top of page
  • תמונת הסופר/תנורית לין

ניהול ידע במגזר השלישי

עודכן: 22 בפבר׳

המונח 'מגזר שלישי' מוכר, נפוץ ושגור בפי כל. למעשה, מאחורי מונח זה קיים עולם רחב והטרוגני של עמותות, ארגונים, עסקים חברתיים וקרנות, בעלי מאפיינים, פעילות, גודל, תקציב ופריסה שונים ומגוונים. כך, ניתן למצוא תחת אותו המונח עמותה קטנה וצעירה שפעילותה מקומית ומצומצמת, ומנגד, ארגון ותיק, בעל בסיס בין לאומי, רב זרועות ומשאבים, שפעילותו משולבת במוסדות המדינה ומוטמעת בהם (כגון ויצו, נעמת ועוד).

ויחד עם זאת, ועל אף הנאמר לעיל, בבואנו לדבר על ניהול ידע במגזר השלישי, רב הדומה על השונה וניתן בהחלט לדבר על מאפיינים, צרכים ואתגרים משותפים. להלן המרכזיים שבהם:

  1. פיתוח ידע: עמותות וארגונים המפעילים תוכניות חברתיות, נותנים שירותים, או בעלי עשייה בתחום ייחודי הינם ארגונים עתירי ידע בהגדרתם, בהם הידע נמצא בליבת העשייה. עבור ארגונים אלו הידע המקצועי הוא המשאב המרכזי, הוא המעניק להם את יתרונם התחרותי ופעמים רבות אף את הצדקת קיומם. היות שכך, עשויים רבים מארגונים אלה להתמודד עם הצורך באיגום וחידוד הידע והתורה המקצועית הייחודית להם, בפיתוח תורת הפעלה ובהבניית כלים פרקטיים לתפעול, ליווי והערכה.

  2. עבודה עם מתנדבים: ארגוני מגזר שלישי רבים מתבססים על מתנדבים במגוון מהיבטי פעילותם. התבססות זו, והתנודתיות המאפיינת את פעילות המתנדבים (בהשוואה לעובדים בשכר) מעלה אתגרים רבים בהקשר של ניהול ידע:

    1. כיצד ניתן להפוך את הניסיון הנצבר, אך גם ההולך, של המתנדבים לנכס ארגוני?

    2. כיצד ניתן לשמר ולאחזר את הידע הארגוני?

    3. איך נכון להתמודד עם הצורך בהכשרה מעמיקה והקניית ידע וכלים מורכבים למתנדבים בתפקידיהם עתידי הידע?

  3. עולמות תוכן משותפים: לארגוני ועמותות המגזר השלישי אתגרים ופרקטיקות מקצועיות דומות הנגזרים מאופי פעילותם ואשר שיתוף ידע רוחבי וחוצה ארגונים אודותם עשוי להביא להזנה הדדית ולניצול משאבים יעיל יותר. עולמות תוכן אלו הינם: גיוס תורמות והון, עבודה עם ארגונים ממשלתיים ומוניציפאליים, שיתופי פעולה בין ארגוניים ועוד.

  4. קושי בהפניית משאבים לתהליכי ניהול ידע: חוסר היציבות והביטחון הכלכליים העשויים לנבוע מהתבססות על תרומות והשקעות המאפיינים את המגזר השלישי, עשויים פעמים רבות להקשות על השקעה בתהליכי ניהול ידע ארוכי טווח או בתשתיות וטכנולוגיות ניהול ידע יקרות.

ומהצד השני, ישנם מאפיינים משותפים העשויים דווקא לעודד ולהקל על ניהול הידע במגזר השלישי:

  1. אמון: עמותות וארגוני המגזר השלישי מתאפיינים לרוב בתרבות ואתוס של אמון, תחושת שותפות והזדהות רבה עם המטרות המשותפות. כידוע, כל אלו הכרחיים לצורך ביסוס תרבות שיתוף ידע, ותורמים רבות למוטיבציה ולרצון לשתף בידע ובניסיון.

  2. גמישות: האופן בו ארגוני המגזר השלישי נולדים ומתפתחים מוביל פעמים רבות למבנה ארגוני והגדרת תפקידים גמישים ודינאמיים המותירים מקום רב ליוזמות אישיות או קבוצתיות. נטייה זו יכולה לאפשר לתהליכי ניהול ידע להיות מונעים ומוטמעים באופן קל, מהיר ואף לא רשמי, משוחררים מהבירוקרטיה והפורמליזציה המאפיינת את הארגונים העסקיים והממשלתיים.

  3. חדשנות: מאפיינים אלו של המבנה הארגוני, התרבות הארגונית ואף המניעים והמוטיבציה של העובדים והמתנדבים במגזר השלישי, מביאים לכך שארגונים אלו מתאפיינים במידת חדשנות גבוהה יחסית. מאפיין זה עשוי להקל על ארגוני המגזר השלישי בהתמודדות עם אתגרי ניהול הידע שנימנו לעיל, ומאפשרים להם למצוא פתרונות יצירתיים, מותאמים וחדשניים.

בשנים האחרונות, ניתן לראות כי כחלק מתהליכים פנימיים וחיצוניים החלים על עולם המגזר השלישי המביאים להכנסת פרקטיקות ניהוליות מהעולם העסקי, גם ניהול ידע הולך וקונה את מקומו בארגונים אלו. אך המאפיינים הייחודיים של מגזר זה, האתגרים, האתוס והמטרה העומדת בבסיסם מצביעים על כך שבמקרה של ניהול ידע, אין די בהטמעה פשוטה של המתודולוגיות והפרקטיקות מהעולם העסקי וכי יש צורך בהתאמה ופיתוח ייחודיים המתאימים לעולם זה.

Comments


bottom of page