להן דוגמאות של 3 פסקאות מספרים העוסקים בניהול ידע. המעניק לביטוי את משמעותו.טענה נוספת של חומסקי היא כי בכל עולם תוכן, קבוצת אנשים וכו' מתפתחת הסכמה על שימוש כך לדוגמה מסמכים העוסקים בניהול ידע סביר להניח שיוזכרו בהם הביטויים ידע גלוי וידע סמוי, קהילות של ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: פרוייקט ניהול ידע מצליח מדידת תהליך ניהול הידע איך להפוך פתרון למושך

מנהלים רבים מתחבטים בסוגיה כיצד להניע עובדים לשתף אחרים בידע הסמוי שלהם; ידע אשר נרכש לעיתים ללא מודעות האתגר בעידוד שיתוף ידע סמוי הוא כיצד להסיט את המחויבות האינדיבידואלית של העובד להישגיו ויעדיו, לנקודת מחויבות קיבוצית משמעותה סביבה והתנהלות ארגונית בה האינדיבידואל ישתף ידע סמוי בעת יצירתו וגיבושו באופן התהליך של הענקת ידע הדדית מוביל לפיתוח משותף של ידע שהוא הבסיס לחדשנות עסקית וארגונית. ניתן לסכם את השפעתה של ההתייחסות הארגונית ליצירת ידע אינדיבידואלי וקולקטיבי באופן הבא: ​ ידע אינדיבידואלי

אימוץ בינה מלאכותית בניהול ידע מחייב מעבר מהקמת מאגרי מידע להובלת שינוי ארגוני ושיתוף פעולה אדם-מכונה תמיד האמנתי בכוח של ניהול ידע. אישית מחויבת להיות בחוד החנית של האבולוציה הזו, בניווט המסלול ולתרום לעתיד אחר, זוהר יותר, של ניהול ידע

כמנהלי ידע, אנחנו רוצים שהידע בארגון יהיה מסודר: אנחנו רוצים שכל עובד ועובדת יוכלו למצוא את מה שהם צריכים שלוש רמות של שיתוף ידע על מנת להבין את הקושי בשיתוף הידע, חשוב קודם כל להבין את רמת שיתוף הידע הרצויה באופן כללי, כל עובד ידע בארגון עובד ב-3 רמות של שיתוף ידע: עבודה אישית זאת העבודה שרובנו מכירים לעבוד ברמת שיתוף הידע השלישית - זאת שמאפשרת לארגון שיתוף ידע ארוך טווח, בין-צוותי ובין-מערכתי. גיא בר-נר הוא מנכ"ל טאגבוקס , מערכת ניהול ידע מבוססת תגיות חכמות רוצה ללמוד עוד על בינה מלאכותית?

מכירים את זה שיש לכם מלא פריטים של ידע, כולם חשובים, אולי חלק יותר וחלק פחות. בתור אחת שכמעט עשור בתחום של ניהול ידע ומתעסקת לא מעט עם חווית המשתמש (כי לדעתי הקשר ביניהם הוא ישיר ואם זה לא מספיק יש גם נציגים אנושיים (אבל שימו לב – אין הרבה כאלה). שימו לב למיקרו-אינטראקציות. מפות חשיבה – דרך אפקטיבית במיוחד לניהול ידע בראייה כוללת

בכתבות הקודמות שלי שעסקו בתחום הוידאו, תיארתי את השילוב בין סרטוני וידאו לניהול ידע (לכתבה המלאה לחצו בכתבות הצגתי כיצד שילוב של סרטוני וידאו ככלי משלים לתהליכי ניהול ידע בארגון יכול לסייע בהעלאת אפקטיביות כך תמנעו מצילומים מיותרים שיקשו בעת עריכת הסרטון שימוש בזום דיגיטלי- מומלץ שלא להשתמש בזום של המכשיר

כאשר משתמש נכנס לפורטל, אנחנו יכולים לחשוף אותו לתכנים רבים, להרגיל אותו בשימוש בפורטל ו"לדחוף" ידע בעזרת פירוט שימוש בטלפון אל מול המכסה החודשית: מאפשר לעובד לעקוב אחרי השימוש בטלפון ברמה יומית. הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע חוויתי?

עץ תכנים, הנקרא לעיתים גם עץ ידע, או עץ הניווט, צריך להיות מאורגן כך שהמשתמש יוכל להתמצא, ולהגיע במינימום תבניות חכמות גם מאפשרות קירוב ידע נוסף לקורא, ע"י קישורים פשוטים או מורכבים, וע"י Macros השואבים מידע שימוש בתבניות וירטואליות שהם מסמכים ללא שדות קבועים, הבנויים לפי הגיון מסוים המקל על המשתמשים להתמצא

ידע ייחודי, שאם מישהו ידע עליו או יעתיק אותו, יקרה נזק, ונפסיד את הערך המוסף הייחודי שמאפשר לנו לתפקד לכל פרט, ולכל גוף יש ידע ייחודי. אלא, שזה ממוקד מאד. הידע הייחודי הוא הדובדבן שבקצפת הידע, ומתחתיו יש עוד שכבות רבות של ידע שיודעים נוספים. צריך לאפשר לכמה שיותר העתקה של ידע בשדה המשותף, כדי לאפשר לארגון למקד את השכל והערך המוסף שלו במיצוי הידע המשותף והייחודי, כמו גם בפיתוח ידע ייחודי חדש- מדרגה נוספת חדשה.

לכולנו ברור שלא כל ידע שווה ניהול. קיימות שיטות רבות, כמו אלו שהוזכרו לעיל למיפוי ידע השווה "ניהול". מה אם כן הגורם המרכזי להצלחת פרוייקט לניהול ידע? ניהול ידע לכשעצמו (כפי שכבר נטען פעמים רבות) הנו רק אמצעי. ב"איך". השיטה בה מנהלים ידע חייבת להיות חכמה: זאת, היות והאנשים לא תמיד רוצים לשתף ידע, היות וגם אם רוצים לא

בוויקיפדיה נוהגים לסכם זאת בקצרה תוך שימוש באימרה האנגלית "Decisions are made by those who show up" המהווה בוויקיפדיה העברית ובוויקימדיה ישראל (ע"ר), ועובד כיום בחברת ROM Knowledgeware רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ניהול ידע במגזר השלישי הנגשת ידע לעיוורים - אתגרים והזדמנויות כיצד

Annie Green היא עמיתה מוערכת בעלת ידע והבנה עמוקים ורבי שנים בכל הקשור בבינה מלאכותית. גם בשימוש בה: תפיסה המכונה Augmented Intelligence המתמקדת בהגברת (enhance) האינטליגנציה האנושית תוך שימוש כי הבינה המלאכותית יכולה אולי לספק ידע, אך האדם הוא יותר מסך ידיעותיו, ולו יש יכולות ייחודיות בדרך הנכונה בסיפורי מקרה מרתקים על Google, IBM ואחרים, מתארת Green כיצד שיתופיות (collaboration), כלומר- שיתוף ידע הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: שימוש בכלי בינה מלאכותית של מיקרוסופט ליצירת גרפיקה – הלכה למעשה הבינה