top of page
  • תמונת הסופר/תנגה ציפמן

הנמכה לקראת נחיתה: סיומו של תהליך עבודה קבוצתית

עודכן: 12 בינו׳ 2023

מנחת קבוצות נכנסת אופטימית אל חדר דיונים מואר ומלא באנשים מוכרים. זוהי הפגישה השמינית מתוך תשע של הקבוצה, והמנחה מלאת בטחון בתהליך המתרחש בחדר. המפגש הקודם הסתיים בתחושת התקדמות טובה של העבודה וגאווה בנעשה. החברים עבדו בקבוצות קטנות על יצירת כלי עבודה חדשים ולאחר מכן תיקפו את הנעשה בעבודה משותפת במליאה. רבים מהחברים המשיכו להגיב גם במייל על התוצר והביעו מעורבות גבוהה בעבודה. אבל היום משהו אחר. הרוח השתנתה... החברים יושבים שקטים. המנחה שמביטה סביב, מבינה פתאום כי שני חברים משמעותיים לא הגיעו למפגש. הצעות ראשונות של המנחה לאג'נדה ולנושאים לפעילות היום זוכים לתגובות מהוססות ולתזוזות של אי נוחות בכסא. אחת החברות פותחת ואומרת: למען האמת, רציתי לנצל את ההזדמנות, ולהביע את החשש שלי שהתוצר שבנינו אינו מספק. התחלתי לחשוב שאולי היינו צריכים ללכת בכוון שונה לחלוטין. חברה אחרת מגיבה אף היא ואומרת- היינו יכולים להספיק הרבה יותר אילו היינו מוסיפים עוד שתי פגישות עבודה. מבטה השואל מופנה אל המנחה בבדיקה ובציפייה. מה מתרחש בחדר? כיצד עברה הקבוצה ממצב של עבודה בריאה ומעורבות למצב של רגרסיה והיסוס? ידע תיאורטי והכרות עם מודלים של התפתחות בשלבי עבודה של קבוצה עשויים לשפוך אור על הנושא. ממש כמו כל אורגניזם אחר, קבוצה מוגבלת בזמן, שנקבעו לה מספר מפגשים קצוב, עוברת תהליך ידוע מראש: נולדת, נסוגה, מתבגרת, מתפתחת מזדקנת ולבסוף- חדלה. בשלב הסיום, תפקידנו כמנחים הוא מתן סיוע לחברים ב"אריזת" החוויה וסיכום שלה- הבנת היעדים שהושגו ואלו שלא הושגו, והתמודדות עם הרגשות המגוונים שעשויים לעלות. משתתפים שונים מגיעים לקבוצה עם תבניות ודפוסים האופייניים להם במצבי פרידה ועל כן הרגשות המובאים הינם מגוונים: אבל, עצב, כעס, דחייה, פחד מפני העתיד, אכזבה, הקלה, דכדוך, הכרת טובה, אכזבה, הודיה, אהבה, תחושת מימוש או העצמה. בהתאם לכך, תגובות שונות של פרידה בקבוצה לפיתוח ידע עשויות להיות:

  • הפחתת ערך של הידע שפותח בקבוצה, מתוך כך שקל יותר להיפרד ממשהו שבעצם לא היה כל כך "שווה".

  • זריקת "פצצה" על סף הדלת במפגש האחרון, כשהמשתתף יודע שכבר לא יהיה זמן לטפל בנושא

  • דרבון ומתן מוטיבציה לפעולה מעצימה אחרונה- אנשים שהסוף מדרבן אותם לעשות יותר על מנת שלא לפספס- לעיתים, פיתוח כלים תומכי עבודה או טפסים משלימים.

  • הכחשה של הסוף המקרב וניסיון לדחותו בהוספת עוד מפגשי עבודה לצרכי פיתוח ידע נוסף.

מנחה טוב, יזהה את המתרחש בקבוצה וישקף לחבריה את המקום בתהליך בו הם נמצאים כעת. הבנה, של המנחה ושל החברים, כי הקבוצה נכנסה לשלב המכונה בהומור "הנמכה לקראת נחיתה" יכולה להקל מאוד על כולם ולאפשר לקבל את העובדה כי התגובות שבחדר עשויות לשקף את סוף התהליך ואופייניות לו. המנחה יכול להיערך, ולחתור מראש להגעה למרב היעדים שהוגדרו, ובזמן הרלוונטי לתקשר לשותפים את ההצלחה לאורך כל התהליך, ובוודאי לקראת הסיום. בד בבד, מתן מקום גם לעובדה כי "אנחנו עדיין באוויר" ועדיין יש לקבוצה הזדמנות לעבודה, יכולה לסייע בהתבוננות מחודשת על תוצרי העבודה ולספק הזדמנות לחידוד שלהם ולהמשך פיתוח. בנוסף, ניתן לממש טיפים אחדים לסיום מיטבי של תהליך העבודה הקבוצתי:

  • מפגש חגיגי בו הקבוצה חוגגת יחד את ההישג אליו הגיעה: מאכל מיוחד שמביא עמו כל חבר וביחד מייצר אווירה מיוחדת.

  • מתן קרדיט בפני מנהלים ושותפים: מפגש מיוחד אליו מוזמנים מנהלים ועמיתים של חברי הקבוצה ובו חברי הקבוצה עצמם מציגים את התוצר המשותף שהבנו בפני האנשים המשמעותיים להם.

  • הבניית תוכנית הטמעה שמוודאת את המשך השימוש בתוצר גם לאחר סיום עבודת הקבוצה.

  • חלוקת תעודת סיום רשמית המציינת את התהליך, משכו וההישג אליו הגיע הקבוצה.

שיהיו לנו סיומים מוצלחים ומספקים. פרידה טובה, ובהצלחה!


Comments


bottom of page