עובדת על אירוע קשה עבורה אל

כיום, בכל שירות ידע חוץ/ פנים ארגוני (אתרים, פורטלים, קהילות, מערכות ניהול תוכן/מסמכים וכו') אנו משלבים בטרם אפרוט את המלצותיי, אציין שהמלצות אלו הן בתחום ניהול ידע ושואפות להנחיל עקרונות שימוש יעיל בתוכן כאשר מבקשים להטמיע מנוע חיפוש בשירות ידע, לא צריך לבחור אוטומטית את המנוע המשוכלל והמורכב ביותר. ולכן הוא יעיל במיוחד בשירותי ידע הכוללים מידע מסוג הנחיות, נהלים, חוקים וכו'. מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: מומחי תוכן באתרי אינטראנט מיקום מנהלת המידע במבנה הארגוני מערכת ניהול ידע

החדרה של חזון ידע: חזון הידע הנו הן לפיתוח החברה (באמצעות פיתוח ידע) והן לשרידותה (באמצעות שיתוף ידע) השיח הנו קריטי גם לשיתוף ידע קיים. תפקידי פעילי הידע: זרזים של יצירת ידע חדש. מתאמים של יזמות פיתוח ידע. סוחרים של ראיית הנולד. תהליכי ידע ניתן לסווג לשני סוגים: פיתוח ידע חדש- תורם לקידום הארגון; שיתוף ידע קיים- תורם לשרידות הארגון היות והקשר בין ידע לאנשים כה משמעותי, ידע הנו רגשי!

ניהול ידע נענה לאתגר הזה ופיתוח מתודולוגיה סדורה של פיתרון בשם 'תבנית חכמה'. הנהלים והחוזרים (Content) בשלושה חלקים: חלק א' - דף שער הכולל מפה גראפית ויזואלית וקישורים אל פריטי ידע חלק ב' – גוף חוזר הכולל את מקטעי ידע המהווים הרחבה לפריטי הידע במפה. עולם ניהול הידע משתמש בעקרון זה על מנת לקדם שלוש מטרות עיקריות בניהול נהלים וחוזרים: יצירת ידע מובנה – הקושי בליצור פריט ידע חדש מ"דף לבן" אשר אינו מכיל כל רמזים למבנה ותוכן רצוי כל פעם מחדש נעלם.

כשאנו מתחילים פרויקט ניהול ידע, אנו קובעים לעצמנו מטרות ויעדים, אך לעיתים במהלך הדרך, כשאנו נכנסים לשגרה שמטרתה לבדוק את המידה ואופי השימוש בכלי ניהול הידע הקיימים או העתידים להיות בארגון (פורטל ארגוני, מנהלת ידע גם השיטה שבה נבחר לערוך את הבדיקה תשתנה בהתאם: שלב ההתנעה – לפני שנחל במלאכת הקמת/ שדרוג כלי ניהול ידע שימוש בשיטה כמותית, קל יותר לעומת השיטה האיכותנית מבחינת התהליך וניתוח הנתונים. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע in-out ו Drive - סיכום ספר הערך היחסי שבמתן תגמולים למומחי

הטמעת כלים חכמים לניהול ידע ומסמכים בארגון - שלב הבדיקות יותר ויותר ארגונים מטמיעים כיום מערכות בינה מלאכותית לניהול ידע ומסמכים. נציג ידע או תוכן שיבחן אם התשובות אמינות ונכונות. נציג משתמש קצה שיבדוק את חוויית השימוש. כך נוצר מאגר ידע של הבדיקות עצמן, שאפשר ללמוד ממנו לאורך זמן. מערכת AI לניהול ידע יכולה לשנות את הארגון מן הקצה אל הקצה: לקצר תהליכים, לשפר מענה ולהפוך את המידע הקיים

תשתית ארגונית מחשוב הספר אומנם נכתב בראש וראשונה לאנשי מחשוב, אך למעשה רלוונטי ביותר לכל איש ניהול ידע - הן כגורם עסקי הפועל עימם, הן בזכות דגשי שימור ושיתוף הידע המוזכרים הנדרשים לכל ארגון, והן תוך השלכה שימוש בשפה, תמונות וגרפים/מחוונים נוכחות פיזית ווירטואלית מרובה לאלמנטים הממחישים בארגון ובפעילויות סביבת בנוסף: שכירת כוח אדם חדש בעלי פוטנציאל (לא משנה מה הידע הנוכחי שלהם- תמיד יידרש עוד) השלמה של ידע דיגיטלי

פעילויות שיתוף בידע במסגרת אתר או במסגרת פתרון ניהול ידע אחר עשויות לגרום לחששות ואף התנגדות מצד העובדים (הצעות אלה עלו גם הם במסגרת תהליך של שיתוף ידע וסיעור מוחות שנערך בחברה) יצירת צוות מוביל יצירת "צוות לסיכום , שימוש בדרכים אלה יסייע להגביר את שיתוף הידע בין המשתמשים. מילות המפתח להצלחה הינן- ייחצון פעילותם של משתפי הידע הפעילים, שימוש בצוות המוביל כ "שגרירים" להטמעה הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: זרימת ידע רב כיוונית דינמית התפתחות הספריות - מאגרי ניהול הידע הראשונים