מפות קונספטואליות (Concept Maps) הנן דרך ויזואלית לייצג מבני ידע שונים. ובעולם התקשורת והשיח (Discourse) מסמלת המפה הקונספטואלית שיטה לייצוג והעברת ידע (צ'אנג, איצ'יקאווה וליגומנדיס כך או כך, היישומים מרובים: מפות ידע (במיפוי מוקדי ידע), רשתות סמנטיות (באינטליגנציה מלאכותית), מפות אונטולוגיה הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: הבעה בגרף - סיכום ספר כלי מציאות מדומה ככלי הטמעתי להעברת ידע איך

נדבך חשוב בניהול ידע הינו התוכן, אותו הזכרנו ע"ג דפי ירחון זה לא אחת. שימוש בטקסונומיה (מאפיינים שישמשו כמקטלגי התוכן). הארגון יקל על ההתמצאות בתוכן ואיתורו בעת הצורך.

כמנהלים אנו צומת מרכזית של ידע; באופן טבעי הכל, או לפחות הרבה, עובר דרכנו, ולכן אנחנו צוברים ידע, מהסוג איזה ידע נכון לתעד, ואיך עושים זאת כך שלא יהפוך למשימה כבדה מידי? ראשית- יש לתחם: הידע שנכון לתעד הינו ידע תפעולי. אפשר לוותר גם על ידע שקיים אצל מספר אנשים, כי בהיעדרנו, הוא לא יחסר. אך בהחלט זהו פתרון טוב לניהול ידע אישי, תפעולי, ממוקד לניהול עסק. שווה לשקול.

לדוגמא, המשפטים "בבסיס חיל התותחנים קיים ארסנל גדול של תחמושת" ו-"ראיתי את ארסנל מנצחת 5:0" מייצגים שימוש על ידי שימוש באונטולוגיה, תוכל הרשת ללמוד את המשמעויות באמצעות מקורות רבים. תוך שימוש בכלים אונטולוגיים אוטומטיים המסוגלים לפענח את השייכות במשפט, היא תוכל לזהות שהמילה ארסנל מייצגת הקושי נובע מכמות המידע העצומה הלא מקוטלגת ברשת ומסטנדרטיזציה שונה באופן בו בנויה כל פלטפורמה של ידע. ניתן לעודד שימוש בתגיות (למשל מסוג Hashtag) ולנתח ביטויים נפוצים וקישורים שמועלים ע"י העובדים ע"י בניה

הגדרה של ‏Use cases‏ האירועים והפעולות המרכיבים את התהליכים העסקיים – שימוש ב- ‏Use ‎cases‏ מאפשר לפרק קהילות ידע? פורום ‏דיונים? תגיות? מיקרובלוגים? תרשים פעילות? סקרים? עדכוני מצב? דירוג? יישומי ‏Enterprise 2.0‎‏ יכולים לשנות באופן דרמטי את התרבות ‏הארגונית‎:‎‏ שיפור השקיפות ותהליכי הפצת המידע, דמוקרטיזציה ותהליכי יצירת ידע חדש. בעולם העסקי, ‏Enterprise 2.0‎‏ מממשת עיקרון מרכזי בניהול ידע: המידע מגיע מלמטה למעלה ‏‏(‏‎(Bottom>Up‏

In-memory processing – תהליך עיבוד זיכרון אפקטיבי עם אנליזה מהירה יותר, שמתאפשרת הודות ליכולות הבאות: שימוש Deployment – פריסה מהירה מאפשרת: פיתוח ופריסת מודלים, כאשר המשתמשים יכולים לנצל את הידע והניתוח ללא ידע

איזה פעילויות הקשורות לניהול ידע, ביצעתם בעקבות מצבי החירום בכלל ובמבצע עמוד ענן בפרט? במכבי התמודדנו עם מספר מלחמות ומבצעים, לצערנו, ולכן יש לנו תהליכי עבודה ונהלי עבודה בניהול ידע למצבי במצבי חירום מוקם חדר מצב ובו מספר נציגים מכל התחומים, כשאחד מהם הוא נציג מניהול ידע. בשגרה, באופן שוטף, יש לנו מוביל ידע שעוסק בשעת חירום. אותו מוביל ידע אחראי על תחום שעת החירום במכבי.

הספר משלב תיאוריה וכלים פרקטיים ניהוליים בתחום ניהול שינויים וניהול ידע. ועוד נקודה – אי שם בנבכי הספר, ישנן שתי הגדרות שאנו תמיד מתחבטים בהם: ניהול ידע מוגדר כמשילות, בקרה עובד ידע מוגדר (בהתבסס על הגדרת ה OECD) כאדם שמשימתו המרכזית היא ייצור ויישום ידע. מעניין לקריאה. חזרה כלים מעשיים להגברת מוטיבציה ו Jannessen מציע מיני תיאוריה לניהול עובדי ידע, והנעתם (לטובת שינויים חזרה ותקשור תהליכי שינוי גלובליים אחת המשימות החשובה ביותר של מנהיג המוביל ארגון מבוסס ידע הוא לתאם את

מנסיוננו בניהול ידע בארגונים למדנו, שתרבות של שיתוף בידע היא תנאי הכרחי לניהול אפקטיווי של הנכס האסטרטגי במקום שבו עובדים מאמינים שאם ישתפו אחרים בידע שלהם יאבדו כוח, ואם יבקשו ידע מאחרים יחשפו את חולשתם - טיפוח קהילות ידע - פיטר דרוקר טוען ש"בכלכלת ידע כל העובדים הם מתנדבים, אבל המנהלים הוכשרו לנהל חיילי יש חשיבות רבה לטיפוח קהילות ידע כדפוס ארגוני, שמונע על ידי הרצון וההתלהבות של עובדי ידע לשתף זה את זה אין מתנות ידע חינם. אתה נותן, אבל אתה מצפה גם לקבל.

אחד הטרנדים שצצו בשנים האחרונות ונראה שהוא פה כדי להישאר הוא פרסונליזציה בהנגשת ידע (לרוב בפורטל ארגוני ישנן דרכים שונות להנגיש ידע באופן פרסונאלי המובחנות אלה מאלה במידת ההתאמה האישית של הידע למשתמש ובמידת האחריות לניהול הידע עוברת לידיים של המשתמש – "לא תאסוף לעצמך ידע, לא יהיה לך". בהצלחה רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע? פיתוח ידע באמצעות קבוצה: מתודולוגיה יישומית למודל SECI

כיועץ לניהול ידע, אני ממליץ לעיתים ללקוחות ארגוניים העובדים עם אתרי אינטרנט, אינטראנט, פורטלים וקהילות כל אחד מאתנו עושה בהם שימוש על בסיס יומי. שימוש במילים ניטרליות- כפי שראינו בדוגמא, המילה "עדכנו" מחירים עדיפה על "העלנו" מחירים. שימוש בלשון חיוב (אל תגידו מה"לא", תגידו מה "כן") מרככת את הטקסט ומעלה את רמת השיווקיות. שימוש בהומור, או לפחות בקלילות. לסיכום, כתיבה שיווקית, כמו כתיבה למכירה, מוכרת לנו משהו.

מוצרים חדשים, נהלים חדשים, שיטות עבודה חדשות ועוד, מייצרים לא מעט ידע חדש ודינמי שבמקרים רבים גם משוגר אם קיים ידע שלא התנסינו בו עדיין, חשוב שנעביר אותו בכל דרך אפשרית. סה"כ הגיוני, לא? לעבוד עם רשת הרמונית של מידע ידע מאורגן מבוסס על קשרים והקשרים. לספק ידע מקצה לקצה הידע המקדים שהמשתמש מגיע איתו כשפונה לשלוף מידע, אינו תמיד ברור. בסופו של דבר, ידע חדש מכל סוג יהיה ברובו המוחץ מבוסס על ידע קיים, מתחבר עם ידע קיים, משנה ידע קיים וכו